כן, גם אני שמעתי ממנו את זה
הוא מתכוון בעיקר לגישת ה- NO NONSENSE של הישראלים לגבי ביצוע טכניקות. דגש מובהק יותר מאשר ברוב העולם על בסיס, רוח לחימה והמיקוד בביצוע. מוטי נתיב סיפר לי פעם סיפור משעשע שקשור לעניין הזה. הוא נסע להעביר סדנה לאנשי בוג'ינקאן פינלנד, וכל פעם שהוא ביקש ממישהו להתקיף, ההוא היה תוקף במין שאנטי אירופאי כזה, אתה יודע, אין מה למהר וכו'. כשהוא חזר לארץ ובא לאימון, הוא ביקש מתלמיד לתקוף. בערך 3 מאיות השניה אח"כ, האגרוף כבר כמעט היה לו בתוך הפרצוף. אורח החיים הישראלי והאיום הימיומי גורם לישראלים לחיות בקצב אחר וברמת ערנות שונה לגמרי, וזה מתבטא גם באופי האימונים. האצומי, כנראה, אוהב את זה. תומר
