"האמת לגבי מידה 0"

"האמת לגבי מידה 0"

לואיז רדנאפ היא אישה בריטית רזה ויפה (מספיק יפה כדי להיות אישתו של כדורגלן מצליח
), שהיתה בעברה אפילו זמרת פופ בלהקת בנות. רק מה? היא לובשת מידה 36, ובימינו (במיוחד בסטנדרטים של הוליווד) היא שמנה מידי מכדי להצליח.

היא החליטה לעשות מחקר - מה המשמעות של לרזות בשתי מידות בחודש כדי שהיא תוכל להשתחל לשמלה במידה 0 האמריקנית המיתולוגית. אינ ממלציה לראות את הסקט, אבל המסקנות שלו עצובות: היא רעבה, נעשית חלשה וחולה, ומפתחת סממנים של הפרעת אכילה עד כדי כך שהיא כבר מתחילה לפחד מאוכל. כולם מסביבה חושבים שהיא נראתה יפה יותר לפני כן - חוץ ממאמן הכושר שלה מלוס אנג'לס שחושב שהרזון שלה פשוט "מדהים".
 

Maldini Girl

New member
יש מצב שזה סרט ממש ישן?

כי אני זוכרת שראיתי סרט בדיוק כזה לפני שנים. הזדעזעתי ממנו קשות.
 
יכול להיות שהוא כבר בן כמה שנים...

אבל לדעתי משהו בסביבות ה 5 - 7 נים לכל היותר, פחות מ 10 זה בטוח.

אבל יש מצב שיש כמה סרטים כאלו בשוק כדי להלחם באנורקסיה, רק חבל שרובם פשוט נותנים לאנורקטיות השראה ולעיתים גם כמה רעיונות פקטיים (שמעתי שכמה מהרעיונות בסרט הזה אומצו כבר).
 
אני חושבת שאולי שנה שנתיים אח"כ לכל המוקדם..

ובכל מקרה, אני חושבת שהתוכן שלו רלוונטי גם כיום, לא?
 
ראיתי את הסרט לפני כמה שנים

והוא מאוד מדוייק

אכן בזה זה כרוך,זה מאוד לא נעים,וזה מה שעושים בדרך כלל כשמתחילה העונה\בשביל עבודה\תחרות
תלוי במקצוע

מעבר להיותכן שמנות וחסרות סבלנות
אתן צריכות להבין שיש אנשים שהגוף שלהם הוא המקצוע שלהם הפרנסה שלהם ודרך חייהם,בין אם שחקנים או דמויות ציבוריות(שאז התפקיד דורש,או מן הסתם הם בעין הציבור)
או דוגמנים(הלקוח דורש,והלקוח משלם המון כסף על זה שתשמור על הגוף שלך במצב כזה,אחרת הוא היה משלם לכל אחד והרבה פחות כסף)
או ספורטאים(אלה הדרישות של ספורט תחרותי)
וכל חדר הלבשה על סט או תיאטרון מחזיק רק בגדים בסמפל סייז(בין 34-38 לנשים,תלוי בתפירה,כנל לגברים,אם אתה מאוד גבוה\שרירי\נמוך תהיה לך בעיה)

כשאתן מזריקות הורמונים מסרטנים ומוציאות אלפי שקלים ועוגמת נפש והרס בריאותכן על טיפולי פוריות זה לא מטומטם?זה לא "עצוב"?

הסרט שלה מאוד יומרני ומגמתי,ונועד לספק אתכן בתור קהל יעד,כשתכלס,זה המקצוע שהיא בחרה ,משלמים לה על זה כסף,ואם הסוכנות תבקש ממנה
לרדת שתי מידות,היא תסתום ותעשה את זה גם בלי סרט(ואם להסתכל הפוך על הפוך,הנה,היא עשתה את זה בשביל הסרט...)

הדבר החיובי בסרט הוא כמה שהוא מדוייק ומביא לעין הציבור את הקושי שבעניין
מנסיון אישי אני יכולה להגיד שאכן זה לא נעים,שולט לחלוטין על החיים שלך וגם התובענות וההסטריה ביחד עם זה שזה הופך
אותך לאדם בלתי נסבל לפני תפקיד\תחרות\תחילת עונה\סוף עונה ובכלל כמעט ולא מאפשרים חיי משפחה או חיים עם בן זוג
כי אי אפשר לחיות עם בן אדם במצב כזה

