האמת... די חלמתי על זה

[nir76]

האמת... די חלמתי על זה

לא חשבתי שזה יקרה, לא האמנתי שכך זה יקרה, אבל זה קרה, אווירה של משרדים מפוארים, גברות בחליפות מחוייטות, הכל מתקתק, יש קצת לחץ אבל די שקט באוויר. האווירה מתוחה כשהיא נכנסת לחדר, קשוחה, חטובה, ובעיקר בולטים יכולת ההשפעה והנחרצות. אפשר להבחין בזה גם בבגדיה - די שמרניים, אבל עם קמצוצים של בדים בוהרים שמבצבצים להם... חצאית עד הברכיים, עם שסע, לא גדול, אבל נדמה שמושלם... עירית ניהלה ועדיין מנהלת את אגף משאבי האנוש באחת מהחברות הגדולות במשק, אישה חזקה - הדומיננטית בבית, כך לפחות נדמה לנו, חבורת מנהלי המחלקות, העוזרים ושאר עובדי האגף. אנחנו ממש לא יודעים כלום אודותיה, ממש כלום, אנחנו יודעים שהיא תושבת הוד השרון, שהיא נשואה עם 3 ילדים והגדול התגייס לא מכבר. אתם יכולים לנחש שהיא בסביבות גיל ה - 40, אנחנו לא ממש יודעים להיכן היא נוסעת אחרי שהיא מתניעה את מכונית האוודי A3 שלה - אף אחד לא העז לשאול. הפעם היחידה שדיברה על חייה הפרטיים היתה בטיול היחידי אליו יצאנו - ים המלח: שכנו במלון נירוונה... קשה להאמין...

 

[מלאכית כחולה]

אז רגעעעעעע

זאת הפנטזיה שלך? כי לא כל כך הבנתי את הקטע

 

[nir76]

זה לא נגמר... המשך יגיע...

 

[מלאכית כחולה]

אז היית צריך להגיש שיש המשך מההתחלה

אבל התחלה מבטיחה

 

[nir76]

הגענו למלון

כבר שהגענו למלון, הרגשתי שהיא קצת משוחררת מתמיד, וזה נראה לי די טבעי מאחר והיינו בחופשה - כולנו לבשנו קייצי, רובנו אפילו סקסי, וגם לה לא היה חסר... היתה מן הרגשה של חבורת תיכונסטים שיצאו לטיול באילת - בני זוג לא הורשו להגיע וכך נוצרה איזושהי אווירה בלתי מחייבת וכבר ניתן היה לראות במכוניות שיצאו לדרך(4 אנשים לפחות במכונית - כך הונחנו ע"י מנכ"ל החברה), התבדחויות והתנהגויות שלא ציפיתי להן. לארוחת הערב התלבשנו די אלגנטי, ישבנו בשולחנות של 6, חיכיתי וחיכיתי לעירית שתגיע לאכול, שמרתי מקום לידי, ישבתי, וקיוויתי.... לשווא, נו טוב, לפחות היא ישבה באותו שולחן כך שיכולתי לתפוס מבט טוב. כשהיא הגיעה, לבושה שמלה קלילה, עד הברך, היא ממש נצצה, שערה היה פזור, היא נראתה כמו נערה לקראת נשף הסיום שלה, ממש כמו נערה, רק עם מחשוף קצת יותר עמוק מזה שתרשה לעצמה תיכוניסטית. הערב עבר בקלילות, אכלנו, שרנו וחלקנו גם השתכרנו ורקדנו, היה נחמד... לפני שאני ממשיך, אני רוצה לספר כמה מילים על עצמי - אני בן כ - 30, נשוי + 1, נראה לא רע, מקיים יחסים תקינים עם האישה, מדי פעם מוצא סטוצים דרך האינטרנט אך הפנטזיה הגדולה שלי היא לקיים מגעים אינטימיים, במצבים לכאורה תמימים כשכל הסביבה לא שמה לב, ולפעמים... גם הפרטנרית לא... הוחלט כמעט פה אחד לנוע לעבר באר שבע, למצוא מועדון ריקודים טוב ולהעביר את הלילה הראשון עם קצת אקשן. מיד ספרנו את עצמנו, את הנהגים הלא שתויים וכמובן את המכוניות והגענו למסקנה שמתוך 5 מכוניות שיצאו, ב - 3 מתוכן נצטרך קצת להצטופף מאחור, לא בטוח שלמישהו היתה בעיה עם זה...

