הארי פוטר - עוד 4000 שנה.....

[siv30]

הארי פוטר - עוד 4000 שנה.....

משעשע ביותר

 

[דמוסתנוס]

../images/Emo132.gif נו, משעשע

ובידיוק הרשת הוצפה בהצעות מאוד זולות להזמין את ספר 5 ב"הנחה" ולקנות אותו "רק" ב130 ש"ח את 4 כבר קניתי ב140 ש"ח כשהוא רק הגיע וזה היה שווה את זה, אבל אני מפחד שכאן תהיה נפילה, היא החזיקה 4 ספרים ברמה טובה, והחמישי.... אני יודע שיש כאלה שממש התנגדו לסדרה. לדעתי הדמויות הן לא הפלקטים שיש היום בכל ספרי גיבורי ערוץ הילדים, הספר פחות נגוע בתקינות פוליטית מרב ספרי הילדים החדשים. סה"כ זו פנטזיה שכתובה באופן מעולה וניצבת לה לא הרבה אחרי ימי נרניה, ומעולה רק כי היא כתובה קולח ולא מפחדת מקצת רוע, ההתחלה אפילו הזכירה לי את דיקנס. אני חושב לפנק את עצמי ולקנות ברכישה מוקדמת ב"מבצע", אבל עד הערב בטח אני אשנה דיעה עוד פעמיים

 

[Rivendell]

אני כל כך לא מסכימה

קראתי את הפוטר הראשון, ולחלוטין לא נפלתי. לשני אני אגיע אולי יום אחד, אבל להתרגש מזה במיוחד? אין סיכוי. אבל מה שזעזע אותי היתה ההשוואה ל"נארניה" שהיא קלאסיקה אמיתית, ונמצאת לדעתי מאוד מאוד רחוק מפוטר בסולם. מאוד. נארניה היא פשוט אוצר. וחוצמזה כבר אמרתי שהארי פוטר זה מחזור של רעיון שבוצע כבר בעבר, לדעתי בצורה יותר טובה, בסדרת "המכשפה הכי גרועה".

 

[בארטושק]

דווקא נארניה?

את נארניה אהבתי מאוד בילדותי. ואולם מאז שגיליתי את המסרים הנוצריים הכל כך לא סמויים בו, אני כבר לא יכול להביא את עצמי לקרוא אותו. בקריאה שנייה הוא מאבד כל קסם שהיה לו. ועל "המכשפה הכי גרועה" לא שמעתי. מי כתב את זה?

 

[Rivendell]

כן, את נארניה

אני עד היום אוהבת את זה למרות הכל. זו קלאסיקה בעיני. שנים בתור ילדה הייתי מנסה לעבור לצד השני של הארון כבר. לא הצלחתי, כפי שאתם רואים

ואני לא זוכרת מי כתב - אבל בזמנו מישהו מצא לי אפילו קישורים. תריץ חיפוש על זה... זה היה או החודש או לפני חודש.

 

[דמוסתנוס]

../images/Emo2.gif נארניה? לא! באמת?

והתמונה של לוסי בכניסה, לא הייתי עולה על זה בחיים. אבל ראוי לציין שגם אני הזדעזתי מעצם ההשוואה, מי ש"הכניסה" אותי להארי פוטר עשתה את ההשוואה, ורק בגלל שסמכתי עליה קראתי. הספר הראשון (באנגלית) מאוד מצא חן בעיני, הוא כתוב טוב, ואני חוזר לנושא הדמויות, חלקן מסקרנות, חלקן לא, חלקן רק משמשות כתפאורה/עזרים וחלקן מתפתחות בספרים הבאים, העלילה? מצטלבת באופן יפה בין הספרים, ומעודדת לחשוב שיש כאן השקעה, זה לא הרמה של נרניה כי הם נכתבו בתקופות שונות, ע"י אנשים בעלי רמה שונה ועבור קהל שונה. אבל העולם של רולינג הוא עדיין בין הטובים שנוצרו לאחרונה. אני מעדיף אותה על וויס והיקמן

 

[פינדאראטו]

למען האמת, אני לא ממש הרגשתי

את המסרים הנוצריים, אפילו כשקראתי שוב את הספרים לא מזמן...

