האם תוכלו לעזור לי?

[mummi]

האם תוכלו לעזור לי?

שלום! זה פעם ראשונה שאני בפורום, מכווה שזה המקום לשאול... אמא שלי נשארת לישון אצנו מס' פעמים בשבוע. בפעם אחרונה כשהייתה אצלנו היא עשתה משהו שמאד הפריע לי (הזיזה את הצעצועים של בני למחסן בטענה שהם מפריעים לה כי הם מלוכלכים) וכשהערתי לה על זה (בעדינות!!!) מאד נעלבה ואמרה שלא תבוא ללון אצלנו יותר. כשאני כותבת את זה, הסיטואציה הזאת נראת אבסורדית, אבל... אמא שלי תמיד עושה מה שנכון מנקודת מבט שלה, וכשאומרים לה משהו על "התוצאה" נעלבת. בד"כ אני ביחסים טובים עם אמי, אבל כשמצב כזה קורה, אז אני תמיד יוצאת "אשמה" האם למשהו פא יש גם הורים (או ילדים) שנעלבים בקלות כל פעם שמעירים להם משהו? תודה!

 

[גלבועא]

זה נראה לי מאבק כוח

האם אמך חייבת לישון אצלך? האם היא עוזרת לך בגידול הילדים? האם ברור לה שזה הבית שלך?

 

[mummi]

תודה על התגובה...

אני אבהיר... לאימי נח לפעמים לישון אצלי כי אנחנו גרים קרוב לעבודה שלה והיא גרה רחוק. היא בד"כ מאד אייפה אחרי העבודה, כך שהרבה עזרה אין (ואני גם משטדלת לא לבקש יותר מדי). לפעמים יש לי הרגשה ש"לא ברור לה שזה הבית שלי" אבל הבעיה היא שהיא לא ממש הקשיבה לי ומהר מאד נעלבה... העניין הזה ממש מפריע לי... תודה.

 

[לורליי43]

חבל שהיא נעלבת, אבל זו בחירה שלה

וקחי בחשבון שאותה העלבות היא מניפולציה חזקה עלייך. מאוד משנה גם איפה היו אותם צעצועים, האם הם היו ליד המיטה שהיא ישנה בה, או סתם בבית. כי אם הם היו ליד המיטה שלה- זה מסוג הדברים שאפשר להתייחס אליהם "כהכנת החדר" עבורה כשהיא מגיעה. כמו שאת מכינה אוכל שהיא אוהבת או מסדרת לה מצעים נקיים. אם זה סתם בחלק אחר של הבית- זה כבר קשור לגבולות (שאין לה).

 

[mummi]

נקודה מעניינת...

האמת היא שזה כן בחדר שהיא ישנה בו, אבל לא נראה לי שלול מלא בצעצועים "דרש טיפול מיידי" ... בכל אופן אני בנקומה הייתי שואלת ולא מחליטה על דעת עצמי... הבעיה היא שדבר קטן גרם לעלבון גדול...

 

[לורליי43]

לול מלא צעצועים, לא אמור להפריע

זה בהחלט לא לענין גם בעיני. יש עוד דרך להסתכל על הנושא- אמא שלי כמעט ולא מגיעה אלינו כי היא מרגישה שהיא מפריעה, כי היא מרגישה שעל כל דבר שהיא עושה -יש בקורת. אין לי אפשרות להכנס לראש שלה ולטפל בכל דבר ש"מזיז" אותה ומזין את הרגשות האלה. הרבה מזה נובע מחוסר בטחון שאוהבים אותה, היא צריכה אישורים מתמידים לזה שצריך אותה ושרוצים אותה. לפעמים היא אומרת שהיא רוצה לבוא- אבל בעצם מאוד מתגעגעת לפינה שלה. אז אני בחרתי לתת לה להחליט את ההחלטות שלה- אם היא רוצה לבוא או לא. אולי זה גם מה שצריך לקרות אצלכם.

 

[alona 9]

וזה בדיוק גם מה שאני עושה

נותנת לה להחליט אם רוצה לבוא,לא משכנעת ולא מתחננת. ברגע שהיא מחליטה ומגיעה,היא יודעת שהיא תקבל ב"הבנה" את כל מה שקורה בבית,והיא אכן מקבלת,מרגישה טוב עם עצמה,מרגישה טוב במחיצתינו, וכמוך....היא תמיד שמחה לחזור לפינה שלה.

 

[mummi]

נראה לי שזה מה שאעשה...

אין לי כח לבדוק מי צודק מי לא צודק,מי אמר, מה אמר, למה וכמה, מה גם שלא מקשיבים לי... נראה לי שאחרי זמן מה היא תרגע... והכל יחזור לשיגרה... עד "אי- הבנה" הבאה

... תודה

 

[אני מי שאני]

לורליי יקרה

גם אני מרגישה שאני מפריעה. אולי אין לי מיומנויות חברתיות מספיקות כדי לקרוא את המפה יותר בבהירות; מכל מקום - כשאינני בטוחה שאני רצוייה אני מתקפלת לפינה שלי. אני מסכימה איתך שהתנהלות כזאת עלולה להעמיס על הצד השני הרגשה של "ללכת על ביצים"; אבל אם לאורך זמן האם נתקלת בתגובות של מאור פנים, ההתנהגות הזאת עשוייה להתפוגג.