 

[נוAה של הים]

התחלה טובה

נוAה סקרנית להמשך...

 

[*g99]

ואווו..

ככה אתה משאיר אותנו במתח?????? קדימה לעבודה... g99...

 

[CHUCHU]

הלו../images/Emo1.gif../images/Emo1.gif

אני חושב שנרדמת . איפה ההמשך,אתה לא יכול להפסיק ככה באמצע

הלו להתעורר שם

 

[nir76]

או קיי, אנחנו ממשיכים...

השעה היתה בערך 9, 9:30, החלק הראשון של הקבוצה התחיל לנוע לכיוון הרכבים ואני בתוכו, בדרך אנשים עדיין לא דיברו על השיבוצים - מי נוסע עם מי וכו´, זה הדבר היחיד שעניין אותי באותו רגע, אבי, איש הכספים במחלקה שלי ניסה להסביר לי למה בית מלון לא יכול לעולם לפשוט רגל, בדיוק כמו עסקי חקלאות, לא ממש הייתי איתו... זה ממש לא עניין אותי באותם רגעים. קצב פעימות הלב הלך וגבר... כשהגענו לאזור הרכבים ניסיתי ללכת קצת יותר לאט - אבל לא יותר מדי לאט, רציתי להיות במכונית עם עירית, רציתי לשבת מאחור, רציתי להריח אותה... קצב פעימות הלב שלי חרג מגבולות ה - 100, ניסיתי למשוך זמן ובעיקר להישאר מרוכז, לא רציתי שירגישו בזה, הרגשתי מעין רעידות בכל הגוף, צמרמורות, לא קורה לי הרבה שאני אולי קרוב לסיטואציות שאף לא האמנתי שאהיה קרוב להגשמה... עירית הלכה לבד, כמובן שהתביישתי לדבר איתה - במשרד זה אולי שונה, אבל כאן - שזה הרבה יותר אישי והרבה פחות פורמלי זה נראה לי מוזר. המבט שלי לא עזב אותה אפילו לרגע אחד - ניסיתי לנחש לאיזו מכונית היא מתכוונת להיכנס, ניסיתי להפעיל תאוריות פסיכולוגיות מסובכות, לבסוף החלטתי פשוט לחכות ולקחת הימור מסויים לקראת קו הסיום. אנשים התחילו להיכנס למכוניות, אבי שאל אם אני מעוניין לנסוע במכוניתו, ברברתי כמה מילים, לא זוכר מה, הוא לא ממש הבין אותי ונכנס למכונית, לאט לאט לא נשארו יותר מדי אנשים מחוץ למכוניות, עירית, אני ועוד 3 אנשים. ידעתי שאני צריך לקבל החלטה, וקיבלתי אותה - החלטתי לנסוע בג´יפ של סמנכ"ל השיווק של החברה - אפי, בחור בגילי, מבריק, נראה טוב וכמובן - חרמן לא קטן. קטי, מזכירת המנכ"ל התלהבה ובחרה לשבת במושב הקדמי לידו, לא קשה היה לראות את המתח העצום שעבר בינהם, אותי באותו רגע זה לא עניין. נכנסתי לג´יפ מאחור, לידי ישבו אורן והילה, הנשואים הטריים(והחנונים, אם יורשה לי לומר), משלבים ידיים כמו זוג בבית אבות, אבל לי זה דווקא התאים, ידעתי שתוך כמה שניות הגורל שלי לערב יוכרע, לכאן או לכאן - או שאבלה שוב מספר דקות בבית השימוש במועדון הריקודים - או ש...

