האם לעשות צבא?
כידוע בזכות מסירות נפשם של גדולי הדורות הקודמים מקבלים בחורי הישיבות שתורתם אומנותם כבר עשרות שנים פטור משרות צבאי. אעפ"י כן הוקמו ע"י מסגרות שונות בצבור הדתי לאומי מסגרות כאלה או אחרות שמטרתן לשלב יחד את לימוד התורה עם השרות בצבא. השאלה הנשאלת היא האם מסגרות אלה הן מסגרות שאליהן צריכים להצטרף או מסגרות בדיעבד בלבד עבור אלה שבין כה וכה הולכים לצבא שמטרתן לשמור על רמתם הרוחנית עד כמה שאפשר בתנאים המוגבלים של השרות הצבאי. את התשובה לשאלה הזו תקבלו בעז"ה במאמר זה מפיהם של גדולי ישראל והרבנים הראשיים שהתיחסו לענין כבר במלחמת תש"ח (גיוס בני ישיבות בכלל) ומפיהם של אלה שלפחות כלפי חוץ מוצגים כמנהיגיה הרוחניים של הצה"ד (לגבי ישיבות הסדר בפרט)
השתדלנו להביא את הדברים לפי הסדר הכרונולוגי של אמירתם). מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל: "אנחנו החותמים מטה רבני ורמ"י הישיבות אשר בתוככי עיה"ק ירושלם תובב"א מודיעים בזה גלוי לכל אלו התלמידי חכמים חובשי ותופשי בית המדרש הבחורים ואברכים בני הישיבות הקדושות, שעפ"י תורתנו הקדושה הצלתנו מהמצב הנורא אשר אנו נמצאים בוהשם ירחם היא רק בזכות התורה הקדושה וכל זמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשו שולטות בו וכבר נפסק גם כן שרבנן אינן צריכין נטירותא. לזאת יצא מאיתנו דעתינו דעת תורה בתור הלכה פסוקה שכל בן ישיבה חובש ותופש בית המדרש, אל יתייצב וייפקד ויירשם לכל דבר הקשור בשמירה ועזר לשמירה גיוס וכו´ וחלילה לפקפק בזה כלל וכלל ומכל שכן להכנס בדיונים ובויתורים וכו´, ולחפש היתרים בזה ואפילו גם לשעה קלה... (קול קורא מיום כ"ג ניסן התש"ח עליו חתומים גם הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא,הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס ובד"ץ העדה החרדית, פורסם בבטאון אגו"י "הקול" בכ"ו ניסן התש"ח.). הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל (יד ימינו של הראי"ה קוק ז"ל בהקמת הרבנות הראשית ורבה של ירושלים מטעמה): "לזאת הנני פונה לראשי המפקדה להודיעם דעת התורה המסורה לנו מסיני ושבעבורה באנו באש ובמים בכל הדורות ואנו קיימים לא לשלוח יד בבני הישיבות וכל אלה אשר תורתם אומנותם חלילה להוציאם ולנתקם מאהלי התורה ושעבדם לצבא המלחמה ואימונים ושאר עבודות וידעו נאמנה שכל מי שמסר נפשו וחייו לשקידת התורה הנהו איש צבא מלגיונות של מלכו של עולם להגנת עמנו וארצנו, וכל אלו העומדים במערכת הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה וכמו שאמרו חז"ל אמאי דכתיב: "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלם- מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה" וכל בעל נפש שהוא מסור ללמוד התורה אינו ח"ו משתמט אלא נהפוך הוא, עבודה גדולה הוא עושה לנצחוננו המלא שאנו מקוים לו". רבי יעקב משה חרל"פ (גדול תלמידי הראי"ה קוק ז"ל, ראש ישיבת מרכז הרב הראשון): "ולזאת דעתנו דעת תורה שכל בן ישיבה ידע את תפקידו הנאמן להיות מחיל ד´ ואין עליו שום חובה להתייצב, להפקד, ולהרשם לשום עבודה של פלוגה אחרת".(במאמצו לתבוע את שחרורם של בני הישיבות פרסם הרב חרל"פ את אגרתו הידועה של רבו הראי"ה קוק הקובעת חד משמעית כי גם למלחמת מצוה גדולה מאד אסור לקחת תלמידי חכמים). מרן הגרא"מ מן שך זצ"ל: "רבותי, תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא- וצריך למסור הנפש על זה. כל אב צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא. תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח הילדים לצבא- ואין להרשות להם לקחת. ("יתד נאמן", כ"ה אייר התשנ"ח). הגר"ש וואזנר שליט"א: "היות והדברים חמורים מאד הריני מצטרף לקריאת הגאון זקן הדור שליט"א" הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן שליט"א: "בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי