האם קרה לכם ש...

קולט45

New member
הורים הם עדיין לא

חבר אוהב שאת ראשו את רואה על הכר בבוקר כשאת קמה מנומנמת, ואת יכולה להניח את ראשך על זרועו, רק לשם התמיכה.... אני גולש יותר מדי :))) לא, זה לא נלקח מהטלאנובלות... אלו הם החיים הטובים
 

avitalp

New member
סליחה, לא הבנת אותי....

קודם דיברת על חברים שנפוצים לכל עבר בשעת צרה... עכשיו אתה מדבר על חברות זוגית... אני עניתי לך על דבריך הראשונים והבאתי את הורי כדוגמא לחברות אמיתית... (ולא כלפי כבתם, אלא כלפי חברים שלהם...) עכשיו הבנת? אביטל
נ.ב. ברוך הבא
 

קולט45

New member
נכון טעות שלי

חברים ראיתי נפוצים לכל עבר, במו עיניי, ולהשיג חדשים זה מאוד קשה ונכון, אימי נשארה חברה שלי אז כך, שחזרנו להתחלה....לפחות הטובה
 

avitalp

New member
קולט, אתה עוד לא ק ו ל ט....

הורים זה דבר אחד... חברים זה דבר אחר... וחברים, אגב, לא "משיגים"... צריך לעבוד קשה בשביל זה.... כמו בזוגיות.... וזה חייב להיות הדדי... אחרת זו לא חברות... ובמחשבה שניה - בכל זאת, אין כמו אמא...
אביטל
 

תאנה

New member
כן , זה קורה לי

ואז אני אומרת לעצמי שיש לי את האפשרות לבחור בהרגשה הזאת או לא. ואני בוחרת להרים את הראש, או לרוץ מהר לבכות למישהו על הכתף. זו הרגשה לגיטימית, לפעמים הדברים לא מסתדרים בדיוק כפי שרצינו אותם, וזה לא אומר שזה רע, זה פשוט אחרת, עדיף להסתכל באור חיובי על הדברים ואז מקבלים את הכל בפרופורציות אחרות. מותר לשקוע אבל קצת- במידה. שולחת לך חיוך
תאנה
 
למעלה