האם קרא לכן ש...

[coffee4]

האם קרא לכן ש...

אמרתן / עשיתן משהו שפגע באמא שלכן ו... היא פשוט הכריזה על ברוגז????? זה קרה לי היום ואני פשוט בהלם! סתם לרקע כללי, אני בת 36 ! גרושה + ילד . אנו גרות באותה עיר ,יאמר לזכותה שהיא עוזרת לי , בעיקר עם הילד. אתמול אמרתי לה משהו ואפילו לא שמת לב, באמת בהסח דעת וללא כל כוונה לפגוע. היום תכננת ללכת אליה כמו בכל יום שישי שהילד אצלי, אבל היא הקדימה אותי ושלחה את אחותי עם האוכל לפני שבכלל ידעתי מזה, פגשתי אותה ברחוב , היא בקושי אמרה לי שלום שאלתי אותה מה קרה היא ענתה שנפגעה ממני, התחילה לבכות והמשיכה ללכת התקשרתי אליה היא אמרה לי שתדבר איתי עוד כמה ימים . הילד לא הבין למה לא הולכים לסבתא. ונתקענו כאן כל אחר הצהרים. נראה לכם הגיוני? אני ממש בשוק ממנה. יש משהו כל כך חמור שאפשר לעשות ( חוץ מרצח ) שהורה ככה יסלק את ילדו ?

 

[כל שנה בדצמבר]

ברוכה הבאה קופי../images/Emo140.gif

יתכן שהיא מאוד מאוד מאוד נפגעה, לא יודעת מה אמרת ואיך זה נשמע מהצד שלה.אבל לפי הבכי שלה בטח קשה לה וכואב לה. אני מקווה שתשלימו בקרוב מאוד . נסי שוב להתקשר ולהתנצל. לגבי הבן שלך - תאמרי לו שסבתא כועסת (אל תגידי ברוגז או ניתקה קשר או משהו כזה - אני לא יודעת בן כמה הוא אבל תשאירי את ההגדרות הללו בצד לכמה זמן עד שתסעי בדיוק מה קורה)ואתן תדברו בניכן ותמצאו פיתרון למצב. בהצלחה .

 

[תפו ופוזה]

coffee4 אני מבינה את לב אמך

היא זקוקה לזמן שלה כדי להרגע. יתכן שאמרת משהו ש"נפל" על מקום כואב ולכן היא נפגעה זה קורה לכולנו שאנו פוגעים ביקר לנו מבלי שהיתה כל כוונה. אין לי ספק שקשה לך לדעת שהיא כואבת ויתר על כן שהיא לא ברורה באשר לסיבת העלבון. תני לה את הימים שלה תחליטי על יום שאת בטוחה שהיא בבית תקני זר פרחים או משהו מתוק ותבואי אליה עם הילד בלי להודיע היא תפתח לך את הדלת אתן תשוחחו ותשחררו מתח גם אני מתקוטטת עם אמא אבל אני לא מוותרת עליה אני מתקשרת אחרי יממה ומשוחחת איתה כאילו לא היה דבר כך גם עם הבת שלי. אמהות שמעניקות ללא גבול נוטות להעלב לעיתים גם מדבר שטות.. כאילו "איך היא מעיזה לעשות לי את זה אחרי כל מה שאני עושה למענה...." תעברו את השבת ותחכי לשני או שלישי כדי לקפוץ אליה בהצלחה וחיבוק ממני.

 

[m i c h a l 6 1]

לזכור שהורה

הוא גם בן אדם עם רגשות ומטענים, יכול להיות שהיא צריכה להרגע כמה ימים ואז היא תסביר את עצמה. מה זה נתקענו כאן כל אחר הצהרים? מה היית ברחוב או בבתיך? מנקודת מבט של אמא אני יכולה להבין שאולי פגעת בה. ושוב למילים יש כוח צריך לשקול טוב טוב מה מוצאים מהפה,תני לה כמה ימים של שקט,אולי זה יואיל גם לך,בסוף זה יסתדר

לא לשפוט , תזכרי את זה

 

[coffee4]

הבעיה היא שאני חשה ננטשת

וזו לא פעם ראשונה. לא ממנה ולא מאנשים אחרים ופתחתי דפוס התקשרות חרד. וזה גורם לי לוותר מהר מאוד על קשרים. האקט הזה רק מבהיר לי שאין לי מה לסמוך עליה. היא לא יכולה להכיל אותי ומנתקת מגע היא כזאת. נוקשה . נוטרת וזורקת. היא לא יודעת להתמודד עם קשיים. לא יודעת ללבן אם אתה לא נוהג על פי החוקים שלה ועל פי הקריטריונים שלה , אתה לא קיים. כל החיים שלי לא הייתי קיימת רק כי החדר שלי לא היה מסודר , לדוגמה אני כבר רואה סרטים איך אני לבד בעולם, ללא הורים ( אבי נפטר ככה שאני לא בונה עליו...) גם אני פגועה מהאקט הזה קשה לי להאמין שפרחים יעזרו פה. גם לא לי. כי גם אם אתן, זה לא יהיה מהלב. רק כי ככה "צריך"

 

[צדף והים]

כל כך מבינה אותך

לי יש יחסים מאוד מורכבים עם אמא שלי לפעמים היא תומכת ולפעמים יש לה חיבוק דב. לפעמים היא מתייחסת כחברה ולפעמים רואה בי שלוחה אחת שאפשר לפקוד עליה לספר את כל חייה האישיים לכל אחד באוטובוס וכו'. אנחנו מתווכחות לא מעט והיא גם תומכת בי לא מעט יחסים מורכבים אמרתי. אחרי כל ויכוח יש את הברוגז, את הנתק וגם אני כמוך ונדמה לי שעוד מילדות מרגישה שהבסיס שלי נשמט לי ואני לבד בעולם (גם אבי נפטר והוא היה מאוד שקול וראציונאלי). כל כך מבינה אותך את הכאב את הפחד את העצב. אני עובדת עם פסיכולוג בין השאר על היחסים שלי איתה ועל חוסר האמון שיש לי באנשים בעקבות היחסים איתה.

