שמע..
לפני כמה וכמה שנים, גם אני הייתי תמים יותר וחשבתי ב ד י ו ק כמוך. גם עכשיו קשה לי לומר שאתה "טועה", מפני שלא מדובר כאן בצדק אבסולוטי אלא בתהליך של פתרון סכסוך פוליטי מהמסובכים בעולם. בכל זאת, טעותך נעוצה בכך שאתה בוחן את העניין רק מתחילת הסכמי אוסלו, ולא מתחילת הסכסוך הלכה למעשה. שטחה של ירדן היה גם הוא חלק מפלשתינה המנדטורית, כלומר הסכמת הפלשתינים להקמת מדינה ריבונית בגבולות 67, פירושה לא ויתור על 80% מפלשתינה המקורית, אלא על הרבה הרבה יותר. כיום, 70% מאזרחיה של ירדן הם פלשתינים למהדרין. ובכל זאת, הרבה מאד זמן (ליתר דיוק מאז ספטמבר 71) לא שמעתי פוליטיקאי פלשתיני שקרא להפלת הממלכה ההאשימית, לא במאבק מזויין ולא בשום אמצעי אחר. במשך שנים החזיקה ישראל בעמדה, ש"שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", וכאשר אש"ף זכה לנציגות באו"ם, לאחר מאמצים אדירים לכך מצד ערפאת, הנוסחה שונתה ל"המדינה הפלשתינית היא ירדן". מידה רבה מאד של צדק יש בעמדה זו, מאחר שלאורך כל ההיסטוריה (עד 1921) היה שטחה של ירדן חלק בלתי נפרד משטחה של א"י. דרך אגב, נשיא סוריה, אסד, ניסה להכניס כוחות צבא לירדן בספטמבר 71, כאשר נשקפה לחוסיין סכנת הפיכה מצד הפלשתינים, בנסיון ברור להשתלט על המקום כמו שעשה בלבנון, אלא שישראל עצרה אותו באיום ברור של הכרזת מלחמה על סוריה. תשאל מה האינטרס? אז ככה: חוסיין (היום זה עבדאללה) שומר על השקט בגבול ישראל-ירדן, (למרות האוכלוסיה הפלשתינית העויינת שבירדן, ולמרות סמיכות הגבולות שלו עם מדינות עויינות ביותר לישראל) ובתמורה לכך זוכה להגנה על שלטונו מצד ישראל והמערב. מדוע לדעתך פירסמו שלטונות ירדן בהבלטה רבה את העובדה שבימים אלו סיכלו נסיון להברחת קטיושות לגדה? האם זה מסייע למעמדם בעולם הערבי? ממש לא. אבל זה כן מסייע להם להמשיך להחזיק בשלטון (הם זוכרים היטב את שרון והתבטאויותיו בקשר לירדן ומדינה פלשתינית..). ערפאת אמר בשנות ה- 70 כי "איננו רוצים שלום אלא נצחון, ונצחון בשבילנו פירושו השמדת ישראל ולא שום דבר אחר". העובדה שכאן לא סומכים עליו ומקשים עליו מאד להשיג את מטרותיו, מקורה בזיכרון ארוך טווח, ולא רק באטימות לסבלם של הפלשתינים. ומדוע לדעתך בחרה ההנהגה הפלשתינית בטרור כאסטרטגיה? טרור הוא השיטה היחידה בעולם שמסוגלת להפיל, ואף הפילה בעבר דמוקרטיות יציבות (כאלה המבוססת על רוב דמוגרפי גדול). שיטה אחרת להשמדת ישראל היא חיסול הרוב הדמוגרפי ששומר כאן על יציבות הדמוקרטיה. מכאן ההתעקשות על "זכות השיבה" עד כדי הפלת הסכם שיכול היה לסיים את סבלם. ההנהגה הפלשתינית רוצה הכל. הכל=השמדת ישראל, ומאוחר יותר השתלטות גם על ירדן. כל עוד לא השיגו את זה- הם מעדיפים לטרפד כל נסיון לסיים את הסכסוך. בעניין אחד אני מסכים איתך לחלוטין - ייתכן שלו הסכימה ישראל כעת לסגת ללא תנאי לגבולות 67, ההנהגה הפלשתינית היתה מאבדת את תמיכת הרחוב הפלשתיני בהמשך המאבק. (זה בדיוק מה שקורה היום לחיזבאללה בלבנון, לאחר סיום הנוכחות הישראלית שם). אבללל, אני סומך על ערפאת שידע להמשיך להרעיב ולהתסיס את עמו כדי שימשיך לתמוך במאבק, עד להשמדת ישראל. משטרים טוטאליאריים מחזיקים את האזרחים כבני ערובה. זכור טוב את המשפט הזה, מפני שזה משפט מפתח בסכסוך הזה..
