האמת שאני די מאושרת
שמצאתי את הפורום הזה.... יש לי מצב מתועב שכבר נגרר לאורך חודשים. ככה- קודם כל אני בת 17 וחצי, די בריאה מלבד סוכרת שהתגלתה בשלהי אוגוסט השנה. בהתחלה סברו שזהו סכרת מסוג 2 ולכן התחילו עם גלוקמין. הגלוקמין לא הוריד את הרמות (300-400), ולכן הועברתי לאינסולין. כיום מטופלת בNPH והומלוג. בבוקר 24, בערב 19-24 NPH, והומלוג בהתאם לכמות הפחמימות היומיות. כיחידה עד יחידה וחצי לכל 15 גרם. מאוזנת כבר שלושה שבועות מאז תחילת הטיפול באינסולין. ביקור אצל פרופ´ רז בהדסה- ששמע על ההשמנה והמליץ לחזור ולקחת את הגלוקמין בנוסף. אז שתי כדורים- ערב וצהריים. כנראה שזו איננה סכרת נעורים שכן היא אינה אגרסיבית (בדיקת האנטי גד אם אני לא טועה עדין לא הגיעה לידי. ביוקרטיה) וישנם ימים שיספיקו לי הכדורים והNPH בלבד. ממרץ שנה שעבר- ניסתי להוריד במשקל. אני 175 ואז 76-77 קילו. כיום 80. כאשר במרבית החודשים הייתי 75-74. בגילוי הסכרת (אוגוסט) הגעתי ל72 קילו. מאז עליתי למרות שהרגלי האכילה שלי פשוט מצומצמים. (לכל הדעות, אם לא הייתה בעיה גופנית- כבר מזמן הייתי מגיעה לתת משקל), אבל מאוזנים. הידע התזונתי שלי בנושא נרחב- שכן עשיתי מחקר לפני ההחלטה להכנס לזה. אבל בזמן האחרון העלייה ממשיכה- כמה גרמים כל שבוע, אבל ההכנסה הקלורית מצומצמת עד כמה שאפשר. כרגע לא עוסקת בספורט עיקרי- אבל נוכחת במכון כושר. מה שלאחורנה הבאתי- זה שכנראה אני שותה יותר מידי. בימים טובים 5-6 ליטר מים (ואולי חמישית-שישית מזה דיאט קולה או תה), ובימים אחרים- יכול להגיע גם ל9 ליטר. בנוסף חשוב לציין שאני בת 17 וחצי כאשר את המחזור הראשון קיבלתי לפני כשנתיים- והוא לא מסודר. (סברה לגבי ההורמון אסטרוגן) הייתי אצל דיאטנית בקיץ שעבר (למרות שזו הייתה מראש נועדה לכישלון, כי מדובר על אחת שנותנת תפריט. אני לא מאמינה בכך שכן אי אפשר לחיות לפי תפריט שהיא נותנת לכל גבר/אישה ובכל גיל. אני מאמינה בייעוץ והכוונה- מה שהיא לא עשתה, למרות שניסתי להשמיע את טענותיי.) ולצערי הרופאים די מנפנפים ודי אדישים לגבי הבעיה הזו שדי מפריעה לי לנהל חיים תקינים וחסרי דאגות לגבי מה שהכנסתי לפה היום. בחודשיים האחורנים המצב הגיע לשיאו- כאשר ממש מרגישה את זה. ואישית יודעת שאי אפשר להתקיים על בקושי 800 קלוריות (במקרים הטובים) ביום, וככל שאדע יותר בתחום, כך אוכל לקבל יותר יחס. המטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר נתונים ומידע ואז לבקש מהרופא הפניה לבדיקות דם ובמקרה הצורך לרופא מומחה. לכך היא לא תוכל לסרב. אבל היא אינה מתייחסת אליה ברצינות, ולא מעלה סברות שונות לגבי העניין הזה. כל עזרה שתוכלו להעניק לי- תעזור מאוד ותקדם אותי. בכבוד רב.