 

[nir76]

בגיפ´ של אפי

עירית נגעה בכתפי ואמרה משהו - אני ממש לא יודע מה... אני פשוט זוכר את הרגע שלפני ואת מה שקרה אחרי - באותו רגע לא הייתי ממש בהכרה - אני זוכר את עצמי מבולבל, מסתכל, ימינה, שמאלה ,אחורה - "למה הג´יפ הזה כל כך גבוה?", "למה בחרתי בג´יפ של אפי ולא במזדה של עידו?", "איפה עירית? להיכן היא נעלמה לי???" ואז זה קרה... הרגשתי שהתקינו לי מערכת סטריאו בראש - ראיתי משהו שנראה כמו... אני לא יודע, אני חושב שהיא רכנה מולי בכניסה לגי´פ, אולי זה מה שגרם לחוסר איבוד התחושה לכמה שניות... כנראה שאמרתי משהו, יכול להיות שהיא הבינה יכול להיות שלא - מה שבטוח, היא נכנסה לרכב... הריח שלה... אין לי מושג איזה בושם זה, או שאולי זה קרם שיער, גוף, משהו... לא יודע! אבל אי אפשר לתאר את זה, אני לא בטוח שאפשר לשחזר את זה. היא ישבה מימיני, היינו ארבעה מאחור - לפי הסדר מצד שמאל: אורן, הילה, ניר ועירית. ביום רגיל הייתי מסופק מההתחכחות מסיבית בהילה, אפי נוסע כמו מטורף בגיפ´, הילה לא אחת ששמה לב לסוטים כמוני, בטח לא אורן, היא די סקסית, לבושה לא רע, קצת חנונית, אבל שווה פנטזיה. אבל היום הוא לא יום רגיל, היום הוא יום חג! בשניות הראשונות הדלתות היו עדיין פתוחות, עד שאפי החליט שצריך לצאת - כמובן שהוא רוצה להוביל, כמה דברים קרו במקביל - אפי קודם כל הגביר את המוסיקה - מוסיקה אירית, קצב מצויין, ווליום מחריש אוזניים, אורן סגר בבהלה את הדלת השמאלית, ודחק את הילה וגם קצת אותי ימינה ועירית ניסתה גם היא לסגור את הדלת הימנית, לא כל כך הצליחה ונכנסנו לאיזושהיא תסבוכת, אני לא יודע איך זה קרה, אבל עירית התרוממה מעט, סגרה את הדלת ותודה לאל שבשמים - הניחה חלק נכבד מרגלה השמאלית - על רגלי הימנית... אין לי מושג מהיכן היה לי את הכוח למהלך המבריק, אף פעם לא יצא לי להבריק בזמן ובמקום המתאים, הפעם כן. מצד אחד, התחלתי לנוע מצד לצד באי נוחות, בתגובת שרשרת אורן והילה לא הבינו מה קורה ונעו גם הם - די בעצבים - כאילו נלחמים על מקומם... מהצד השני שידרתי תחושת "הכל בסדר..." לעירית, חצי חיוך כדי לגרום לה להבין שמה שהיא עשתה לא יכול להזיק לאף אחד... תוך כדי כך, ומתוך כל התנועות, הגענו למצב שעירית ממש יושבת על רגלי הימנית (נו טוב.. כמעט כולה...). ברקע עדיין מוזיקה אירית/סקוטית מחרישת אוזניים, הילה ואורן מרוצים מעצמם ומהחיים, אפי וקטי, מחייכים, צוחקים ונראים כמי שמתכוננים ללילה סוער... לא הצלחתי לקלוט את מה שעירית משדרת - היא היתה קצת נכוכה, קצת מבולבלת, כל הסיטואציה היתה מוזרה ושונה, אולי זה מה שאהבתי שם. מרוב הלחץ, הבלאגן וההיסטריה, כמעט ששכחתי שיש לי במרכז הגוף איבר שנותן את שלו... בלי ביקורת עצמית או חס וחלילה - בושה... מזלי הוא שאיכשהו בכל הבלאגן הצלחתי להצמיד אותו אל בטני - אני לא צריך לספר כמה חזק הוא היה...

