קרן אור לי
New member
האנס "הנחמד"../images/Emo91.gif
זה היה יום חורף קר, הגשם התדפק מבעד זכוכית החלון ,הברקים הבריקו והרעמים רעמו. נטלי ישבה בביתה כאחוזת תזזית , היא לא אהבה את החורף , הקור, החושך, והאווירה הכללית הזכירו לה עד כמה היא לבד בלי אף אחד שיחבק אותה , ידאג לה ,יחמם אותה, מישהו שישוחח איתה. חשבה איך לרומם את רוחה, הדליקה מוסיקה שקטה, הדליקה נרות ריחניים בכל מיני צבעים, מזגה כוס יין אדום בכוס גבוהה והתיישבה בסלון העור השחור שקנתה לפני כשבוע. לפתע שמעה קול נקישה בדלת, נטלי קפצה ממקומה ובצעדים חוששים פנתה לכיוון דלת הכניסה, היא לא היתה רגילה למבקרים בשעות כאלה, וללא הודעה מוקדמת. הסתכלה מבעד העינית והנה ראתה גבר נאה בשנות ה- 30 לחייו, מחזיק זר פרחים ענק בידו. שאלה בקול רועד ""מי שם?" והגבר ענה בקול בטוח "זה אני, גל", "תפתחי" , "הבאתי לך זר פרחים ליום הולדתך" . "גל????" חשבה בליבה, אינני מכירה אדם שכזה? בוודאי התבלבל בקומה והגיע בטעות לדירתי. "זה טעות" עניתי, והזר שוב ענה "רותי חמודה, זה אני גל" , "אל תגידי שכבר שכחת אותי?" נטלי נזכרה שלפני ששכרה את הדירה היתה לפניה בחורה צעירה, היא לא זכרה את שמה, אך ידעה שהבחורה עזבה בשל נישואיה! נטלי החליטה לפתוח את הדלת, והזר הסתכל עליה בתמיהה ,שלום" אמר "רותי בבית?" "רותי עברה דירה, ואינני יודעת לאן" הסתכלה על הזר הנחמד וצחקה בליבה, הוא היה רטוב עד לשד עצמותיו ומחזיק את הזר הענקי ביותר שראתה בכל ימי חייה. ברוב המקרים היא לא היתה מכניסה פנימה אף אדם , אך משהו במבטו גרם לה להזמינו פנימה, מסרה לידו מגבת , והלה ניגב את פניו ושערותיו. את מאוד נחמדה פנה אליה גל, תודה על הכל, אפשר להציע לך את הזר, אני את רותי כנראה לא אמצא היום, וחבל על זר כל כך יפה, נטלי חייכה במבוכה, והנהנה בראשה בתנועת הסכמה. נטלי הרגישה כי גל אדם חביב, והציעה לו לשתות משהו חם, גל הסכים. בעודה ניגשת לכיוון המטבח, הרגישה שגל עוקב אחריה , היא הסתובבה, ןראשה פנה לאחור, ומיד הרגישה איך גל מצמיד את גופה אל הקיר, היא ניכנסה להלם, לא הבינה מה קורה, גל סתם את פיה וביקש בצורה מאוד שקטה "אם תעשי מה שאבקש, לא יאונה לך כל רע " גל קרע את כפתורי חולצתה, נטלי ניסתה להתנגד אך הוא הפעיל עליה לחץ בגופו, הוא השכיב אותה על הרצפה הקרה, פתח את רגליה בתנועה מהירה והוריד את מכנסיו, פיו כיסה את פיה, עד שהחלה להרגיש כי אינה יכולה לנשום ובטח שלא לצעוק, נטלי נשכה את שפתיו, וגל סתר לה, נטלי הרגישה איך פניה חמים וכואבים. היא החלה ממררת בבכי ולגל לא היה אכפת , היא החלה מבקשת , מתחננת שיפסיק אך הוא חדר לתוכה בברוטליות , נכנס ויצא , נכנס ויצא עד אשר פלט נשיפה של עונג. הוא קם, התלבש במהירות, ולפני שיצא, אמר לה "שלא תעזי לגלות את מה שקרה לך לאף אחד, בטח לא למשטרה, אחרת אבקר שוב". נטלי חשבה בליבה , "איך הלכתי שולל אחרי פנים נחמדות?" "איך נתתי לזר מוחלט להיכנס אליי הביתה?" "איך אספר למישהו שנאנסתי?" "מה יגידו במשטרה? אולי יאשימו אותי, בגלל שהכנסתי אותו לביתי?" לאחר חצי שעה בה היא הספיקה להקיא את נשמתה, לבכות ללא הפסק, החליטה להתקשר למשטרה להתלונן, וזאת על מנת שבחורות אחרות לא יפלו בפח כשם שהיא נפלה.