 

[Boojie]

אני מאד אהבתי את מה שנעשה

בספרי הארי פוטר. אני חושבת שבניית עלילה כל כך מורכבת, עם פוליטיקה כל כך מציאותית שמסתכלת לילדים בגובה העיניים ולא עושה מהם טמבלים שלא מבינים כלום, היא תופעה נדירה בספרות הילדים. עצם העובדה שבסדרה הזאת יש כל כך הרבה עמודים - כלומר, היתה כל כך הרבה השקעה בבניית הרקע, הסביבה, החברה, העולם - אומרת לי הרבה. והבנייה של סיפור אפל ומשכנע מהסוג שבדרך כלל לא באמת נותנים לילדים, גם עשתה עלי רושם. רולינג בנתה את הספרים האלה מחומרים של מבוגרים, לחלוטין, רק בהגשה שמתאימה לילדים, ולא פלא שילדים אוהבים את זה, כי הם מרגישים שמי שמגיש להם את החומר הזה באמת מכבד אותם ואת האינטליגנציה שלהם. כמה ספרי ילדים כבר יש שנותנים את התחושה הזאת? ומי עוד היה מעז לכתוב ספר ילדים בעובי 400 עמוד? הדמויות, לשם שינוי, משכנעות. הארי אמנם הוא היתום המפורסם ביותר בעולם שלו, אבל הוא לא מושלם - הוא לא הכי חכם בסביבה, הוא לא הכי מוצלח בסביבה, הוא אפילו לא הכי מוסרי או ישר בסביבה. ילד, מהסוג הכי סטנדרטי שיש, למרות הכל. נכון, יש הגזמות לשם ההומור (כמו משפחת דרסלי), אבל גם ההגזמות האלה אומרות הרבה ומבוססות על טיפוסים אנושיים אמיתיים. לעומת זאת, נארניה - התחלתי לקרוא ולא סיימתי. לא עשה לי את זה. יש לי עד היום את האוסף (שבעה כרכונים חמודים חמודים באנגלית, שהשידרות שלהם, כשהם צמודים זה לזה, הופכות לתמונה של טירה קסומה), ואין בי שום משיכה לקרוא אותו - וזה למרות שיש בי חיבה עמוקה לספרי ילדים. סתם ספרים, ויסלחו לי המעריצים.

 

[ענת בן צבי]

הספר האחרון בסידרה

היה כל כך מאכזב מבחינתי שהטעם של הסידרה נפגם. הרי פוטר לא קראתי עד שאחי הקטן שלא נוגע בספרים קרא. התחלתי וממש נהנתי. והאמת עשיתי את ההשוואה בעצמי כי קנתי את שניהם מתנה לילדה בת 12 ושניהם נחטפו בהתלהבות. ענת נ.ב גם אני עוד לא מצאתי את הארון הנכון...

 

[ענת בן צבי]

האחרון של נרניה

 

[Boojie]

סיימתי עכשיו לקרוא את זה -

אוי, כמה שזה רע. ברמה של "דחקות עם החבר'ה", מסוג הבדיחות שהיו צריכות להישאר כפריט קאלט של החבר'ה בהפסקה הגדולה, ולא להתפרסם במקום פומבי כלשהו. כן, זה מספיק מצחיק כדי להיות "דחקות עם החבר'ה". לא, זה לא מספיק מצחיק, שלא לדבר על חכם, כדי להיות ראוי לפרסום. ערימת ספקולציות שטחיות ברמת ה"הא-הא, רק הגרוזינים שרדו, אז לכל בני האדם יש שיני זהב", שנעות בין הסתם מטופש וירוד לבין טעם רע בבירור. כן, הציפיות שלי גבוהות מדי. אני מצפה להומור קצת יותר אינטליגנטי. אבל קראתי כבר מאמרים הומוריסטיים דומים, אפילו כתבתי אחד או שניים, ואין מה לעשות - אני מצפה ליותר. לא סתם לאוסף בדיחות חבוטות ותלושות, אלא למשהו שיעיד על קצת תחכום, איזושהי אירוניה אמיתית, איזושהי אמירה משועשעת מעניינת על בני אדם. כל מה שמצאתי שם היה הוצאה חסרת משמעות וחסרת מטרה של שמות בני זמננו מהקשרם מתוך ההנחה שאם יערמו מספיק כאלה ביחד זה יהיה מצחיק. זה לא. והכי בעסה שזה התחיל טוב. זה באמת עורר בי ציפיה שמי שכתב את זה עשה משהו מוצלח, כי הרעיון בסך הכל משעשע מאד ובעל פוטנציאל. אבל במקום לעשות איתו משהו בעל שאר רוח - ואפשר, בכיף, לעשות מדברים כאלה משהו בעל שאר רוח - הוא צנח איתו לתהומות הכי נמוכים שאפשר. מאכזב.

 

[ל א]

מסכים איתך

אמנם לא סיימתי לקרוא את זה, למי יש כוח, אבל הפואנטה התבהרה די מהר. מצחיק זה לא, מתוחכם זה לא. טוף, שיהיה.

 

[ל א]

אה, ואני גם מעדיף בדיחות פדופילים

על בדיחות גרוזינים.