האמת הריקה
אני אוהב להקשיב לכול דת או זרם, לאו דוקא להאמין במשהו מזה, והנה משהו לחשוב עליו:
משה יורד עם לוחות הברית שאלוהים יצר: "ויהי, כאשר קרב אל-המחנה, וירא את-העגל, ומחולות; וייחר-אף משה, וישלך מידיו את-הלוחות, וישבר אותם, תחת ההר."(שמות, לב, פסוק יט)
וב-כה: "וירא משה את-העם, כי פרוע הוא". ואז הוא כותב במו ידיו את הלוחות, (דור2.0).
נזכרתי בסרט קונג פו פנדה, בו המורה (מאסטר ~שיפו?) מגלה לדב כי השאיר קלף מגילה מעל המנורה בהיכל הגבוהה, רק למקרה שימות- מותר לדב לשבור (לשבר
) את החותם. מגיע היום והדב
בוכה על לכתו של המורה, למרות מצבו הנפשי הוא מגייס את כוחותיו למאמץ על ועושה את הבלתי יאומן- מגיע לתקרה העגולה ושולף משם את המגילה...
פותח- והיא ריקה!
מחקר התנך מצביע על דימיון רב בין סיפורי התנך לאלו שבמזרח, למשל אגדה בודהיסטית על "המלך הקוף" מספרת על נזיר הססן וחששן וקיבל משימה מבודהה (שכבר סיים את גלגוליו ותקשר לו
וכאלה) שעליו להביא לעמו את 5000 מגילות היסוד של הבודהיזם, הם תחת משמר כבד של פמליה של מעלה. הנזיר מקבל עזרה מ 3 חיות שבפנימיותן נשמות נעלות שנגזר עליהן להתגלגל בחיה
וביניהן המלך הקוף האמיץ- חזק- לוחם. הם צולחים 80+ מכשולים ואלו מכשלים את הנזיר והוא אסרטיבי ונחוש יותר (.. אבל
הנזיר מקבל את המגילות במקדש מעוזרי הבודהה, ארזו לו אותם יפה ובתחושת סיפוק, הוא פונה לחזור. אלה שבאינסטינקט של הרגע הוא בודק את "הסחורה" ומגלה..
הן *ריקות*- עד האחרון שבהן!
בטרוניה הוא חוזר ודורש מפגש עם הבוס, שוטח תלונות על שרות הלקוחות הגרוע, תרמית ובגידה בפני בודהה.
בודהה מישיר עיניו אליו ורועם בקולו של הטבע עצמו- "אלו המגילות האמיתיות, הן ריקות, אבל אין בעיה לספק לך מגילות כתובות, *גם* הן קיימות".
הנזיר מודה ואורזים עבורו את המגילות הכתובות (שימו לב- משלוח חוזר 2.0) אותן הוא מדלבר בעצמו לעמו.
בעולם הפנימי החוויה משתנית, ואיתה צליל הדהוד ההויה. האמת היא דינאמית ומתאספת בכול פעם מחדש לידי גילוי צבעוני מרטיט לב אחר. צבירת החוויות לידי אמת לא יכולה להיכתב וברגע שנכתבה- מתרחק הכתוב מהאמת.
צדק הפנדה הקלף הריק מאפשר לו לכתוב את האמת שלו עצמו.. בתנאי שיזכור למחוק מספיק מהר
צודק הפורום שלפעמים שקט כאן,
וה-פייס שכל סטטוס שנכתב זורם- השד יודע לאן לארץ כל הסטטוסים.
טועים הדתות הקלאסיות שחשבו שירדו עם לוח ברית מאבן, כתוב בידי נזירים חששנים והססנים לדראון עולם.
אני אם כך בן- דת "לוחות הברית הראשונים" וחבל שאפילו למספר המקראי לא היה מספיק אומץ להודות בריקות הלוחות.
אני אוהב להקשיב לכול דת או זרם, לאו דוקא להאמין במשהו מזה, והנה משהו לחשוב עליו:
משה יורד עם לוחות הברית שאלוהים יצר: "ויהי, כאשר קרב אל-המחנה, וירא את-העגל, ומחולות; וייחר-אף משה, וישלך מידיו את-הלוחות, וישבר אותם, תחת ההר."(שמות, לב, פסוק יט)
וב-כה: "וירא משה את-העם, כי פרוע הוא". ואז הוא כותב במו ידיו את הלוחות, (דור2.0).
נזכרתי בסרט קונג פו פנדה, בו המורה (מאסטר ~שיפו?) מגלה לדב כי השאיר קלף מגילה מעל המנורה בהיכל הגבוהה, רק למקרה שימות- מותר לדב לשבור (לשבר
בוכה על לכתו של המורה, למרות מצבו הנפשי הוא מגייס את כוחותיו למאמץ על ועושה את הבלתי יאומן- מגיע לתקרה העגולה ושולף משם את המגילה...
פותח- והיא ריקה!
מחקר התנך מצביע על דימיון רב בין סיפורי התנך לאלו שבמזרח, למשל אגדה בודהיסטית על "המלך הקוף" מספרת על נזיר הססן וחששן וקיבל משימה מבודהה (שכבר סיים את גלגוליו ותקשר לו
וכאלה) שעליו להביא לעמו את 5000 מגילות היסוד של הבודהיזם, הם תחת משמר כבד של פמליה של מעלה. הנזיר מקבל עזרה מ 3 חיות שבפנימיותן נשמות נעלות שנגזר עליהן להתגלגל בחיה
וביניהן המלך הקוף האמיץ- חזק- לוחם. הם צולחים 80+ מכשולים ואלו מכשלים את הנזיר והוא אסרטיבי ונחוש יותר (.. אבל
הנזיר מקבל את המגילות במקדש מעוזרי הבודהה, ארזו לו אותם יפה ובתחושת סיפוק, הוא פונה לחזור. אלה שבאינסטינקט של הרגע הוא בודק את "הסחורה" ומגלה..
הן *ריקות*- עד האחרון שבהן!
בטרוניה הוא חוזר ודורש מפגש עם הבוס, שוטח תלונות על שרות הלקוחות הגרוע, תרמית ובגידה בפני בודהה.
בודהה מישיר עיניו אליו ורועם בקולו של הטבע עצמו- "אלו המגילות האמיתיות, הן ריקות, אבל אין בעיה לספק לך מגילות כתובות, *גם* הן קיימות".
הנזיר מודה ואורזים עבורו את המגילות הכתובות (שימו לב- משלוח חוזר 2.0) אותן הוא מדלבר בעצמו לעמו.
בעולם הפנימי החוויה משתנית, ואיתה צליל הדהוד ההויה. האמת היא דינאמית ומתאספת בכול פעם מחדש לידי גילוי צבעוני מרטיט לב אחר. צבירת החוויות לידי אמת לא יכולה להיכתב וברגע שנכתבה- מתרחק הכתוב מהאמת.
צדק הפנדה הקלף הריק מאפשר לו לכתוב את האמת שלו עצמו.. בתנאי שיזכור למחוק מספיק מהר
צודק הפורום שלפעמים שקט כאן,
וה-פייס שכל סטטוס שנכתב זורם- השד יודע לאן לארץ כל הסטטוסים.
טועים הדתות הקלאסיות שחשבו שירדו עם לוח ברית מאבן, כתוב בידי נזירים חששנים והססנים לדראון עולם.
אני אם כך בן- דת "לוחות הברית הראשונים" וחבל שאפילו למספר המקראי לא היה מספיק אומץ להודות בריקות הלוחות.
