האני איים הום!!!

[A-naT]

האני איים הום!!!

איפה כולם לעזאזל

 

[ניב-עקרב]

הי האני..

אבל לא מקללת.. לא יפה.. קוקו פאפי..

 

[A-naT]

קקההההה פופוווווווווו

תגידי את עושה את זה בכוונה?!

 

[ניב-עקרב]

בטח.. !!

 

[הדבורה מאיה]

פה פה פה....

עסוקה בלהתגלגל מצחוק על השטיח...שאין לי. חברה! חזרנו הביתה! התגעגעתי...

 

[תרנגולת]

אני.. לא פה!!

<חושבת ומתחילה לחפש איפה להסתתר.. רק שעינתי לא תראה שאני פה> <ממלמלת לעצמי> אוישש. לעזאזל.. מה אני עושה?! <הוגה במוחי רעיון צולע> אני יודעת.. אני יודעת!! <נשכבת על הריצפה ועושה קולות של שטיח> קחחשש.. קחחשש..חיש..

 

[ניב-עקרב]

חחחחחחח..

 

[A-naT]

חחחחחחחחחחח

גדולה מהחיים

 

[תרנגולת]

ידעתי!! B-(

אני גדולה..

 

[הדבורה מאיה]

עינתי! כן..את שם!

בואי רגע....עוד יותר קרוב...נו...עוד יותר! סתכלי רגע למטה...נו? מה לא רואה? סתכלי טוף! תקשיבי...נו...מה זה? לא נכון! זה לא חתול פרסי! ממנו עושים שטיחים אמיתיים....לא כאלה. זאת...הכרבולת שלנו...תוגי! אופס....סליחה....גיליתי לך... <לתוגי...נה נה נה נה...> אוהבת אתכן כל כך...

 

[A-naT]

פחחח.. קטלה אותך תוגי!

פעם הבאה תשימי כובע.. ובלי כל הבאק-באק האלה (יעני, הקול של התרנגולות) ותראי מה עשית! פיזרת נוצות בכל הבית!!! מי אמור לנקות את זה עכשיו?!

 

[ניב-עקרב]

אויש הבנות רבות..

זה כל כך נחמד.. אלימות בין אחיות.. זה מרגש.. הבית כולו מלא בצהלת ילדים קופצים.. כולי דמעות.. גרוני ניכר..

 

[תרנגולת]

מאיה.. מה את מצנזרת? (חשיפה!!)

מתוקים.. מאיה מצנזרת לכם.. מה שהיה במציאות ומה שהיא כתבה שהיה- שונה לגמרי.. זה הלך ככה.. מאיה: ``עינתי.. בואי רגע מתוקה. עוד יותר קרוב.. נו.. עוד יותר!! אל תדאגי.. אם תנשמי חלש זה לא יעיף אותי.. אני.. עם נעליים כבדות.. נו? את רואה? מה החרמון? באמצע הבית הר? לאאא.. זה לא הר.. זה לא החרמון.. הימלאיה? לא.. באמצע הבית שלנו?! לאא.. זה לא הר.. לא.. זה תוגי, את לא רואה.? למה היא בכזה גודל?? ככה היא.. אבל אנחנו צריכות לאהוב אותה כמו שהיא.. לא משנה אם היא נראית לנו כמו הר.. תוגי אחותי.. סליחה שגיליתי לה שאת כאן.. היא ממילא לא הייתה מאמינה שאת שטיח.. מילא אם היית עושה קולות של הר.`` מאיוש.. ראי הונזפת!!

 

[הדבורה מאיה]

חחחחחח......

אז למי אתם מאמינים: לתרנגולת שקרנית פתולוגית או לדבורה שאומרת אך ורק את האמת? מה שקרה היה ככה: ``עינתי...בואי רגע...נו...אל תפחדי לדרוך עליה...היא ברדיוס של הבלטה הקטנטונת הזו...רואה? לא? ווואאאייי...היא יודעת להתחבא טוב וטוב...אבל היא הייתה פה לפני רגע! הנה הנה הנה!!! מצאתי! תביאי את הזכוכית מגדלת שהכנתי מבעוד מועד על השולחן...כן..זו הגדולה...יופי. רואה? למה היא בגודל כזה? מה לעשות...יש גם כאלו...זה מאוד שכיח בקרב תרנגולות...במיוחד כאלו שמנסות להפוך לאפרוחיות קטנטנות. מה לעשות...זה עובד לפעמים. רק צריך לזכור שלא לשכוח את הזכוכית מג....אוי...וווווואאאאאייי לי...מה עשיתי? מחצתי אותה! תוגי...תנשמי...תנשמי...לאט לאט...להביא לך קש? עינתי...סליחה...אני כל כך מצטערת...איזו טרואמה בטח תשאר לך מהמקרה המצער הזה...`` חייכי אכלת אותה ואני באמת אוהבת אותך ככה...אפילו מחוצה.

 

[ניב-עקרב]

אתם יודעים ממי אני הכי מאוכזבת?

ממאיה.. מתוקה שלי.. את האחות הבוגרת.. ואיזו דוגמא את מלמדת את הקטנות??? הא?? בושי והיכלמי לך.. זהו.. מנהלת פורום.. ואיזו התנהגות..

 

[הדבורה מאיה]

אוף איתך!

כל היום אני צריכה לשחק את הבוגרת בגנון... לעשות להם פרצופים רציניים כאלו... וחסר לי שאני מחייכת... סתאם...ניראה לך? איך אפשר שלא לצחוק מול הילדים האלו? ואיך אפשר לשלא להתגלגל מצחוק מול המסך הקטן הזה? כמה שחסרו לי הרגעים האלו... טוף... <מרכינה את הראש>...אני אנסה לזכור שאני כבר בת...שכחתי. <מתחילה להזיל דמעות> אני בושי והיכלמה לי. איך אפשר לתת לי להיות מנהלת פורום? איזו חוסר אחריות משוואת...בושה!

 

[תרנגולת]

מותק..

רק עם פרצופים אמיתיים!! ואם יש לך פרצוף כזה.. אז ככה טוב!!

 

[תרנגולת]

חחחח

קודם כל.. למי אתם מאמינים? לי או לה? לי יש גירסה אחת.. לא יש 2.. בחייכם.. אתם קונים את זה?! מאיוש.. נראה לי שמחצת את עינתוש.. כי אני שלמה ובריאה.. B-( אני כועסת.. כי דווקא עינתוש היא אחות חמודה.. עכשיו היא מחוצה.. וקשה לה לדבר.. ואני רציתי שהיא תשיר לי בטלפון B-( מאיה.. ראי הונזפת 2 !! מאיה.. אני מחייכת אני יודעת שאכלתי.. אל תדאגי.

 

[A-naT]

היי! הלו!

לא בעסק!