אז כל פעם שאתן מצקצקות בלשון תוך כדי בליסת קרואסון שומן צמחי בארומה על זאתי שנפרדה מבן זוגה הכדורגלן כי היא שרמוטה
ומחליפה בני זוג כמו גרביים,או על זאתי שיצאה מחדר לידה עם הגינס שלפני ההריון כי גנטיקה או כי היא דפוקה
תזכרו שזה לחלוטין בעיני המתבונן...זה כי זה קשה ותובעני ודורש הקרבה ובזה זה כרוך(וגם מאוד מספק אחרת לא הינו עושים את זה)
היא לא שרמוטה,יש לה מקצוע תובעני...היא לא רזה גנטית,היא קרעה את התחת בשביל זה וגם זאת הפרנסה שלה
אתן רואות רק תוצר לוואי חיצוני ובטוחות שמישהו מנסה ליצור עבורכן אישית ציפיות בלתי אנושיות באפס מאמץ עבורו(כי הוא נולד ככה)
 
וואו, את ממש מפנטזת על איזו קרואסון טוב, אה?

תשמעי, אפילו זו ה"מבורכת גנטית" שזה המקצוע שלה בסרט - אמרה שההרגלים שהיא היתה צריכה לאמץ היו בגדר הפרעת אכילה. זה היה כל הקטע של הסרט. ולא, זה לא משהו שצריך לצפות לו גם מ"אשת מקצוע", במיוחד כשהיא היתה רזה כבר מלכתחילה - והעלתה חזרה את המשקל שתי דקות בערך אחרי שהיא נכנסה לשמלה.

את נשמעת כמו מישהי ממורמרת שכל מה שיש לה להתגאות בחיים זה שהיא רזה יותר מנשים אחרות. ממש דמות מופת, אין מה להגיד.
 
האמת אני די סולדת מבצקים

אני יותר בקטע של פסטה..

בוודאי שזה משהו שצריך לצפות מאדם שזה המקצוע שלו...
אם הסוכנות משלמת למישהי 10000 דולר ליום צילומים,הציפיה היא שהיא תשמור על הגוף שלה
במשקל מסויים ובמצב בריאותי מסויים וזה לא פשוט ולכן השכר הגבוה,לא כי היא מפורסמת....גובה השכר כגובה הטרחה

אם אדם הוא ספורטאי\רקדן\בודיבילדר במקצועו...עולמו מסתובב לחלוטין סביב הגוף שלו מה הוא אכל כמה הוא התאמן ומתי
ואלה הרגלים קשים,וכן,לא בעונה מעלים את המשקל חזרה בדרך כלל,זה נורמאלי

מאחר ואנשים כמוך משום מה אכן מאוד ממורמרים על זה ,הנושא של "כמה זה לא בסדר" הוא נורא פופולרי
לכן נעשה הסרט...גם הבי בי סי צריך להתפרנס,את יודעת...על מה יעשו כתבות תחקיר?על מחזור חיי הזבוב בוונצואלה?

על הפרעות אכילה...ומן הסתם כמה שיגרמו לנשים עם עודף משקל להרגיש טוב עם עצמן על זה שכל אלה בלי עודף משקל
הן בטח דפוקות עם סדר עדיפויות מעוות ובטח גם חרא בני אדם,ככה הסרט יותר יצליח
 
את רוצה להגיד לי שהיא לא היתה מספיק רזה

לפני הדיאטה? וזה מעבר לעובדה שהיא יכלה לעשות תחקיר בלי להרזות בעצמה.

ולהרעיב את עצמה ולעסוק בעודף פעילות זו הזנחה - לשמור על הגוף זה לאכול בריא ולהתעמל במידה.
 
מה זה אכפת לך אם היא מספיק רזה?

לך היא מספיק רזה...ולדרישות של לקוחות מסויימים היא לא
והיא עשתה כתבת תחקיר על התהייה הלגיטימית שלה -למה,בואי נגיד שזה נושא שקרוב אליה יותר משהו קרוב אליך

צר לי ...זומבה וספינינג שאתן עושות פעמיים בשבוע ומזייפות חצי מהשעה והפיצה שאתן דופקות אחרי כי"עבדתי קשה"
לא נחשב תחת קטגורית "לאכול בריא ולהתעמל במידה"

