האפור האפור הזה

[*מלכישוע*]

האפור האפור הזה

כבר גם הפרפר אפרפר, פרפורי הבטן אפרפרים גם הם. נהר הימים, עקבי, לא מופר, בשיכשוך אפור ומוכר בשקט נוהם. לרעבון-בטן מעומעם כבר מוכן נזיד אדשים, האפור-האפור הזה; את מגילת הקהלת הישנה שעל השלחן אבק אפור וישן לאיטו מכסה. את העיר באפור, הרי, כבר ראית, כבר אין לי דבר להראות, את יכולה ללכת. אולי יתמזל מזלך ותקיעה ארעית משופרו של משיח תשמעי בשלכת. ========================================= נ.ב. אני יודע שכותבים ``עדשים``, כתבתי בכוונה עם א`. עאול``מ, מל`

 

[*מלכישוע*]

אני מבין

שהחיים של רובכם מאד מעניינים ומלאי ריגושים, כך שאין סיבה שהשיר הזה ימצא חן בעיניכם, לא?

 

[דז]

השיר

הזה בכלל לא דומה לנוזלת ,שנבאת שיהיה מקודם. בכול מצב תמיד נחמד לשמוע עוד שיר. נויה

 

[פרח-בר]

מלכישוע, חבל שאינך סומך על...

השיר שלך ש``יעשה`` משהו לקוראים. ההערה שהוספת, לעניות דעתי, פרובוקטיבית מיותרת לחלוטין ומעידה על חוסר בטחון...חבל. מקווה שתקבל דברי ברוח הנכונה. אני.

 

[ילדה קטנה ותמימה]

ממ...

מוזר, בשיר הזה אני מרגישה את ``השחור שחור הזה``... עצוב...ויפה. ילדה

 

[פרח-בר]

גם בנזיד אדשים יש...

איזה שהוא בטחון. לעיתים השגרה המוכרת וה``משעממת`` ברוכה. והרי אם לא יהיה אפור בחיינו כיצד נעריך את המגע הצבעוני המכניס חיים וריגושים לחיינו? בשירך חשתי את האפרוריות והעדר ההתרגשות והחיות שבחיים. ואולי יתמזל מזלינו ו...פרפר צבעוני יתיישב על כתפינו ויצבע את אפרורית חיינו? לא נותרתי אדישה למקרא השיר. אני.