 

[nir76]

נסיעה אל הלילה

אורן החנון ביקש מאפי להנמיך, אפי בתגובה שינה את המוסיקה למשהו יותר קליל, אני לא יודע מה זה היה, אבל זה היה די רומנטי, משהו שמזכיר את ANIGMA. אפי לא נסע כמו משוגע(יחסית) הוא ניצל את הדרך לדבר עם קטי כמה שיותר, אפילו הילה התפלאה שעירית ישבה על רגלי. התפלאה אבל התעלמה - אהבתי את זה... עירית פנתה אלי ושאלה: "לאן נוסעים?", הוקסמתי מהשאלה - זה נשמע לי נורא נורא משונה לשמוע את הבוסית הגדולה - זו שחולשת על עשרות עובדים, שואלת שאלה שמתאימה לנערה בת 16 שמצטרפת לגדולים לבילוי ומרגישה שהיא צריכה "להתקבל"... זה לא היה פשוט לענות באותו הרגע, הייתה במצב של דופק כפול, אולי אפילו משולש, איברי הזדקר והתחיל לכאוב מרוב התפוצצות צפוייה, הרגשתי צמרמורות, רעידות וסחרחורות... אמרתי לה שלבאר שבע... היא חייכה והזכירה לי לרגע את מעמדה: "אני יודעת חמוד, לאיפה בדיוק?" 4-5 שניות עברו וניסיתי לענות לה... יצאו לי גמגומים... ניסיון שני - "לאיזהשהו מועדון לילה, ריקודים, את יודעת..." המזל שלי היה באותם רגעים היה שאיברי הזקור לא נגע בה... אני לא יודע איך הייתי מסתדר אם זה אכן היה... היא צחקה - מהתשובה שלי או מנסיון ההפחדה שלה - אז אני צחקתי... ברגע הזה נפתחנו - כמעט לחלוטין, או שהייתי אומר - עברנו פאזה...

 

[צוקריה]

הללויה!!!!!

כמו שנוהג יורם ארבל לשאוג בכל שער ממש ככה..... יופי של בניה יופי של המתחות ממש פוליצרי ועוד לקרוא את זה תוך כדי העבודה......

 

[שקשוקה29]

הרגת אותי../images/Emo70.gif

נו, תספר כבר

אני בדרך כלל סמויה, אבל הצלחת להוציא אותי ממבצרי.

 

[nir76]

לילה בדרך לבאר שבע

משהו בראש אמר לי שזה לא הגיוני, מה אני עושה בשעת לילה, כשהבוסית שעליה אני כל כך מפנטז יושבת כמעט כולה על הרגל שלי? איך זה יכול להיות? למה לא מעירים אותי? ככל שהשניות חלפו, החלטתי לא לבזבז את החיוך שהיה על פניה, חיוך שאני ממש לא מכיר - זה לא החיוך המאולץ של "בוקר טוב" שאני מכיר, זה חיוך טבעי, משוחרר, חיוך שבא מבפנים... "לא האמנתי שכל כך הרבה יסכימו לצאת לריקודים - חשבתי שכולם יעדיפו לעלות לחדרים ולהיכנס לשינה עמוקה - במיוחד כל המנהלים - והזקנים"... אופס... לא יודע מה עבר עלי באותו רגע ולמה עשיתי את זה ! כרגיל, פולט שטויות, הרי עירית גם מנהלת וגם לא כל כך צעירה(בסביבות גיל ה - 40)... מה אני עושה? איך לתקן??? להתנצל? להחליק? איך לעזאזל אני יוצא מזה??? עירית עשתה את העבודה בשבילי - "אתה לא יודע שכל ה´זקנים´ וה´מנהלים´ הם השובבים הכי גדולים?" אמרה וחייכה... שנייה לפני שהלב שלי נמס, ניסיתי להתנצל, אני יודע שנשים, בעיקר מבוגרות מאוד נהנות ממחמאות, זה תמיד עובד, גמגמתי משהו כמו: "לא התכוונתי אליך כמובן..." היא הסתכלה עלי ופחדתי שמא היא לא הבינה, אמרתי שוב: "הכוונה שלי שאת ממש לא זקנה... זאת אומרת.. לא דיברתי עליך..." היא אהבה את איך שנראיתי(כמו ילד בדרשת הבר מצווה), והחליטה לשתוק כדי לתת לי לפלוט עוד שטויות, הרגשתי שהיא חיכתה לעוד... מחמאות... "הלוואי ונשים צעירות היו נראות כמוך..." חשבתי שעברתי בשניה אחת את הגבול...

