האם מישהו מכיר

[דגנילי]

האם מישהו מכיר

האם מישהו מכיר או זוכר את שיר הילדות היפה הזה? חיפשתי בכל אתרי השירים ולא מופיע.. ורק הדמעות הדמעות,זולגות הדמעות מעצמן.. פרח נתתי לנורית.. אנני בוכה אף פעם... מה שם השיר, המילים, המשורר? מישהו זוכר? מודה לך מראש..

 

[אורנית של אופק ועפרי]

זה משהו כזה...

פרח נתתי לנורית פרח יפה וכחול תפוח נתתי לנורית נתתי הכל נורית אכלה התפוח הפרח זרקה בחצר הלכה לשחק עם ילד עם ילד אחר אינני בוכה אף פעם אינני תינוק בכיין אך למה זה, אמא, למה זולגות הדמעות מעצמן

 

[limori]

רק לעדכון קטן אז יש אתר שנקרא

שירון ששם תוכלו למצוא מאגר גדול של שירים. והנה לינק מצורף

 

[נעה גל]

ואת השיר כתבה (כמובן) מרים ילן -

שטקליס.

כעיקרון, אין להעלות מילים של שירים במלואם (מותר לצטט) אל הפורומים בתפוז (בכללם שלנו) בגלל שזה מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים.

 

[לאה_מ]

ושם השיר "דני גיבור". שיר מקסים.

 

[limori]

לאה גם אני חשבתי שזה שיר מקסים

עד שרואי החליט שהוא לא אוהב את נורית....

 

[מאיו]

אני דווקא חושבת שהמסר הוא שגוי

מה ז"א "גיבור אני, לא בכיין"? מי שבוכה כי הוא נפגע ונעלב זה מיד עושה אותו בכיין? מדוע אסור לבכות? אני חושבת שדרוש אומץ להראות את הרגשות האמיתיים, ולא לשחק אותה "גיבור".

 

[נעה גל]

אבל זו לא שורת המסר - השורה הזו

מבטאת חלק מהתחושות שיש לילדים (כמו התחושה של ילד "רע" וילד "טוב" שקיימות גם אם לא משתמשים בבטויים האלה), במיוחד לבנים. למרות המסרים האלה (שאפשר להתכחש אליהם - אבל הם קיימים, מה לעשות?) - הוא בוכה וכן מתבטא. נראה לי דווקא מסר בעד בכי, לא?

 

[zimes]

בוכה, אבל מתנצל על כך

אני לא בטוחה שהמסר הוא שבכי לגיטימי, אלא שהוא קיים, ומביש.

 

[לאה_מ]

אני חושבת כמו נעה,

שהמסר הוא, שלמרות כל ה"איסורים" החברתיים ("אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכין" "ילדי הוא גיבור ונבון, ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטון") דני עדיין בוכה ("זולגות הדמעות מעצמן"), ולדעתי מרים ילן-שטקליס מתייחסת לבכי הזה, כדרכה, בעדינות ובאמפתיה. אגב, את היחס המקבל שלה לבכי אפשר לראות גם בשירים אחרים שלה, כמו "לבדיתי" ("לבדיתי לבדיתי ובכיתי").

 

[maya100]

אני לא אוהבת את השיר הזה

הוא ממש לא נותן לגיטימציה לבכי לדעתי ויותר מזה, אני לא חושבת שהילדים שלנו מנתחים את השירים באופן של "מה המסר הסמוי, המטאפורה" וכו'. הם מאזינים לשיר כפשוטו ואם זה כך, אז הייתי רוצה שאביגיל לא תחשוב שילד שנעלב הוא בכיין או שזו גבורה גדולה לא לבכות. הדמעות לא בוכות מעצמן. יש ילד עצוב ופגוע שבוכה ומותר להגיד זאת בריש גלי.

 

[לאה_מ]

את יודעת מה? איתגרת אותי -

אני אשאל את הילדים שלי איך הם מבינים את זה. ואני בטוחה שהילדים שלנו לא מנתחים את השירים כדי להבין מסרים סמויים - אבל יש להם רגישות מופלאה שמאפשרת להם לקרוא בין השורות. בעיני - זו שירה.

 

[כרמית מ.]

אני גם לא אוהבת את המסר

גם בלבדיתי הנפלא, ב"הילד הרע" וגם כאן יש מסרים די בעייתיים. הילד מוציא את רגשותיו, אבל בהתקה (נדמה לי שזה המונח) - זה לא אני שבוכה/ כועס/ מתנהג לא יפה, אלא הדמעות שזוגלות מעצמן, הדובי, או הילד הרע שנכנס בי פתאום. מצד שני, אלו שירים כל כך נפלאים (דני גיבור תמיד מעלה בי דמעות...) שחבל לוותר עליהם. אפשר לדבר עליהם, ולרכך את המסר.

 

[החתולה השחורה]

זה מזכיר לי "פנינה" של ביתי: פעם

ראיתי שהעיניים שלה נפוחות, ולא ידעתי אם זו תגובה אלרגית או בכי. שאלתי אותה אם היא בכתה, והיא ענתה:"לא, רק היו לי כמה דמעות בוכיות"..... ואני נשארתי עם סימני השאלה.

 

[לאה_מ]

אז הנה התשובות של עומר ושל שירה:

שניהם חושבים שמרים ילן-שטקליס חושבת שמותר לבכות, שזה בסדר לבכות. שירה לא ידעה לומר למה, למרות ש"עימתתי" אותה עם הציטוטים מהשיר שגורסים שלבכות זה לא בסדר, אבל היא אמרה שהיא עדיין מרגישה מהשיר שמותר לבכות, שזה בסדר לבכות. עומר אמר, שהילד בשיר אומר שאסור לבכות, כי כך אומרים לו, אבל המשוררת חושבת שמותר לבכות, כי הבכי מביע דברים, כי באמצעות הבכי הוא מביע את העצב שלו על מה שקרה לו עם נורית. בקיצור - כמו שאמרתי - הילדים אמנם לא מנתחים את השירים, אבל המסר שעבר אליהם הוא דוקא מתן לגיטימציה לבכי, ולא להיפך. אז אפשר להמשיך להקריא להם משירי מרים ילן-שטקליס

 

[עירית ל]

אח, איזה תענוג של שיחות. כיף לך!

 

[tonti]

מקסימים!

 

[maya100]

קודם כל תודה על הניסוי המאלף

ושנית, עומר כבר גדול יחסית ובעל יכולות ניתוח. דווקא התשובה של שירה מעניינת אותי יותר ואפילו אולי תשובה של ילד (אחר) בן/בת שלוש - ארבע. אני אנסה אולי גם, בקרב הילדים שאני מכירה.