מחסור כלכלי ענק, אולי ?
בוא נעשה חשבון. "מדינה" די קטנה, של 600,000 תושבים (משהו בסדר גודל של תל אביב + חולון בת ים, לא יותר) שנמצאת אחרי מלחמה עקובה מדם, שבה נהרגו אלפי גברים מפרנסים, ורבים אחרים נפצעו ויצאו משוק העבודה, אותה מדינה נדרשת לקלוט, בתוך כ- 4 שָנִים משהו כמו שלושה מליון מהגרים ("עולים"), כלומר כמעט פי 6 מגודלה. עכשיו בוא נאמר גם, שאותה ארץ די דלה במחצבים ובמקורות מזון, ושהחקלאות והתעשייה המועטים (שגם הם הספיקו ל- 600,000 איש, לא ל- 3 וחצי מליון) התמוטטו בשתי שנות המלחמה הקשות, אם עדיין שרדו את עשור שנות הלוחמה (במנדט הבריטי ובערבים) שקדמו להם. עכשיו בוא נאמר גם, שהמדינה, בראותה את עצמה מדינת רווחה סוציאליסטית, ו"מדינת העם היהודי" - רואה לעצמה חובה לדאוג לכלכלה ומימון מלא לכמות לא נתפסת של ילדים (ומבוגרים) ניצולי שואה, כמות עצומה של עולים יהודים ממדינות האיסלאם, וכן לאלמנות-ליתומים- ולפצועים הרבים מלחמת השחרור. אותה מדינה רואה עצמה מחוייבת לדאוג לקורת גג לכל העולים (=ובהיעדר מימון - בונה ערי אוהלים ומעברות), לתשתיות חשמל ומים, למזון, חינוך, טיפול רפואי ועוד - שעלותם מאוד רבה, לכל אותם מהגרים, בלי יוצא מן הכלל, כאשר רובם של המהגרים לא יכלו להשתתף בתשלום. תוסיף לזה מצב בטחוני קשה (התקפות טרור של הפדאיון, צליפות רובאים ירדנים בתוך ירושלים החצויה, ועוד) מצב שחייב החזקת צבא חזק, בכוננות מלאה כל הזמן, למרות העלויות. ולא הזכרתי (פשוט אין צורך, כבר עניתי...) את המצב הכלכלי
העולמי הקשה בשנות החמישים.
...אז איך הנסיבות האלה בעיניך ?
דני