ישיבות, ובעקבות בקשת זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א (הכונה לדברים הנ"ל של מרן הרב שך) להצטרף לקול זעקתו ומחאתו-בודאי שלימוד התורה של בני הישיבות שתורתם אומנותם הוא מעמודי התורה והדת. והמזימה לגייסם היא עקירת התורה ואין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כל שהם בנושא זה. כן הצטרפו לקריאתו של מרן הרב שך רבנים נוספים וביניהם: הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, ר´ חיים קנייבסקי, ר´ נסים קרליץ, ר´ משה שמואל שפירא, ר´ מיכל יהודה ליפקוביץ´, ר´ שלמה וולבה, ר´ חיים פנחס שיינברג, ר´ יהודה שפירא, ר´ שמואל אויערבאך. הרב משה צבי נריה ז"ל: "יהא נא ברור, גם בני הישיבות בזמננו אינם רואים את שיחרורם כזכות אלא כחובה וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחיה לשיחרור- לא משוחררים הם אלא משועבדים הם למשמרת בקודש בישראל וכל זמן שהם ממשיכים בלימודם בגיוסם לתורה אין מגייסים אותם לצבא (כדרך שאין מגייסים חיל רגלים לחיל אויר) ובת קול מכרזת: "אל תכריתו את שבט הקהתי" ("בני הישיבות וגיוסן", הוצ´ גוילין, התשכ"ח). הרב שאול ישראלי ז"ל: "דעתי כמובן לא נשתנתה, והיא מוחלטת באופן ברור נגד גיוס בני ישיבות". (מכתב לרב מרדכי נויגרשל, סיון תשנ"ב). הרב אברהם כהנא שפירא שליט"א (ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי): "מאשר קבלת מכתבך מחדש אלול תשמ"ה אל כב´ הרב הראשי לישראל מרן הרב אברהם שפירא שליט"א. נתבקשתי ע"י כבוד הרב הראשי לישראל להשיבך על שאלתך באם להמשיך וללמוד בישיבה גבוהה או שמצוה ללכת להסדר? ראשית, אין לשמוע מה שאומרים בשם הרבנים הראשיים לישראל, אלא לברר ישירות, כפי שעשית במכתבך הנ"ל. שנית, פשיטא ששניהם חשובים ויקרים אולם ככל שמרבים בתורה- עדיף. בכבוד רב, ובברכת גמר טוב, זלמן קויטנר, עוזר אישי.).(י"א בתשרי תשמ"ו) הרב מרדכי אליהו: "קבלנו את מכתבך אל כבוד הראש"ל ובו שאלתך בענין לומדי התורה והשרות בצבא. כבוד הראש"ל הורני להשיבך שכל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף. לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משרות בצבא" (הרב אליהו בן דהן-עוזר אישי, כ´ חשון תשמ"ו). הרב צבי יהודה קוק (בתשובה לשאלה כיצד יש להתייחס לישיבות ההסדר ביחס לישיבות הגבוהות?): "הישיבות הגבוהות השלמות בשקידת התורה והדרכתה הן הן העיקריות להגדלת התורה והאדרתה, וישיבות ההסדר המסודרות עם התחשבות בהכרחיות הצבאית הינן השניות בערך במדרגת רוממות התורה, עם הצורך והחשיבות שיש בהן לפי מציאותנו של עכשיו" (שאילתות עם הרצי"ה עמ´ 11). הרב שלמה זוין: "דבר גדול נפל בישראל" ודבר חמור מאד. בישיבה הארצית של המפד"ל הוחלט ברוב דעות לדרוש את גיוסם של בני הישיבות לצבא. את אשר לא העיז לעשות ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, ואת אשר לא העיזו כל ראשי הממשלה מאז ועד הנה ועד בכלל, את אשר לא הרהינו לעשות כל שרי הביטחון שלנו מאז ועד עתה ועד בכלל, הרהיבו עכשיו לעשות חברי ועידת המפד"ל. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה" ("פנים אל פנים", אדר תשל"ג). (הרב נריה הגדיר את החלטת המפד"ל "רצח" כמנין הצירים שתמכו בה). ואף על פי כן ולמרות הכל: "החינוך הממלכתי דתי יחנך את תלמידיו לשרות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן שנתיים. החמ"ד יעודד את הבנים להליכה לישיבות ההסדר המשלבות לימוד תורה שרות צבאי והכשרה לתפקידי חינוך והוראה..." (מתוך "קווים מנחים למדיניות החמ"ד",מנהל החינוך הדתי,משרד החינוך,תשנ"ג, עמ´ 12. וכמה מגוחך הוא שבאותו העמוד נכתב ג"כ: "מתוך גישה ממלכתית החמ"ד מקבל את הרבנות הראשית לישראל כסמכות עליונה בעניני הלכה ודת במדינת ישראל" דבר הסותר לגמרי התיחסות החמ"ד ל"הסדר" כשכל הרבנים הראשיים בדעה אחידה שזה רק בדיעבד.
