האמת,

[יפה ושמנה זה מה יש]

האמת,

אני לא יודעת בדיוק למה אני כותבת את זה כאן. אני חושבת שלא חסר לי ממי לקבל עידוד, לא שאני רוצה את זה. אבל אני מרגישה כאילו לכתוב את זה לאנשים "מבחוץ" יעזור לי במקצת. אבא שלי אדם די בעייתי, עם כל הסובלנות שלו, והיד שהוא נותן בבית כמה שאפשר הוא אגואיסט. קשה לי להגיד את המילה הזו על אבא שלי. אבל זה די נכון. אין לי כל כך מאיפה להתחיל... אולי אתחיל מזה שהוריי כבר לא מדברים אחד עם השני יותר משבוע? אימי חגגה לפני יומיים 50 ואבא שלי בן 57 אם אני לא טועה.. אנחנו הילדים (5 ב"ה) ארגנו לאמא שלי יומולדת בבית של אחי עם כל בני הדודים והמשפחה, אבא שלי בא בעל כורחו, ככה הרגשתי ואז הבנתי שזה משהו רציני ביניהם. אבא שלי די עקשן, בעל אגו ענק. הוא שותה, אבל לא משתכר, ומעשן 2 קופסאות ביום. הוא עובד בתור מלצר באיזה מקום עבודה שלא מעריכים אותו בשיט שם, מרוויח שם 200 ש"ח ליום.. טוב, אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר לכם על אבא שלי ועל אמא שלי, בקצרה אומר - אמא שלי היא עיקר הבית - עובדת בעבודה מכבדת ונורמלית, מרוויחה בסביבות ה13,000 ומפרנסת את הבית כולו, ואבא שלי אמנם מרוויח סביר אבל לא כמו שראש משפחה אמור להרוויח. אמא שלי היא המים של הבית, כשהיא בבית הבית זז, מרעיש, מרגישים חיים. כשאבא שלי בבית הוא מול הטלוויזיה מעשן, כולם בחדרים במחשבים שלהם או בחוץ.. נחזור לזה שההורים שלי לא מדברים אחד עם השני, לפני כמה שעות אמא שלי התחילה לבכות, כבר כמה שנים שהיא לא אוהבת את אבא שלי, אבל חיה איתו, הם לא היו רבים, הם היו מדברים - צוחקים אפילו נוסעים לסופ"ש ביחד, אבל אמא שלי טוענת שזו לא האהבה שאמורה להיות בין בעל לאישה במיוחד לא אחרי 30 שנה. היא אומרת שהוא לא אמר לה קרוב ל30 שנה שום מילה חמה, ושהיא כל השנים האלה נרמסה ולא רצתה לריב איתו ליד הילדים בגלל שהיא זוכרת בילדות שלה שהוריה רבו הבטן שלה התהפכה ונשבעה לא לעשות ככה לילדים שלה, ובגלל ששתקה אבא שלי חשב שהוא צודק ובכך רקם לעצמו את האגו עוד ועוד וכעת לא מוכן להתנצל.. הריב בערך התחיל בגלל שאבא שלי כהרגלו שתה ונהג והפעם בחניה דפק את האוטו די חזק.. הוא הלך ותיקן את הנזק, אבל אמא שלי התעצבנה שכל פעם מחדש הוא עושה את זה. מה שהכי מפריע לי באמת זה שאחד הדברים שאמא שלי אמרה היום וזה נחקק לי בנשמה: היא אמרה את זה לי ולאחי בן 19 "אתם אולי לא מכירים את האהבות האלה, אבל באהבה אמיתית מי שאוהב באמת אומר "אם את לא מאושרת לצידי, לכי, העיקר שתהי מאושרת" אז שאלתי אותה "אז מה את רוצה בעצם?" שהוא ילך?" אז היא אמרה "כן, אהבה הוא לא נותן לי, אושר גם לא, ילדים אני כבר לא אעשה, אז שיעזוב" ואני אמרתי "אבל הילדים צריכים שיהיה להם אבא" אז היא אמרה "כשעמית (אחי הגדול - 27) היה קטן והוא אמר את זה "אל תיקחי לי את אבא שלי" אז הבנתי את זה ונשארתי, ואמרתי אם כבר אני איתו אז אני אעשה עוד ילדים שלפחות מהם יהיה לי אושר, אבל עכשיו, כזה אבא אתם רוצים? איזה תמונה יהיה לכם לצידו?" אבא שלי ישן שהיא אמרה את כל הדברים האלה, אבל הוא בטוח שמע. וזה בטוח פגע בו וכואב לי עליו. שלא תחשבו שאם כתבתי את הדברים האלה על אבא שלי זה אומר שאני שונאת אותו. ממש לא!! אני אוהבת את אבא שלי מאוד ומכבדת אותו. אבל אם הוא יעשה את מה שהוא שמע וילך, מהר מאוד הוא יהיה ברחובות ומי יודע מה יהיה. מרוב בלבול בטח לא כתבתי כאן את הדברים לפי הסדר או בכלל לא מובן, מצטערת. אני כל כך מפחדת.

 

[גרא.]

יפה ושמנה זה מה שיש,את מתארת מצב מאד שכיח של

זוג הורים,בעל ואשה,אחרי חיים משותפים של 30 שנה,חיים של עבודה קשה לרוב,התמודדות עם בעיות היוםיום,גידול ילדים,ןתחושה הולכת וגוברת של שחיקה באהבה ובנישואין.שחיקה,זה מצב של כנס ותסכול בגלל הפער שנוצר בין המצוי לרצוי,בין הציפיות לבין מה שיש בפועל.וככל שהיא נמשכת,העוצמה השלילית שלה הולכת ומתגברת.את,כשאר אחייך/תיך נמצאת בין הפטיש והסדן.כשאת נקרעת בין אהבתך להורייך,לבין החיים בצל קשיי התקשורת ,העימותים,והניגודים הרבים שבין הורייך.מה שמאד צריך להיות ברור לך,שהורייך,שניהם,אנשים מבוגרים,היכולים ורשאים כמובן להתנהג כפי שהם\ נוהגים,וכל עוד הם לא מרגישים צורך מהותי לתקן את מערכת היחסים ביניהם,וזה על פניו אפשרי לעיתים באמצעות טיפול משפחתי/זוגי.כל עוד הם אינם נוגעים,ומתרחקים זה מזה,כשהם ממשיכים להמצא יחד תחת אותה קורת גג אחת.את,וודאי לא אחייך,יכולים לעשות משהוא,זולת לרטון,ולקוות שהמצב ישתפר.