האם לשתף את המטפלת??

האם לשתף את המטפלת??

שלום לכולם .. פעם 2 שלי בפורום ושוב אני צריכה עצה בני בן 2.5 בתחילת האבחונים ל PDD הוא נמצא במשפחתון רגיל 5 ילדים כיון שהחשש עלה רק לפני חודשיים אנחנו ממש ממש בהתחלה אני צריכה עצה בקשר לשיתוף המטפלת בתהליך הפחד שלי הוא הסטיגמה והחשש שלה מהמשך טיפל כיון שעדין לא נקבעה לו מסגרת וכנראה את השנה הפסדנו אני חוששת שאולי היא לא תתמודד טוב עם הידיעה למרות שהיא כבר מודעת לזה שאוריקי מתנהג שונה בינתיים רק הסברתי לה שהוא בתחית הדרך לאיבחון בהתפתחות הילד ומתחלי ריפוי בעיסוק בכל יום א בבוקר כך שיגיע מאוחר מצד 1 המעורבות שלה מאוד חשובה בכל דרכי הטיפול מצד 2 החשש של התגובה שלה ואולי התגובה של שאר האימהות של הילדים ?? מה לעשות ?? אני ייעצו
 

yonitbrk

New member
אכן בעיה קשה

מפני שתמיד יש את החשש שהיא תבוא ותאמר לך אחרי האיבחון, שאין היא מסוגלת להתמודד עם בעיות כאלו, ואז תשארו בלי מסגרת לילד. לא יודעת מה להגיד לך. קחי את הזמן בינתיים. בכל אופן לדעתי גם ברגע שיהיה האיבחון ביד, אסור למנהלת המשפחתון לספר להורים על כך. יש מה שנקרא חיסיון, וכדי לספר לשאר ההורים היא חייבת שתחתמי לה על טופס הסרת סודיות, ולקבל אישור ממך ,לחשוף את הבעיה. אין זה צריך להפריע לשאר ההורים. אוטיזם זאת לא מחלה מדבקת, וכל עוד הילד לא פוגע בשאר הילדים, פיזית, ולא בעודף התשומת לב שיקבל בגלל הבעיה שלו, זה לא צריך להפריע לאף אחד.
 

rutimay

New member
../images/Emo45.gif אני עם יונית.

אם אין אפשרות למצוא לילד מסגרת חלופית מתאימה לאלתר (יש עוד 9 חודשים לתחילת השנה הבאה וזה המון), אין הרבה טעם לשתף בינתיים את המטפלת במשפחתון. היא עלולה להיכנס ללחץ מעצם המילה "אוטיזם" ולהתנער מהטיפול בילד, ואז תישארי ללא מסגרת בכלל. את כן יכולה לשתף אותה בתהליך האבחון, בלי להיכנס כרגע להגדרות מדויקות, ולבקש ממנה לפקוח עין על התפקוד של הילד, ואם יש לך אפשרות לדאוג שתקבל הדרכה בסיסית מאנשי מקצוע - זה יכול לעזור. ככלל, מהיכרותי את המטפלות במשפחתונים, בדרך כלל אין להן את ההכשרה המתאימה לעסוק עם ילדים בעלי ליקויים התפתחותיים, כך שלדעתי, היא לא תוכל לקדם אותו הרבה, ותצטרכי להיערך במיידית לטיפולים אחר הצהריים בבית ולחפש במקביל מסגרת מתאימה יותר לשנה הבאה.
 

ל י ל ך פ

New member
אני בעד לשתף,אבל באופן חלקי

הי בעצם, הגננת כבר מעורבת, היא יודעת שהילד באבחון, ויודעת שהוא הולך לטיפול, אז מכאן אי אפשר לעשות אחורה פנה. מה שכן אפשר זה להעביר את המידע בזהירות רבה, לדוגמה, להגיד שהילד נמצא בתהליך של אבחון שיקח הרבה זמן, להגיד שיש עיכוב שפתי, שיש בעיות כאלה ואחרות. להעביר מידע ברמה שלא תפחיד את המטפלת, ברמה שהיא תהיה מסוגלת להתמודד איתה. אני מבינה שהיו מקרים של גננות שנבהלו מהמילה אוטיזם (אני יכולה בהחלט להבין, גם אני עדיין מתכווצת בכל פעם שאני נתקלת בה..), ולא כדאי לקחת סיכון. מה שכן, לא זוכרת אם כתבתי לך בעבר, יש אפשרות לקבל סייעת מהרווחה (שירותים חברתיים בעירייה או מועצה שלכם), שבאה לשעתיים ביום לגן, מקבלת הדרכה ותפקידה לסייע לילד לרכוש מיומנויות חברתיות, לגשר בינו לבין הילדים האחרים. את יכולה לבחור איך להציג אותה, את יכולה לבקש מהגננת שהסייעת תוצג כתוספת כללית לגן, כך שההורים האחרים לא ידעו שהיא באה לילד שלך במיוחד. דווקא במקרה הפרטי שלנו, אמרתי לגננת שאני מקווה שיתקבל לאלוטף, אבל גיששתי אם תסכים לקבל אותו לשנה הבאה (הוא היה אמור להמשיך עם בני גילו עוד שנה), היא מאד רצתה להשאיר אותו. מה הפלא, כזה ילד נוח, מעסיק את עצמו כל כך יפה לבד.. אבל ברצינות, יכול להיות שהגננת תקבל יפה את האבחון, אבל לא כדאי לקחת צאנס.
 
שיתוף

שלום אמא של אוריקי, כיוון שאתם בתהליך אבחון, וכיוון שאין עדיין תוצאות והגדרות, אני חושבת שאת יכולה לומר לה ששמתם לב לאחור בהתפתחות השפה, שפניתם לגורמים מקצועיים למטרה של אבחון הקושי והמלצות טיפוליות. זה ירגיע את המטפלים שאת בהחלט עם אצבע על הדופק , לא מבזבזת זמן, ובקשר עם גורמים מקצועיים. בשלב זה לא הייתי מוסיפה אינפורמציה. בהמשך כדאי לשקול חיבור המטפלת לגורם מקצועי שיוכל לתת לה הדרכה בנוגע להתנהלות נכונה ומותאמת מול בנך. בברכה, רונית ולגרין קלינאית תקשורת
 
מניסיון שלנו...

גם אופיר היה במשפחתון כשהתחלנו את האבחונים. המטפלת ידעה שאני דואגת, וידעה שאני במרוץ אחרי אבחונים, אבל לא סיפרתי לה על האבחון הסופי -PDD. סיפרתי לה שיש עיכוב בשפה, ושהוא מטופל על-ידי קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. בנוסף, שיתפתי אותה בהמלצות שקיבלתי מהמטפלים. היא מאוד העריכה את העובדה שאנחנו עם יד על הדופק ומטפלים בילד. עוד הערה...חוץ מהאיחור בדיבור, קשה היה להבחין שיש לו בעיה. המטפלת לא ממש הבינה מה אני בלחץ, כך שלא ראיתי צורך לשתף אותה באבחון הסופי.
 
למעלה