כידוע בזכות מסירות נפשם של גדולי הדורות הקודמים מקבלים בחורי הישיבות שתורתם אומנותם כבר עשרות שנים פטור משרות צבאי. אעפ"י כן הוקמו ע"י מסגרות שונות בצבור הדתי לאומי מסגרות כאלה או אחרות שמטרתן לשלב יחד את לימוד התורה עם השרות בצבא. השאלה הנשאלת היא האם מסגרות אלה הן מסגרות שאליהן צריכים להצטרף או מסגרות בדיעבד בלבד עבור אלה שבין כה וכה הולכים לצבא שמטרתן לשמור על רמתם הרוחנית עד כמה שאפשר בתנאים המוגבלים של השרות הצבאי. את התשובה לשאלה הזו תקבלו בעז"ה במאמר זה מפיהם של גדולי ישראל והרבנים הראשיים שהתיחסו לענין כבר במלחמת תש"ח (גיוס בני ישיבות בכלל) ומפיהם של אלה שלפחות כלפי חוץ מוצגים כמנהיגיה הרוחניים של הצה"ד (לגבי ישיבות הסדר בפרט)
השתדלנו להביא את הדברים לפי הסדר הכרונולוגי של אמירתם). מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל: "אנחנו החותמים מטה רבני ורמ"י הישיבות אשר בתוככי עיה"ק ירושלם תובב"א מודיעים בזה גלוי לכל אלו התלמידי חכמים חובשי ותופשי בית המדרש הבחורים ואברכים בני הישיבות הקדושות, שעפ"י תורתנו הקדושה הצלתנו מהמצב הנורא אשר אנו נמצאים בוהשם ירחם היא רק בזכות התורה הקדושה וכל זמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשו שולטות בו וכבר נפסק גם כן שרבנן אינן צריכין נטירותא. לזאת יצא מאיתנו דעתינו דעת תורה בתור הלכה פסוקה שכל בן ישיבה חובש ותופש בית המדרש, אל יתייצב וייפקד ויירשם לכל דבר הקשור בשמירה ועזר לשמירה גיוס וכו´ וחלילה לפקפק בזה כלל וכלל ומכל שכן להכנס בדיונים ובויתורים וכו´, ולחפש היתרים בזה ואפילו גם לשעה קלה... (קול קורא מיום כ"ג ניסן התש"ח עליו חתומים גם הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא,הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס ובד"ץ העדה החרדית, פורסם בבטאון אגו"י "הקול" בכ"ו ניסן התש"ח.). הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל (יד ימינו של הראי"ה קוק ז"ל בהקמת הרבנות הראשית ורבה של ירושלים מטעמה): "לזאת הנני פונה לראשי המפקדה להודיעם דעת התורה המסורה לנו מסיני ושבעבורה באנו באש ובמים בכל הדורות ואנו קיימים לא לשלוח יד בבני הישיבות וכל אלה אשר תורתם אומנותם חלילה להוציאם ולנתקם מאהלי התורה ושעבדם לצבא המלחמה ואימונים ושאר עבודות וידעו נאמנה שכל מי שמסר נפשו וחייו לשקידת התורה הנהו איש צבא מלגיונות של מלכו של עולם להגנת עמנו וארצנו, וכל אלו העומדים במערכת הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה וכמו שאמרו חז"ל אמאי דכתיב: "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלם- מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה" וכל בעל נפש שהוא מסור ללמוד התורה אינו ח"ו משתמט אלא נהפוך הוא, עבודה גדולה הוא עושה לנצחוננו המלא שאנו מקוים לו". רבי יעקב משה חרל"פ (גדול תלמידי הראי"ה קוק ז"ל, ראש ישיבת מרכז הרב הראשון): "ולזאת דעתנו דעת תורה שכל בן ישיבה ידע את תפקידו הנאמן להיות מחיל ד´ ואין עליו שום חובה להתייצב, להפקד, ולהרשם לשום עבודה של פלוגה אחרת".