זה מזכיר לי ...כשהיתי מאוד פצועה...נאלצתי לעשות פילאטיס שיקומי,איפהשהו בצפון הישן...עם כל מיני נשות היטק הריוניות ומשועממות
שעושות פילאטיס להשקיט את המצפון לפני הארוחת בוקר הענקית שהן דופקות בארקפה אחר כך..זה בשביל הבריאות ולשמור על המשקל!
בקושי זזות,מפטפטות חצי מהשעה וכל פעם שנהיה להן טיפה טיפה קשה הן היו צווחות להדליק\להגביר את המזגן שחלילה הן גם לא יזיעו
(כמובן שנאלצתי להתאמן גם בסוודרים בגלל התופעה המזעזעת)
אז הן גם מרעילות את עצמן בקפה והקרואסון שהן תוקעות לפני...גם גומרות ותופסות לעצמן את השרירים שרק מתקצרים ונובלים להן מהמזגן
(ועוד משלות את עצמן שנתפס להן כי הן עבדו קשה...שריר נתפס ממצוקה לא מעבודה וזה סממן לחולי לא בריאות),גם מבזבזות זמן
וגם מאביסות את הגוף שלהן אחר כך בארוחת בוקר מיותרת אחרי אימון לא קיים
זאת.....הזנחה

משום מה אתן בוחרות לקרוא לזה לאכול בריא ולהתעמל במידה
 
למה את מניחה שכולנו תוקעות כל הזמן אוכל?

ולא מתעמלות?

אני עושה אימוני איטרוולים 3 פעמים בשבוע על הליכון ומגיעה לדופק של בערך 170, עוד שניים שלושה אימוני שחיה של שעה, אימון משקולות עם מאמנת אישית - ועוד הליכה בחוץ של שעה וחצי עד שעתיים בשבתות.

והיום בצהרים לא "תקעתי פיצה", אלא אכלתי חזה עוף צלוי, אורז לבן וסלט בצד.

זה נשמע לך הזנחה?
 
אז למה את בעודף משקל?

אני מניחה שאת בעודף משקל ממה שאת כותבת יכול להיות שלא

יש עליך שומן מיותר כי את מכניסה יותר ממה שאת מוציאה,זה מאוד פשוט

כמה זמן את מחזיקה בדופק 170?הגוף מתרגל מהר כל כמה זמן את משנה או מעלה את האימון?
כמה משקל את מרימה?נתפסים לך שרירים?(אם כן האימון לא יעיל)
מה את אוכלת לפני שאת מתאמנת ומה אחרי
ישר אחרי האימון אכלת עוף ואורז?או לפני העוף והאורז משהו קטן עם מלא סוכר להרגיע את העייפות והרעב
על הליכה אני לא מדברת,היא לא יעילה...

לאיזו מטרה את עושה אימוני אינטרוולים?אם לא לשרוף אנרגיה?זה סבל,אם את טוענת שלא לשם כך
אז למה?מה מטרת האימון?אימון ללא מטרה זה די פספוס לא?

גם בעוף ואורז יש קלוריות זה גם עניין של כמויות

מה את אוכלת בין לבין...מישהו מביא עוגיות למשרד,לקחת אחת?ואז עוד אחת עם הקפה?ובקפה,כמה סוכר יש?
והילד השאיר שאריות מהצהרים,זרקת לפח או אכלת את זה?
כל הדברים האלה מצטברים בסופו של דבר לתוצאה הסופית שנראית תמוהה לכאורה...
וההנחה השגויה שכנראה מי שרזה הוא לא בריא ,כי את "בריאה" ולא רזה
 
מה זה משנה?

אני מרגישה טוב עם עצמי בלי שום קשר למשקל, אוכלת אוכל בריא שגם טעים לי, ועושה ספורט בשביל הכיף. זה מה שבאמת משנה בחיים.
 
אז זהו, שכן...

החיים של כולנו לא בהכרח סובבים סביב ירידה במשקל, ולכן לא כל פעילות היא כזו שנועדה לירידה או מפריעה לה. לכן חלקנו אוהבות ספורט בשביל האתגר ושיפור הכושר.
 
לא הבנת....

בשביל האתגר ושיפור הכושר,סבבה
היתי קונה שאת רצה\שוחה\משקולות\לב ריאה וזה כי זה כיף מספק ומציב אתגר
לא קניתי את זה שאת עושה אינטרוולים(סבל חסר מטרה שמטרתו היחידה היא לגרום לגוף לשרוף כמה שיותר אנרגיה בפרק זמן כמה שיותר קצר)
לא בשביל לרדת במשקל ,אלא כי זה כיף לך...זה כמו להגיד"אני צמה כי זה כיף לי...זה מאתגר..."
 
את לא מבינה - אינטרוולים נועדו גם לשפר כושר

לב ריאה. כמה קלריות הם שורפים זה שיקול משני.
 