 

[כל שנה בדצמבר]

אצלי זה היה הפוך (לא שופטת אותך חלילה

רק רוצה לספר)- בגלל שאין לי יחסים טובים עם אמא שלי, אני בקלות נותנת אמון באנשים ומנסה למצוא את הטוב ולהתחבר לאחרים. לפעמים אני נכווית מזה או מגלה שטעיתי אבל ברוב הפעמים לא.

 

[coffee4]

גם אני אבל

זה גם גרם לי למפחי נפש כי אף אחד מבחוץ לא יכול להחליף משפחה על כל המשתמע מכך. כשהכרתי את בעלי לשעבר הוקסמתי מהחום של משפחותו וממש אמצתי אותם והם אותי תקופה מסויימת אמו היתה אימי, אחותו- אחותי זה לא החזיק מעמד. עוד לפני הגרושין היחסים התערערו וכשהתגרשנו - הפסדתי בעל ואת כל המשפחה גם יחד מה שגרם ל למשבר כפול ומה שגרם לי להשבע שאני לא הופכת להיות "בת" של אף אשה אחרת.

 

[דריה הראשונה]

כל כך מזדהה

במיוחד עם הענין שהיא כועסת, אבל שולחת אוכל, כדי להזכיר לך שאת צריכה אותה בנושא האוכל. גם אמי העניקה יחסים רק דרך האוכל, וכך שידרה שיש עוד סיכוי.... נסי לא לשדר את החרדה שלך, וכפי שאמרו לי פה אנשים חכמים "נסי להשתחרר מהצורך שלך באישור שלה על כל דבר" (אולי לא ניסוח זהה, אבל זה בגדול היה המסר. אני מנסה לשדר "אדישות" מול התגובות האלה של אמי, וזה עוזר לה להבין שלא כדאי לה למתוח את החבל יותר מדי. אני מבינה שגם אמך לבד, כך שאין סיכוי שהיא רוצה בניתוק הקשר. לא יודעת אם אמך היא אשת שיחה, אבל נסי (אולי דרך אחותך) להעביר לה מסר שאין לך בעיה עם ההתנהגות שלה, רק שתגיד מה עשית לא נכון. בהצלחה.

 

[nutmeg]

האם את יודעת

מה פוגע בה כל כך? אם היית יודעת מה פוגע בה, לא היית משתדלת לא לפגוע בפעם הבאה? נשמע שבאמת דרכך על איזה עצב חשוף. כדאי שתכירי אותו.

 

[לאייה]

בעייתי...

את כותבת שהכל צריך להתנהל על פי דרכה ושהיא קשה אבל מה שקופץ לי לעין בהודעה שלך זה: א. שהיא כל כך פגועה ואין לך מושג למה ב.ש"נתקעת" עם הילד כי לא התאים לה שתבואי ג.שלמרות הכאב שלה היא דאגה לאוכל עבורך . יכול להיות שאת מצפה שהיא תהיה רגישה לצרכייך אבל לך עצמך קשה ליישם את זה כלפיה?...

 

[תפו ופוזה]

יש חדש עם אמא?

 

[אנאהיא]

אימי נעלבה מכל דבר

כל מילה שנאמרה ולא היתה לרוחה, תיכך עשתה פרצוף נעלב. כל מעשה, בין אם נעשה או לאו, תיכף ראו שהיא לא מרוצה. אישה קשה!! וכמה פעמים אבי אמר לה ש"מבת לא נעלבים" והדבר לא הזיז לה. היא גם שמרה הכל בפנים, לא דיברה, אז איך יכולים לדעת מה היא מרגישה. להעליב אותי זה היה בסדר!! פעם הערתי לה על משהו שאמרה "לא במקום", והיא התנפלה עלי ופתחה פה, שאלוהים ישמור! ולאחר מכן ניתקה איתנו קשר. COFFEE אני מציעה לך לברר את הנושא עם אמך, ולומר לה שממש לא התכוונת לפגוע בה. המתיני עוד יומיים-שלשה, עד אז אולי העניינים "יתקררו" וייראו אחרת.

 

[טלטוש]

קופי מה קרה מאז?

הדברים זזו? אמא שלך דווקא נשמעת בן אדם טוב, היא כרגע לקחה לה זמן לעצמה אבל עדיין דאגה לך ולבן שלך ושלחה לכם אוכל. זה לא שהיא ביצעה ניתוק סופי. אני בעד זר פרחים וללכת אליה כשאת לבד בלי הילד כשהיא לבד וללבן את הדברים. פשוט להגיד לה "אמא אני באמת לא יודעת מה אמרתי, לא היתה לי שום כוונה לפגוע בך אבל אני מבינה שנפגעת. אני רק רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך ומודה לך על כל העזרה שאת מגישה לי אני ממש מתנצלת מעומק הלב ומקווה שתסלחי לי" אף אמא שפויה לא תעמוד בהתנצלות כזו. (דגש על שפויה)