האם מישהו יודע

[ladri di biciclette]

האם מישהו יודע

על משרד גדול (מבין 5 הגדולים) שבו האווירה יחסית טובה והיחס לעובדים הוא אנושי ונעים?

 

[mc80]

כן

אבל הוא לא בארץ.

 

[שלוליה]

וואלה?

האווירה עד כדי כך גרועה ומלחיצה במשרדי פרסום?

 

[mc80]

לא

אבל זו עבודה בהחלט לא קלה, לא פשוטה, וצריך המון כוח, נפשי ופיסי, כדי לעבוד ושלרוד בה לאורך זמן. זה תפקיד עם המון אופי, כשרון, תחרות, לחץ, שעות ולילות. לכן זה לא מתאים לכל אחד וקשה למצוא משרד שהחיים בו קלים מכל הבחינות. זה ג'וב לאנשים שמוכנים לכך, שנולדו לכך, שמסוגלים להוכיח עצמם כל הזמן. סוג של מדונה. לא צריך להיחלץ ולפחד. מלנסות לא מתים. בסהכ זה מוסיף המון לאישיות, לידע, לקשרים, לאגו, ליכולות שלך... אבל לא לשכר. זה כבר סיפור אחר

צריך להתמודד עם הכל. לכו על זה בלי כל קשר.

 

[Zברע]

יש עוד משהו

מה זה יחס חם? אתה רוצה שהבוס יחבק אותך בבוקר...? אתה מצפה שהסופרוויזרית תכין לך קפה ותגיש לך אותו על המרפסת בגג...? אתה חושב שאחרי שתעבוד ממש קשה יבוא מנהל הקריאטיב ויגיד לך: "מה אתה עדיין עושה פה, אתה לא רואה שכבר 17:00"?! יחס חם ונורמאלי זה משהו יחסי. בתעשייה הזאת התרגלו לסופרמנים שהתפוקה שלהם עולה בהרבה על זה של האדם הממוצע והמושג "שעות עבודה גמישות" לא פועל לטובתם... אם אתה עובד עם אנשים ברמה גבוהה, אם אתה עובד על דברים שמעניינים אותך, אם האנשים שעובדים איתך לא ימכרו אותך בשקל על כל טעות שלהם ולעומת זאת יפרגנו לך את הרעיונות שהפקת בלי לקחת עליהם קרדיט בעצמם - אני חושב שאתה תהיה בסדר. תמצא את אלה שאפשר ללמוד מהם. תשאף עמוק עמוק ותצלול. ועוד טיפ: משרד פרסום מוביל הוא מיקרו סביבה מאוד לחוצה ואינטנסיבית. לחץ - כפי שאתה בטח יודע, מתבטא אצל אנשים שונים בדרכים שונות. תחשוב על זה כמו ניו-יורק: אם תשכב מדמם על המדרכה, אף אחד לא יעצור בשבילך את העיר. תבוא מוכן, אל תתפנק, תראה שאתה שווה השקעה ופיתוח ומשם הכל פתוח. אה כן - יש גם את הנושא הזה של "יחס גורר יחס" (קלישאי, אבל נכון). בהצלחה! Z.

 

[chikoshay]

אני אישית

הייתי מעדיף שהסופרוויזרית תחבק אותי בבוקר והבוס יכין לי קפה

 

[johny_abola]

גם אני! אולי אנחנו עובדים ביחד? ../images/Emo13.gif

 

[שלוליה]

יחס חם ואוהב (תגובה לכולם)

לא ציפיתי לקבל מסאז' בהפסקות הצהריים מהבוס, אבל, קטע של "כאן תוקעים סכינים בגב בלי לחשוב פעמיים, כמעט כל יום, לכולם" זה לא מוצא חן בעיניי.. ו.. שכר? מישהו כאן למעלה זרק הערה על שכר, וזה ממש הפתיע אותי, חשבתי שבמקומות כמו משרדי פרסום אתה מקבל משכורת נאה ומכובדת, ביחס ישיר לעלות האסטרונומית של פרסומות בפריים טיים..