 

[nir76]

בדרך לבאר שבע - 2

היא המשיכה לשתוק ואצלי...אצלי התרחשו שינויים ביולוגים מסויימים באזורי הנשימה ובעניין הזיקפה... הרגשתי שהיא אוהבת את זה... לא הייתי עד כדי כך מבריק ואמרתי: "אני מדבר אפילו על נשים בגילאי 20+" היא התחילה לשחק עם השיער, לא יודע מה בדיוק היא עשתה איתו אבל הריח ממש גרם לי לסחרחורת קלה, היא שמה לב שעצמתי את עיני לשנייה, אמרתי לה "ריח מדהים... חודר לריאות", היא המשיכה לחייך, תזוזה של 2 ס"מ שמאלה והיא תרגיש את הזין שלי עומד, פחדתי, פחדתי נורא, אף פעם לא הייתי טוב בקבלת החלטות, אבל איך אומר הפסוק: "צדיק, מלאכתו נעשית על ידי אחרים"... עירית הסתכלה מחוץ לחלון - לא היה מה לראות - הכל היה חשוך, ברכב התנגנה מוסיקה, קלה, אפילו רומנטית, הילה נרדמה על אורן, אפי וקטי דיברו בינהם ונראו מרוצים מהעניין, לא שמעתי אותם, המוסיקה לא אפשרה לי. "ניר, אתה יודע שלמדתי בבאר שבע? היתה תקופה נהדרת" הייתי מוכן לדבר איתה הכל עכשיו, שאלתי אותה: "מה היה כל כך נהדר?" היא הסתובבה שמאלה עם כל הגוף, שמה את שתי הרגליים שלה באלכסון אל הרגליים שלי, כרכה את ידה השמאלית סביב צווארי והתחילה לספר: "למדתי כלכלה, והיינו המחזור הראשון כך שהלימודים היו קלים..." באותו רגע ממש איבדתי אותה, החלטתי שאם לה מותר, גם לי - ידי הימנית ירדה מכיוון החלון האחורי והונחה על אזור החלון הימני, כך שבעצם, ובאופן חלקי - חיבקתי אותה... לבשתי חולצה קצרה, כך שיכולתי להרגיש את העור שלי נוגע בבד השמלה שהיא לבשה, הרגשתי את הבליטות של סוגרי החזייה, הנחתי את ידי ונתתי לה לצנוח... לאט לאט לכיוון מטה... עירית המשיכה לדבר: "אוטובוס היה רק פעמיים ביום, אבל היה את דני השמן שלקח אותנו בפיאט שלו לתל אביב, כמעט כל שבוע... זה היה בסוף שנות ה - 70", "איך זה יכול להיות?" שאלתי "איך יכול להיות מה??" שאלה בתגובה "לפי החשבון, את צריכה להיות מעל גיל 40 !?" "נו..." היא חיכתה "אז איך יש לך עור כזה חלק, ושיער כל כך כהה??", כיוונתי קדימה... " מה זאת אומרת? אני צובעת!" ענתה בפליאה, הושטתי את ידי לכיוון העורף שלה, ליטפתי את שערותיה ונגעתי כמובן בקרקפת, ראיתי אותה בזוויית העין עוצמת עיניים ומתמסרת לליטוף, אני לא יודע אם היא נסתה להפסיק את זה, אבל אחרי כמה שניות הפסקתי, היא שתקה לשתי שניות ואמרה - "נו אתה רואה שיש לי שורשים בהירים יותר?", היא כבר אמרה את זה בקול כנוע, לא השבתי לה, רק שתקתי, נשענתי קצת אחורה, הצמדתי קצת את ידי לגבה, ואותה אלי ושתקתי...

