תודה על תגובתך
יתכן שהייתי צריכה לכתוב "רופאים רבים אומרים..." כמובן שלא כל הרופאים לא מבינים עניין, ויש רופאים שיודעים יותר. לא אמרתי "עזבי אותך מרופאים" כמו שסברת, אלא ניסיתי להסביר את החשיבות שבהבנת הסימפטומים. זה יותר חשוב בעיני מהשם שהרופאים נתנו לבעיה. חבל שהכנסת לי מלים למקלדת. זה נכון שאני לא מחזיקה יותר מידי מרופאים בנושאים מסויימים, אך לא הייתי מתבטאת בצורה שכתבת, וגם לא רמזתי לכך. הבחורה בכל זאת פנתה לפורום של רפואה משלימה, ואני יכולה לומר שההגדרות של הרופאים הן פעמים רבות חסרות חשיבות עבורנו. טוב לדעת אותן, טוב לדעת ששללו דברים אחרים, אבל מבחינת הטיפול הן לא משנות כלום. לכן על מנת לעזור לה, חשוב להבין מה קורה אצלה יותר מאשר מה הרופא אמר. לצערי נתקלתי ברופאים רבים שמנחשים מהי הבעיה. רובם המוחלט של הרופאים לא מבינים את הקשר בין הגוף לנפש, ורובם ככולם לא יודעים מה לעשות, גם אם הם מבינים שיש קשר. זה לא נובע מבורות או אטימות או פרימיטיביות, כמו שהסקת, אלא מכך שזה פשוט לא התחום שלהם. לכן הגישה שלי היא לא מחסור ב"קצת רספקט", כמו שכתבת, אלא בראייה שונה של הדברים. דרך אגב, למרות הנימה המזלזלת בדברייך, אני לא חושבת שצריך להיות שיתוף פעולה בין דוקטור לבין "איזה מרפא אלטרנטיבי שעבר איזה קורס ורבע בבית חרושת לייצור 'מטפלים'". חשוב שיהיה שיתוף פעולה עם מטפלים מוסמכים וטובים. זה לא אומר שמטפלים צריכים להרכין את ראשיהם ולהאדיר את הרופאים כאילו היו אלים בשר ודם. שיתוף פעולה הוא דבר הדדי, וגם כבוד. בתגובתך לטאו כתבת שאכזבתם של רופאים ממטפלים היא גדולה מאשר אכזבה של מטפלים מרופאים, ואני לא חושבת שזה נכון. סקרים ומחקרים רבים נעשו בעניין, והמסקנה הברורה היא שהנהירה לרפואה המשלימה נובעת בעיקר מהאכזבה מהרופאים באופן אישי. אני יכולה לכתוב לך כמה שמות של ספרים שהקדישו פרקים ארוכים לעניין, ואם תרצי, להביא דוגמאות רבות של מטופלים שסיפרו על כך. כתבת גם שהרפואה המשלימה נתפסת בעיני הרוב כפרימיטיבית, ולי אין שום בעיה עם זה. רובנו באמת עוסקים בשיטות ריפוי מהעבר, שיטות לא מודרניות בעליל. כתבת: "הרפואה האלטרנטיבית נמצאת כיום בעמדה הטוענת.. " חובת ההוכחה עליך".. וממש לא בעמדת חובת התוכחה.." וגם כאן אני לא ממש מסכימה איתך. קודם כל, נעשו עשרות אלפי מחקרים בעניין הרפואה המשלימה. רופאים הם חובבי מחקרים מטבעם, ואם הם רוצים הוכחות בשפה שלהם, הם יכולים למצוא שפע מאלה. דבר שני, ההצלחות בקליניקות, וגם במרפאות קופות החולים ובתי החולים, אומרות המון. אני לא חושבת שאנחנו נמצאים במקום של חובת ההוכחה. מטפל שיעמול על מנת להוכיח את משנתו, יהיה עייף ומתוסכל. עדיף שיתמקד בלעשות עבודה טובה עם מטופליו. זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר. גם אם אני עוסקת בשיטה פרימיטיבית שהחלה לפני אלפי שנים, אני לא מרגישה רגשי נחיתות. אני לא חשה שעלי להוכיח את עבודתי, אני יודעת מה הרפואה הסינית שווה, מכירה גם את המגבלות שלה, יודעת מתי הרפואה הקונבנציונלית חיונית וכו'. חשוב לא פחות, יש לי עוד מה ללמוד, ואני יודעת מה אני לא יכולה לעשות. אני לא משווה את עבודתי לעבודתם של הרופאים, אין מקום להשוואה בעיני. אבל אני חושבת שלכל אחד יש זכות להעביר ביקורת, אם הוא רואה פגמים. וכך עשיתי.