לא, לא ושוב פעם לא

הטענה הרפואית שאנשים עולים במשקל כי הם גרגרנים (אוכלים יותר מידי) ועצלנים (עושים פחות מידי ספורט) שגויה ולא נכונה.
הנה בקשת הסליחה המפורסמת (בתרגום לעברית) של פיטר עטיה בדיוק על העניין הזה:
http://www.ted.com/talks/peter_attia_what_if_we_re_wrong_about_diabetes?language=he

האמת לגבי השמנה אחרת לגמרי. המשקל של אדם בריא הוא גודל מווסת, ואינו תלוי בכמות שאוכלים, בדיוק כמו שטמפרטורת הגוף (37 מעלות) הוא גודל מווסת שאינו תלוי בטמפרטורת הסביבה. המזון שאנו אוכלים יכול להישרף (ואז הוא משמש כאנרגיה לגוף ויוצא מאיתנו דרך הנשימה) והוא יכול להאגר כשומן.
השמנה היא תקלה במנגנון הביוכימי של ויסות המשקל בגוף כך שהאוכל נאגר כשומן במקום להישרף ולשמש כמקור אנרגיה.
אינסולין גבוה וקורטיזול גבוה משבשים את מנגון ויסות המשקל גורמים להשמנה.

תארו לעצמכם אדם בריא לגמרי עם משקל תקין.
נניח שאותו אדם חולה בדלקת ריאות ולוקח כתרופה, קורטיזול.
הקורטיזול יעלה אינסולין וכעת הגוף נמצא במצב אגירת שומן. חלקים ניכרים מהזמון יאגרו כשומן ולא ישמשו לצריכה שוטפת.
מה יקרה לו? הוא ישמין.
אדם שמן הוא אדם מורעב כי חסר לו אנרגיה לצריכה (האוכל הופך לשומן ולא לאנרגיה)
גם אם נכריח את זה שלוקח קורטיזול לאכול את אותה כמות כמו פעם הוא עדיין ישמין.
כי הגוף מתוכנת כרגע לאגור שומן ולהשמין. הגוף יכבה מערכות לא חיוניות ויפנה את המזון לאגירת שומן ויספק לגוף הרבה פחות אנרגיה.
תראו כאן את ההסבר:
https://www.youtube.com/watch?v=Yo3TRbkIrow

בדיוק כמו דוגמת הקורטיזול, כך בלוטת תריס לא תקינה גורמת להשמנה.לא תלוי בכלל בכמה אוכלים.

הסיבה העיקרית לכך שהעולם השמין כל כך ב-40 שנה האחרונות אלו המלצות התזונה ופרמידת המזון בשילוב עם נטיה לעמידות לאינסולין.
השומן הוצא מהתפריט של בני אדם. במקומו נכנסו הפחמימות. התוצאה, הסוכר עולה ואיתו האינסולין בגוף ואיתו הקילוגרמים.
ואצל אנשים עמידים לאינסולין הדבר הוביל להשמנה קיצונית.

וצלמת, אני מצטט אותך. כתבת "אכלתי חזה עוף צלוי, אורז לבן וסלט בצד"
אכלת בדיוק לפי פרמידת המזון. אכלת בדיוק כמו שתזונאים ממליצים לך.

אם היית רוצה לרדת במשקל (ואת מצהירה שוב ושוב שאת לא רוצה)
אז 80% מהקלוריות שאת אוכלת - היו אמורות להיות שומן. (שומן שורף שומן
הפוך מהאינטואיציה)
הפוך לגמרי מהמלצות התזונה, מפרמידת המזון ומהתפריט שלך כפי שתארת אותו
 
תודה על המידע...

ועל הרקע הכללי. בוא וננחש: אתה רוצה לספר לנו על דיאטת הפליאו, נכון?
 
אם מישהי כאן מתעניינת

בתזונה הפילאית הזאת שנקראת תזונה קטוגנית, אדאג להפנות אותה לקבוצות תמיכה חינמיים ברשת שם היא תקבל את האינפורמציה איך לעשות זאת נכון.
כי מדובר על תזונה שמצריכה הדרכה.

נ.ב בתזונה קטוגנית יש אלמנט שאין בפלאו וזה הכנסת הגוף למצב מטבולי שנקרא קטוזיס.
הדלק של הגוף בקטוזיס הוא שומן במקום גלוקוז.
הדבר בא לידי ביטוי ברמות הקטונים בדם ובהעלמת תחושת הרעב.
זה עובד נפלא על סוכרתיים ועל כאלו בעודף משקל קיצוני.
ככל שהמשקל גבוה יותר, כך זה עובד טוב יותר.
 
למעלה