הרבה פעמים פרוקסי משלב בתוכו פיירוו
הרבה פעמים פרוקסי משלב בתוכו פיירוול. שרת פרוקסי, הוא שרת שמייצג אותך כלפי שאר האינטרנט, ומייצג את האינטרנט כלפיך. כלומר, הוא משמש כמעיין שליח. לפרוקסי יש שימושים רבים ושונים מאוד אחד מהשני. חלק מהפרוקסים משמשים רק כ- cache servers (שרתי זכרון מטמון) כלומר לדוגמא ספקיות שרותי האינטרנט מחזיקות שרתים כאלו שמחזיקים הרבה מאוד קבצים ועמודים שיש להם הרבה ביקוש, ואז באם אתה מבקש קובץ מאתר מסויים ולקובץ הזה היה ביקוש, אז הם (לאחר וידוא שאכן הקובץ שיש באתר זהה לעותק שהם מחזיקים אצלם) יעבירו לך את העותק שיש אצלם במקום למשוך אותו שוב מהאתר המרוחק, ואם הקובץ שונה, אז סביר להניח שהם יעדכנו אותו אצלם בשרת. הסיבה היא שכיום שטח אכסון הוא יחסית זול אבל רוחב פס לאינטרנט הוא הרבה יותר יקר. שימוש אחר לפרוקסי הוא בתור שרת anonymizer, כלומר שרת שמקבל ממך בקשות לתקשורות עם אתרים או שרותים כלשהם באינטרנט, מבקש בשמו את השרותים והקבצים ומעביר אותם אליך, כך שבעצם האתר המרוחק אינו יודע מי מתקשר איתו מכיוון שמי שמתקשר איתו מתקשר בעזרת שליח. שימוש אחר לפרוקסי הוא בתור Network address translator, למשל כאשר ברשת פנימית יש הרבה מחשבים שרוצים להיות מחוברים דרך אותו חשבון (למשל דרך ICS), אז ניתן לאפשר למחשב אחד לשוחח עם האינטרנט החיצוני בשם כל שאר המחשבים ולשמש כשליח עבורם. זה מה שקורה ברשת ביתי שמחוברת לאינטרנט. יש עוד הרבה דוגמאות. מכיוון שבהרבה מקרים כל התקשורת החוצה ומבחוץ עוברת דרך הפרוקסי, זה מקום טבעי לשים firewall. לגבי האם נורטון מגן נגד פריצות דרך ה- ICQ, צריך להבדיל בין פריצות ישירות דרך ה- ICQ (שלא ידוע לי כרגע על חור אבטחה בגירסה האחרונה של ה- ICQ שמאפשר את זה), לבין פריצות בדרכים אחרות אבל שקשורות ל- ICQ כי הפורץ מחליט לפרוץ רק אחרי שדרך ה- ICQ הוא בחר את הקורבן ולקח את מס´ ה- IP שדרכו הקורבן היה מחובר למחשב. NIS ככלל נותן הגנה חלקית נגד נסיונות פריצה משני הסוגים.