סיפור שאמא שלי סיפרה על נס
בזמן השואה היא ברחה מכפר לכפר במסווה של נוצריה. מדי פעם עבדה בתור משרתת,מנקה ולפעמים היתה ישנה במחסנים, בדיר עיזים וכו'. באחד במקומות שהיתה בהם, הבינה שהיא צריכה לברוח כי התחילו להתלחשש מי היא והאם היא יהודיה. באחד הלילות היא חלמה חלום: היא רואה בית וכלבלב קטן וחמוד רץ לקראתה ומכשכש בזנבו. באותו רגע (בחלום) היא מרגישה בתחושת בטן שבמקום הזה גרים אנשים שיטיבו עימה.
אחרי כמה זמן חודש או יותר, היא שוב בדרכים. והנה פתאום רץ לקראתה אותו כלבלב בדיוק כמו זה מן החלום... וזה היה בשבילה מן אות מאלוהים שאנשים טובים יקבלו אותה פה.