 

[nir76]

everybody hearts

הנסיעה הייתה שקטה.. שנינו ידענו שאין דרך חזרה, עירית, לבושה שמלה קלילה יושבת על רגלי הימנית, כורכת את ידה סביב צווארי, אני לבוש במכנסי בד אלגנטיים אך קלילים, חולצה מכופתרת שכנראה כבר מקומטת, אבל לעזאזל - למי אכפת? ברדיו התחיל לנגן שיר ששנינו אהבנו - "everybody hearts" של REM, הריח שלה הטריף אותי, לא יכולתי לעצור את זה... "הריח שלך ממיס אותי...", אמרתי, עירית הזכירה איזשהו שם של בושם שקנתה בבריסל, זה לא כל כך עניין אותי, היא לא הספיקה לסיים ואמרתי: "הריח שלך, לא של הבושם, של השמפו או של קרם הגוף...", אמרתי והתחלתי ללטף שוב את השיער המכסה את עורפה, היא הסתכלה עלי בחצי חיוך, חיבקתי אותה קצת יותר בחוזקה, קירבתי את פני לעבר שערותיה ולקחתי נשימה ארוכה... הרגשתי שאני עומד ליפול... עירית רכנה לעבר המושבים הקדמיים כדי לבקש מאפי שהיה עסוק באותם רגעים עם קטי, להגביר את עוצמת המוסיקה, תוך כדי כך, ועם סיוע (קל) שלי, הישבן הרך שלה התמקם ממש בין שתי רגלי... כאילו שאפתי חומר מרדים...

 

[אחת מכאן]

סליחה על הקטנוניות...

אבל Everybody hurts hearts = לבבות לא מתכוונת להיות קטנונית.. אבל זה נראה לי חשוב אגב (וחשוב מאד !!) הסיפור נפלא !!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני ממש רואה אותו. תן לנו עוד

 

[nir76]

זו לא קטנוניות....הערה ראויה!

 

[nir76]

תפרוק את הנשק חייל שלי...