זה היה יום חורף קר, הגשם התדפק מבעד זכוכית החלון ,הברקים הבריקו והרעמים רעמו. נטלי ישבה בביתה כאחוזת תזזית , היא לא אהבה את החורף , הקור, החושך, והאווירה הכללית הזכירו לה עד כמה היא לבד בלי אף אחד שיחבק אותה , ידאג לה ,יחמם אותה, מישהו שישוחח איתה. חשבה איך לרומם את רוחה, הדליקה מוסיקה שקטה, הדליקה נרות ריחניים בכל מיני צבעים, מזגה כוס יין אדום בכוס גבוהה והתיישבה בסלון העור השחור שקנתה לפני כשבוע. לפתע שמעה קול נקישה בדלת, נטלי קפצה ממקומה ובצעדים חוששים פנתה לכיוון דלת הכניסה, היא לא היתה רגילה למבקרים בשעות כאלה, וללא הודעה מוקדמת. הסתכלה מבעד העינית והנה ראתה גבר נאה בשנות ה- 30 לחייו, מחזיק זר פרחים ענק בידו. שאלה בקול רועד ""מי שם?" והגבר ענה בקול בטוח "זה אני, גל", "תפתחי" , "הבאתי לך זר פרחים ליום הולדתך" . "גל????" חשבה בליבה, אינני מכירה אדם שכזה? בוודאי התבלבל בקומה והגיע בטעות לדירתי. "זה טעות" עניתי, והזר שוב ענה "רותי חמודה, זה אני גל" , "אל תגידי שכבר שכחת אותי?" נטלי נזכרה שלפני ששכרה את הדירה היתה לפניה בחורה צעירה, היא לא זכרה את שמה, אך ידעה שהבחורה עזבה בשל נישואיה! נטלי החליטה לפתוח את הדלת, והזר הסתכל עליה בתמיהה ,שלום" אמר "רותי בבית?" "רותי עברה דירה, ואינני יודעת לאן" הסתכלה על הזר הנחמד וצחקה בליבה, הוא היה רטוב עד לשד עצמותיו ומחזיק את הזר הענקי ביותר שראתה בכל ימי חייה. ברוב המקרים היא לא היתה מכניסה פנימה אף אדם , אך משהו במבטו גרם לה להזמינו פנימה, מסרה לידו מגבת , והלה ניגב את פניו ושערותיו. את מאוד נחמדה פנה אליה גל, תודה על הכל, אפשר להציע לך את הזר, אני את רותי כנראה לא אמצא היום, וחבל על זר כל כך יפה, נטלי חייכה במבוכה, והנהנה בראשה בתנועת הסכמה. נטלי הרגישה כי גל אדם חביב, והציעה לו לשתות משהו חם, גל הסכים. בעודה ניגשת לכיוון המטבח, הרגישה שגל עוקב אחריה , היא הסתובבה, ןראשה פנה לאחור, ומיד הרגישה איך גל מצמיד את גופה אל הקיר, היא ניכנסה להלם, לא הבינה מה קורה, גל סתם את פיה וביקש בצורה מאוד שקטה "אם תעשי מה שאבקש, לא יאונה לך כל רע " גל קרע את כפתורי חולצתה, נטלי ניסתה להתנגד אך הוא הפעיל עליה לחץ בגופו, הוא השכיב אותה על הרצפה הקרה, פתח את רגליה בתנועה מהירה והוריד את מכנסיו, פיו כיסה את פיה, עד שהחלה להרגיש כי אינה יכולה לנשום ובטח שלא לצעוק, נטלי נשכה את שפתיו, וגל סתר לה, נטלי הרגישה איך פניה חמים וכואבים. היא החלה ממררת בבכי ולגל לא היה אכפת , היא החלה מבקשת , מתחננת שיפסיק אך הוא חדר לתוכה בברוטליות , נכנס ויצא , נכנס ויצא עד אשר פלט נשיפה של עונג. הוא קם, התלבש במהירות, ולפני שיצא, אמר לה "שלא תעזי לגלות את מה שקרה לך לאף אחד, בטח לא למשטרה, אחרת אבקר שוב". נטלי חשבה בליבה , "איך הלכתי שולל אחרי פנים נחמדות?" "איך נתתי לזר מוחלט להיכנס אליי הביתה?" "איך אספר למישהו שנאנסתי?" "מה יגידו במשטרה? אולי יאשימו אותי, בגלל שהכנסתי אותו לביתי?" לאחר חצי שעה בה היא הספיקה להקיא את נשמתה, לבכות ללא הפסק, החליטה להתקשר למשטרה להתלונן, וזאת על מנת שבחורות אחרות לא יפלו בפח כשם שהיא נפלה.