שמצאתי את הפורום הזה.... יש לי מצב מתועב שכבר נגרר לאורך חודשים. ככה- קודם כל אני בת 17 וחצי, די בריאה מלבד סוכרת שהתגלתה בשלהי אוגוסט השנה. בהתחלה סברו שזהו סכרת מסוג 2 ולכן התחילו עם גלוקמין. הגלוקמין לא הוריד את הרמות (300-400), ולכן הועברתי לאינסולין. כיום מטופלת בNPH והומלוג. בבוקר 24, בערב 19-24 NPH, והומלוג בהתאם לכמות הפחמימות היומיות. כיחידה עד יחידה וחצי לכל 15 גרם. מאוזנת כבר שלושה שבועות מאז תחילת הטיפול באינסולין. ביקור אצל פרופ´ רז בהדסה- ששמע על ההשמנה והמליץ לחזור ולקחת את הגלוקמין בנוסף. אז שתי כדורים- ערב וצהריים. כנראה שזו איננה סכרת נעורים שכן היא אינה אגרסיבית (בדיקת האנטי גד אם אני לא טועה עדין לא הגיעה לידי. ביוקרטיה) וישנם ימים שיספיקו לי הכדורים והNPH בלבד. ממרץ שנה שעבר- ניסתי להוריד במשקל. אני 175 ואז 76-77 קילו. כיום 80. כאשר במרבית החודשים הייתי 75-74. בגילוי הסכרת (אוגוסט) הגעתי ל72 קילו. מאז עליתי למרות שהרגלי האכילה שלי פשוט מצומצמים. (לכל הדעות, אם לא הייתה בעיה גופנית- כבר מזמן הייתי מגיעה לתת משקל), אבל מאוזנים. הידע התזונתי שלי בנושא נרחב- שכן עשיתי מחקר לפני ההחלטה להכנס לזה. אבל בזמן האחרון העלייה ממשיכה- כמה גרמים כל שבוע, אבל ההכנסה הקלורית מצומצמת עד כמה שאפשר. כרגע לא עוסקת בספורט עיקרי- אבל נוכחת במכון כושר. מה שלאחורנה הבאתי- זה שכנראה אני שותה יותר מידי. בימים טובים 5-6 ליטר מים (ואולי חמישית-שישית מזה דיאט קולה או תה), ובימים אחרים- יכול להגיע גם ל9 ליטר. בנוסף חשוב לציין שאני בת 17 וחצי כאשר את המחזור הראשון קיבלתי לפני כשנתיים- והוא לא מסודר. (סברה לגבי ההורמון אסטרוגן) הייתי אצל דיאטנית בקיץ שעבר (למרות שזו הייתה מראש נועדה לכישלון, כי מדובר על אחת שנותנת תפריט. אני לא מאמינה בכך שכן אי אפשר לחיות לפי תפריט שהיא נותנת לכל גבר/אישה ובכל גיל. אני מאמינה בייעוץ והכוונה- מה שהיא לא עשתה, למרות שניסתי להשמיע את טענותיי.) ולצערי הרופאים די מנפנפים ודי אדישים לגבי הבעיה הזו שדי מפריעה לי לנהל חיים תקינים וחסרי דאגות לגבי מה שהכנסתי לפה היום. בחודשיים האחורנים המצב הגיע לשיאו- כאשר ממש מרגישה את זה. ואישית יודעת שאי אפשר להתקיים על בקושי 800 קלוריות (במקרים הטובים) ביום, וככל שאדע יותר בתחום, כך אוכל לקבל יותר יחס. המטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר נתונים ומידע ואז לבקש מהרופא הפניה לבדיקות דם ובמקרה הצורך לרופא מומחה. לכך היא לא תוכל לסרב. אבל היא אינה מתייחסת אליה ברצינות, ולא מעלה סברות שונות לגבי העניין הזה. כל עזרה שתוכלו להעניק לי- תעזור מאוד ותקדם אותי. בכבוד רב.