נכנסו לאזור נסיעה חשוך, מדברים, מסתבר שחורים בלילות... אורן והילה נרדמו, ברדיו התחיל השיר של מיכל אמדורסקי - "תפרוק את הנשק חייל שלי, תפרוק אותו לתוך גופי כדור מתכת מזהב תפרוק אותו חזק עכשיו" הקצב מדהים, עירית נשענה לאחור, עלי, לקחה את ידי הימנית והעבירה אותה אל החלק הקדמי של גופה, בערך באזור הברכיים, (תמיד גירה אותי הרעיון של נשים בחצאיות ושמלות, איך הן לא מתגרות מזה שרגליהן משתפשפות האחת בשניה, ללא שום חוצץ...) ליטפתי את רגליה, הן היו כל כך, כל כך חלקות... לא חיכיתי יותר מרגע ושלחתי באופן עצמאי גם את ידי השנייה, ליטפתי וליטפתי את רגליה, עירית התחילה להזדקף ולהזיז את ראשה בתנועות סיבוביות, לא חדות מדי - כדי לא להעיר תשומת לב מיותרת של שאר הנוכחים בנסיעה הקסומה... לקחתי את ישבנה ואיתו את גופה והעברתי אותו 10 ס"מ לאחור, היא הרגישה מיד בהבדל... הזין שלי ישב שם, חזק, בתוך מכנסי, ונהנה מהלחץ המתון שהפעיל עליו ישבנה המתוק, בימים רגילים, הייתי כבר יכול לגמור מזה... אבל היום.. היום הוא יום חג! עירית הרגישה את הקשיחות, וזה גירה אותה עוד יותר, העברתי את ידי הימנית אל עבר התחתונים שלה, זה היה כל כך חם... כל כך רטוב... התחלתי ללטף ועירית התחילה לגנוח...בשקט בשקט... המשכתי ללטף והיד שלי כבר נהייתה רטובה, החלפתי בין הידיים, יד ימין הרטובה חזרה לאיזור הרגל הימנית והתחילה לעסות אותה בעדינות, הנוזל שימש כמעין שמן... יד שמאל קיבלה את התפקיד הראשי, לפחות עד עכשיו... עירית כבר לא יכלה יותר, האמת, גם אני... נאבקתי עם עצמי כדי לא לגמור, חשבתי על דברים מטורפים, למזלי זה עזר - לא לזמן רב... עירית הסתובבה אלי, העניקה לי נשיקה, קצרה אך רטובה, ואמרה: "תוציא אותו..." שאלתי: "מה???" והיא אמרה שוב, הפעם בתוקפנות מסויימת: "תוציא אותו!!!"

 

[nir76]

"תחילתו של לילה חלומי"

ניסיתי קצת למתוח את זה... ניסיתי למשוך את הזמן, לא יודע למה, לגרות אותה יותר, כנראה שלא היה יותר מדי - "יותר"... עשיתי כדבריה, פתחתי את רוכסן מכנסי, היא הרימה מעט את ישבנה, הזיזה את תחתוניה מעט לצד, הוצאתי אותו, הוא עמד... איך שהוא עמד... לא הספקתי להוציא הגה וראיתי את עירית, ממש בהילוך איטי, יורדת לאט לאט ומתיישבת עלי. . . זה היה חלומי, זה היה... רטוב, זה היה כל כך מחובר... ניסיתי לעצור את עצמי שלא לגמור, אבל אז, עירית התחילה להעלות ולהוריד את גופה בתנועות מתונות, היא עמדה לצרוח, הושטתי לכיוונה את ידי כדי שתוכל לנשוך אותה, היא נשכה, חזק, אבל ממש לא הרגשתי כלום... הרגשתי שזה מתקרב... מתקרב עירית ממשיכה לרדת ולעלות... כבר לא יכולתי... נכנעתי לגוף שלי... זרם עצום פרץ מתוכי אל תוך גופה בתגובה טבעית, התהדק הלחץ על הזין שלי... אוי, כמה שזה טוב! השיניים שלה כמעט חתכו בבשרי, היא נעצה את ציפורני כפות ידיה בידי, הרגשתי סחרחורת, אני עומד להתעלף... שנינו לא זזנו לכמה שניות - זה נראה היה כמו נצח... הזרם המשיך לצאת בקצב הולך ומאט... עוד קצת יצא, ועוד קצת, ועוד, וזהו... חיבקתי אותה מאחור, חזק, הרגשתי כל כך מחובר אליה, היא נישקה ברכות את כפות ידי, נשארתי בתוכה - 5 דקות בערך... שמתי לב לתזוזות קלות משמאלי, וגם היא הרגישה, מיד היא ירדה ממני וחזרה לשבת על רגלי הימנית, עירית הפתיעה אותי כששאלה כאילו מתוך שינה: "איפה אנחנו?" עניתי לה "עוד מעט, עוד כמה דקות מגיעים..." ובתוכי חשבתי להגיד לה: "בתחילתו של לילה חלומי". . .