 

[לורליי43]

מה זה תגובות של מאור פנים?

 

[pf26]

נראה לי שאמא שלך לא הפנימה

את העובדה שיש לך בית משלך וחיים משלך, במנותק ממנה. כל הכבוד לך שאת מארחת אותה המס' פעמים בשבוע, אבל צריך להיות לה ברור שזה הבית שלך ולא שלה, ולכן היא לא יכולה לארגן אותו כמו שמתחשק לה. חוץ מזה - גם את יכולה להעלב מכך שהיא אמרה שהצעצועים מלוכלכים, ובכל זאת לא בחרת באופציה הזו... לבחור להעלב זה מאד נוח. הצד השני תמיד אשם, ולך אין אחריות. זו בחירה במצב מסוים. נכון שכל אחד נפגע לפעמים מאמירות או ממעשים של אחר, אבל השאלה לאן הוא לוקח את הפגיעה שלו. כנראה שלאמא שלך מאד נוח להיות הקורבן ביחסים בינכם.

 

[עוד שרון]

להעלב? יש אצלינו במשפחה אליפות

במי אמר למי מה ולמה התכוון. בבית שלך את יכולה להעיר לאנשים אם הם תופסים עמדת ניהול. זה הבית שלך וזו זכותך להחליט איך יתנהלו הדברים. אם היא נעלבה- אימרי שלא התכוונת להעליב. בסך הכל "התחלפו התפקידים" עכשיו- את הקובעת והיא צריכה לקבל את הדברים. אימרי לה שהיא ץמיד ברוכה אצליכם (אם זה כך) ולהבא אם משהו מפריעה לה היא יכולה לישאול ולא להחליט על דעת עצמה.

 

[alona 9]

נסי, דלי מים

עם חומר ניקוי, השריית הצעצועים,שטיפתם,והתוצאות.. לא יאחרו להגיע. התחילי כך. הסיטואצייה אמנם נראית אבסורדית,השאלה ...האם היא באמת מחפשת סיבה לוויכוחים ומריבות או,משהו כפייתי לניקיון.(מחלה קשה) מאחר וכתבת שבדרך כלל את ביחסים טובים איתה את יכולה לנסות גם להתפשר, אם לא תרצי שהיא תשאר לישון אצלך,אני מאמינה שיהיו לך המון סיבות להעלב. אכן, רוב ההורים נעלבים בקלות.

 

[goost1]

תומך באלונה

 

[goost1]

אם היחסים ביניכם

בסך הכל טובים, על זה נאמר "צרות של עשירים..." תני לה חיבוק ותעבירי את זה הלאה..

 

[mummi]

תודה רבה לכל המשיבים!

לא נראה לי שהבעיה נפתרה ב-100%, אבל לא נראה לי שזה משהו שניתן לפתרון קל. בכל אופן, זה לא "קטסטרופה", וקיבלתי מכם הרבה עצות ועידוד והיום כבר לא נראה אפור כמו שנראה הבוקר! תודה!

 

[m i t a l y]

ברוכה הבאה ממי... ../images/Emo140.gif

מאחלת לך שהימים ימשיכו להיות לך ורודים...

את מוזמנת להישאר איתנו ולחלוק איתנו בדיונים על הורינו.

מיטלי

 

[חידון בחרוזים]

להזיז צעצועים למחסן

אמרי לי בבקשה בן כמה הבן שלך והאם הוא משחק עם הצעצועים האלה, אם מדובר בילד קטן ובצעצועים שהוא משחק בהם כל הזמן, אז אמך עשתה מעשה לא יסולח, היא בעצם "זרקה" את החדברים החשובים ביותר לילד. איך היא הייתה מגיבה אם הבן שלך היה בא אליה הביתה ומשליך כלאחר יד משהו שקרוב מאוד לליבה של אמך. הצעצועים של הילדים הם הדבר הכי חשוב להם הכי קרוב לליבם הם החברים הסודיים שלהם, אלה שמנחמים אותם כאשר מכשיפת החושך מגיעה ומכשיפת הפחד מתגנבת.... אם היא הייתה קצת יותר סבתא ופחות אמא (בלי רגשות) היא יכלה לקחת ולנקות את הצעצועים או לפחות לאחסן אותם בארגז כלשהו בפינת החדר (היום לא בעיה למצוא מיכלים גדולים מפלסטיק או קש ולאכסן בתוכם את הצעצועים) קשה לסלוח על המעשה שלה. בגדול אין לה זכות לבוא לבית שהוא לא שלה ולשנות את סדרי הבית - דרך אגב מה בעלך אומר על כל נושא השינה של אמא שלך אצלכם?.