 

[ladri di biciclette]

תודה על התשובה, אבל

אופי העבודה הוא לא מה שאני שואלת לגביו, אלא יותר לגבי היחס לעובדים. נניח, שמעתי שמועות לא טובות בעניין הזה לגבי מקאן. אתם מכירים את זה שאתם משתגעים מהטמטום של הבוס? שאין לו אינטליגנציה רגשית מינימלית? שלא יודעים לתת לכם ח"ח על עבודה טובה שעשיתם? שהרמה האנושית של הממונים עליכם/העובדים לצידכם נמוכה מאוד? אז השאלה שלי היא לגבי הדברים האלה - האם יש איזשהו מיתוס (או ידע) בקרב הפרסומאים לגבי איזה משרד שטוב לעבוד בו מהבחינות האלה? או משרד שממש כדאי להתרחק ממנו?

 

[מירן פחמן]

אני הולך להפתיע אותך

גם אני לפני שנכנסתי לתחום שמעתי סיפורים מפחידים על נחשים, צרעות ושאר דימויים מרתיעים על האנשים שיושבים במשרדי הפרסום ואני חייב לומר שאולי בעבר זה היה ככה אבל היום ממש לא. אני עברתי מספר משרדים ובכולם גיליתי שהרוב המוחלט של האנשים, כולל המנהלים וכולל אנשי הקריאייטיב הותיקים הם מאוד אנושיים ונחמדים. המודעות ליחסי אנוש מאוד התפתחה בשנים האחרונות ובכל המשרדים הגדולים יש מחלקת משאבי אנוש חזקה ומטפחים את האווירה החיובית. צריך להסתייג ולומר שכמו בכל מקום תמיד יש את השניים שלושה טיפוסים אבל באופן כללי אני יכול להעיד שלמרות הלחץ והעבודה הקשה, החומר האנושי הוא לרוב יתרון במשרדים הגדולים.

 

[ladri di biciclette]

טוב לשמוע. תודה.

 

[עידולינה]

ב- 5 הגדולים לא ידוע לי,

אם יורדים קצת למטה (תרתי משמע...) יש את גלר נסיס שנחשבים לטובים בתחום ופוגל שגם עליהם שמעתי דברים טובים. ולדעתי גם שלמור לא רעים בתחום. כל השאר - די שנויים במחלוקת.

 

[אדי242]

הבעיתיות של המשרדים הגדולים

גם אני נתקלתי בשמועות על האווירה הטובה בפוגל-לוין ומאוד ייתכן שזה עושה להם נזק תדמיתי. כשאני עבדתי בגיתם (לפני שנה ובמשך שנתיים) האווירה הייתה די חיובית והיחס לעובדים היה נעים אבל כמובן שהיו בעיות אחרות. תביני, למשרדים גדולים יש את הנטייה משום מה להכיל הרבה עובדים ובכל מקום בו האוכלוסייה צפופה קשה להבחין (ולהיות רגיש) לכל פרסונה. בייחוד כאשר המשרדים הללו רגילים לכך שכל שבוע עוזבים שניים ובאים שניים. אין זמן וטעם לפתח יותר מדי סנטימנטים. זה גם מאוד אישי. יש אנשים שפורחים בסביבות כמו מקאן ויש כאלו שהולכים לאיבוד. גם אל תאמיני לכל ההפחדות על הסכינים הננעצות בגב. זה לא שזה לא נכון אבל זה קורה גם ב-"באגט של גילה" ליד המשרד שלי. (להם יש ממש סכינים. איך הם חותכים את הבאגט נראה לך ?) במקרה הכי גרוע, אם את ממש חוששת. את תמיד יכולה לבוא אלינו לזרמון-גולדמן. אדי הבריף האלוהי

 

[מירן פחמן]

../images/Emo207.gif מזל טוב לגיא גורן על המינוי

 

[ירח ביפן]

הדרך הכי טובה להתגבר על מניאקים

זה להיות יותר כלבה מהם.