האם מספיק שבוע

[גלי29]

האם מספיק שבוע

על מנת להסתגל לשיגרת גן???

 

[לאה_מ]

תלוי מאד בילד...

את רוצה לתת יותר פרטים? זה משהו עתידי או שהילד כבר בגן?

 

[גלי29]

הצדק איתך אבל

רציתי לדעת איך זה באופן כללי לנו נאמר שבוע הסתגלות כל יום להגדיל את המינונים הילדה בת שנתיים היתה אצל מטפלת הולכת לגן של חמתי הולכת בשמחה לגן אבל אחרי שעה שעתים נמאס לה היא בוכה ורוצה הביתה...

 

[לאה_מ]

תשמעי, מה שמכתיב את ההסתגלות

זה האופי של הילד בצירוף האילוצים של ההורים. לדעתי, שבוע זה אופטימי. יש ילדים שיסתגלו מהר למסגרת, ויש כאלה שיקח להם יותר זמן. אני הכנסתי את בתי לגן בגיל שנה בלי אילוצים חיצוניים ולקח כשלושה שבועות (אולי טיפה פחות) לעשות את זה בכלל בלי בכי. והבת שלי היא לא מהמסתגלים בצורה מדהימה. הבן הבכור שלי, לעומת זאת, הוא מאד סתגלן - אותו הכנסתי תחת אילוצים קשים של עבודה - הייתי איתו ביום הראשון שעתיים-שלוש בגן ואז הלכנו יחד הביתה, למחרת היה יום שישי - הייתי איתו שעה-שעתיים בבוקר והוא נשאר לבד עד סוף היום, וביום ראשון הוא כבר הלך ליום מלא - עד 17:00. עם הצעיר, בן זוגי ואני ישבנו לסרוגין בגן במשך תקופה של בין שבוע לשבועיים והקליטה שלו היתה חלקה. אז שבוע זה סביר אם הילדה סתגלנית, אבל בהחלט סביר גם חודש...

 

[אפרתש]

אז באופן כללי -

באמת ה"כלל" הוא שבוע הסתגלות, זה מה שעושים ברוב הגנים. יש ילדים שלוקח להם שבוע. יש ילדים שבשבוע הראשון נראה שהם הסתגלו, ופתאום צצות בעיות. יש ילדים שזה לוקח להם יותר זמן. יש ילדים, למשל, שגם אחרי חודשיים נשארים בגן עד הצהריים (והמגמה היא שכאשר הם "יסתגלו" הם יישארו עד ארבע).

 

[גלי29]

אני קצת מתלבטת

הגננת בדעה שכמה שיותר זמן נהיה איתה ההסתגלות תהיה יותר קלה (וציינתי כבר שהגננת היא חמתי וסבתא מאוד אהובה על הילדה) אבל מה לעשות יש אילוצי עבודה ואני לא יכולה לתת לזה חודש שלם ובן זוגי בכלל בדעה שיומיים זה מספיק ושצריך "לזרוק אותה למים על מנת שתלמד לשחות" בינתיים כשאני או אבא שם איתה היא צמודה אלינו ובוחנת את הגן תוך כדי קשר עין מתמיד איתנו כשאנחנו אינם היא משחקת שעה שעתיים ואז בוכה ורוצה אותנו עד שאנחנו באים היא כבר התגברה והמשיכה הלאה. אז כמה זמן בעצם לתת לזה?

 

[irisgh]

אם עד שאתם באים היא התגברה

תביאו אתכם עיתון, ותשתו כוס קפה בחוץ בלי שהיא תראה. אבל, בן זוגך הוא גבר, בעל עמדה גברית טיפוסית (סליחה, כל האבאים

), וקצת מגזים. אם את למעלה משבוע, וכל פעם שאת נמצאת היא 'לא משחררת', ולא הופכת מעורבת, אז אולי אין ברירה אלא לעזוב לשעה ולראות מה קורה. אבל אם כשאת נמצאת היא מעורבת בפעילות, גם אם שומרת על קשר עין, היא עושה את מה שצריך. לגבי אילוצי עבודה - נכון, יש אילוצים. והרבה פעמים באמת מתפשרים על טובת הילד / הבעל / אני עצמי בגלל זה. ככה זה. אז אם אין ברירה, אין ברירה. אבל לא מתוך אידאלים של 'לחשל' את הילד, כי זו לאו דווקא הדרך שמצליחה אח"כ.

 

[ליליה והגמדים]

לילדים שלי הספיק שבוע (אפילו יומיים

אבל זה תמיד היה....בשבוע השני