האם צריך לספר או לא???

[אילנה בר1]

האם צריך לספר או לא???

בני עולה לכיתה יא' לחטיבה אחרת וחדשה, עקב מגורים שעברנו. השאלה שלי אם כדאי לי לספר למורה את הטיפול שאנו מתחילים איתו השנה שזה טיפול ע"י קונצרטה או לא לספר? (כפי שכבר אמרתי בני רק אובחן לפני שבוע), ואם לספר מה עדיף להגיד? האם לשאול אותה מה היא יודעת על ה-ADHD. ובמה היא יכולה לבוא לקראת בני ולעזור לו להשתלב בחברה?

 

[פרחבר]

כן, כן, כן - בעיקר בגלל הבגרויות

הוא חייב לעבור ועדה שתתן לו את כל ההתאמות המיוחדות לו - הכל רשום באבחון. בקשי פגישה עם היועצת, הביאי את האיבחון (או האבחונים) צריך לא רק דידקטי אלא גם פסיכו-דידיקטי ע"מ שההתאמות יתפסו לבגרויות. שבי עם המורה לו, הסבירי לה בפשטות מה הבעיות העיקריות שלו, במה הוא חזק ומה מניע אותו. את יכולה להגיד שהוא רק אובחן וכי אתם מתחילים בטיפול תרופתי. ציידי אותה בכלים להגיע אליו ולעזור לו במהלך השנה. הבן שלי גם עולה ל-יא', הכלים שנתתי לך עזרו לו ותמכו בו החל מ-ז'. ביתר סאת בשנה האחרונה. היועצת שלו והמורה המחנכת עזרו לו מאוד, אם בשיחות, אם במתן עזרה למורים הפרטיים שלו - הענק ADD עם הרבה לקויות למידה נילוות, למרות שרצו שילמד בכיתה בגרותית היועצת והמורה הטיפולית בבי"ס נילחמו עבורו - וניצחו !! סיים כיתה י' רגילה, עם ממוצע מוגש לבגרויות (היסטוריה ודיקדוק של קרוב ל-80!!!). בלי שליליים. הולך למגמת כימיה פיזיקה מוגברת, אנגלית 4 יח' ועוד. ספרי איך היה. ובהצלחה.

 

[עדו בן צבי]

האם בנך מקבל התאמת מבחנים?

אם כן, אז ממילא לא תצליחו להסתיר הרבה מהמורה. אגב, מה את יודעת על המורה מלבד שמה?

 

[05 מיכל]

מצטרפת לשאלה של עדו

אם אפשר - תבררי קודם מאנשים אחרים מיהי ומהי המורה. אם לא - בקשי שיחת היכרות, והכיני לעצמך משהו לדבר עליו לפני שאת משתפת בכל הפרטים. נסי להתרשם ממנה, ולראות אם את בוטחת בה. אם יש המלצה להתאמות - את צריכה לשתף בהן ולמסור דו"ח של אבחון. אבל גם את זה אפשר להריץ באופן יותר טכני, ואפשר ללוות בדיון שיותר משתף ויותר מזמן שיתוף פעולה. וההחלטה צריכה להיות קשורה במידת האמון שאת נותנת בצוות הזה. ההצעה שלי היא קצת מורכבת: נסי לחשוב על נקודות שונות לשיחה, על היבטים שונים של מה שכדאי שמורה טובה תדע על בנך, ודרגי אותם לעצמך לפי רמת החשיפה שכרורכה בהם. בזמן השיחה תבחרי לפי מידת האמון שתחושי במה מזה לשתף. אפשר גם לשתף בחלק, ובהמשך, אם תרגישי אמון, לקבוע פגישה נוספת ולשתף בעוד פרטים. ויש עוד נקודה חשובה: בנך הוא מתבגר, ואת צריכה להביא בחשבון גם את הפרטיות שלו. איך הוא מרגיש עם העניין? איך הוא מרגיש עם האבחון? האם הוא מרגיש צורך להסתיר או שהוא פתוח? כדאי לשוחח איתו ו"לחוש" אותו בעניין הזה. אם הוא רגיש לפרטיותו - כדאי לחשוף כמה שפחות, וגם לומר למורה שתיזהר כשהיא משוחחת איתו. דרך אגב, אני הסברתי לצוות בביה"ס של בתי שלא ידברו איתה בשום אופן על רטלין אם היא לא מעלה את זה בעצמה. זה תחום מאוד רגיש אצלה. שידברו על זה רק איתי. בהצלחה!

 

[גיל מאור]

לספר

לאילנה שלום אם תסתירי תצרי אצל בנך מקור נוסף ללחץ.מה גם שכיום יש יותר מודעות ללקוי למידה ולקויות קשב, ואז ייתכן שגם עם יהיו בכיתה תופעות כאלו, זה יקל על המורה לקבל זאת. מה גם שכלקוי קשב הוא זכאי להתאמות בבחינות. חבל לחסוך מבנך את כל זה רק בגלל ספק שמא היא לא תבין. בהחלט רצוי לשוחח איתה במה היא יכולה לעזור, ואל תתבישי להעלות כיצד את היית רוצה שהיא תעזור. בהצלחה גיל מאור