(במאמצו לתבוע את שחרורם של בני הישיבות פרסם הרב חרל"פ את אגרתו הידועה של רבו הראי"ה קוק הקובעת חד משמעית כי גם למלחמת מצוה גדולה מאד אסור לקחת תלמידי חכמים). מרן הגרא"מ מן שך זצ"ל: "רבותי, תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא- וצריך למסור הנפש על זה. כל אב צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא. תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח הילדים לצבא- ואין להרשות להם לקחת. ("יתד נאמן", כ"ה אייר התשנ"ח). הגר"ש וואזנר שליט"א: "היות והדברים חמורים מאד הריני מצטרף לקריאת הגאון זקן הדור שליט"א" הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן שליט"א: "בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי ישיבות, ובעקבות בקשת זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א (הכונה לדברים הנ"ל של מרן הרב שך) להצטרף לקול זעקתו ומחאתו-בודאי שלימוד התורה של בני הישיבות שתורתם אומנותם הוא מעמודי התורה והדת. והמזימה לגייסם היא עקירת התורה ואין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כל שהם בנושא זה. כן הצטרפו לקריאתו של מרן הרב שך רבנים נוספים וביניהם: הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, ר´ חיים קנייבסקי, ר´ נסים קרליץ, ר´ משה שמואל שפירא, ר´ מיכל יהודה ליפקוביץ´, ר´ שלמה וולבה, ר´ חיים פנחס שיינברג, ר´ יהודה שפירא, ר´ שמואל אויערבאך. הרב משה צבי נריה ז"ל: "יהא נא ברור, גם בני הישיבות בזמננו אינם רואים את שיחרורם כזכות אלא כחובה וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחיה לשיחרור- לא משוחררים הם אלא משועבדים הם למשמרת בקודש בישראל וכל זמן שהם ממשיכים בלימודם בגיוסם לתורה אין מגייסים אותם לצבא (כדרך שאין מגייסים חיל רגלים לחיל אויר) ובת קול מכרזת: "אל תכריתו את שבט הקהתי" ("בני הישיבות וגיוסן", הוצ´ גוילין, התשכ"ח). הרב שאול ישראלי ז"ל: "דעתי כמובן לא נשתנתה, והיא מוחלטת באופן ברור נגד גיוס בני ישיבות". (מכתב לרב מרדכי נויגרשל, סיון תשנ"ב). הרב אברהם כהנא שפירא שליט"א (ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי): "מאשר קבלת מכתבך מחדש אלול תשמ"ה אל כב´ הרב הראשי לישראל מרן הרב אברהם שפירא שליט"א. נתבקשתי ע"י כבוד הרב הראשי לישראל להשיבך על שאלתך באם להמשיך וללמוד בישיבה גבוהה או שמצוה ללכת להסדר? ראשית, אין לשמוע מה שאומרים בשם הרבנים הראשיים לישראל, אלא לברר ישירות, כפי שעשית במכתבך הנ"ל. שנית, פשיטא ששניהם חשובים ויקרים אולם ככל שמרבים בתורה- עדיף. בכבוד רב, ובברכת גמר טוב, זלמן קויטנר, עוזר אישי.).(י"א בתשרי תשמ"ו) הרב מרדכי אליהו: "קבלנו את מכתבך אל כבוד הראש"ל ובו שאלתך בענין לומדי התורה והשרות בצבא. כבוד הראש"ל הורני להשיבך שכל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף. לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משרות בצבא" (הרב אליהו בן דהן-עוזר אישי, כ´ חשון תשמ"ו). הרב צבי יהודה קוק (בתשובה לשאלה כיצד יש להתייחס לישיבות ההסדר ביחס לישיבות הגבוהות?): "הישיבות הגבוהות השלמות בשקידת התורה והדרכתה הן הן העיקריות להגדלת התורה והאדרתה, וישיבות ההסדר המסודרות עם התחשבות בהכרחיות הצבאית הינן השניות בערך במדרגת רוממות התורה, עם הצורך והחשיבות שיש בהן לפי מציאותנו של עכשיו" (שאילתות עם הרצי"ה עמ´ 11). הרב שלמה זוין: "דבר גדול נפל בישראל" ודבר חמור מאד. בישיבה הארצית של המפד"ל הוחלט ברוב דעות לדרוש את גיוסם של בני הישיבות לצבא. את אשר לא העיז לעשות ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, ואת אשר לא העיזו כל ראשי הממשלה מאז ועד הנה ועד בכלל, את אשר לא הרהינו לעשות כל שרי הביטחון שלנו מאז ועד עתה ועד בכלל, הרהיבו עכשיו לעשות חברי ועידת המפד"ל. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה" ("פנים אל פנים", אדר תשל"ג). (הרב נריה הגדיר את החלטת המפד"ל "רצח" כמנין הצירים שתמכו בה). ואף על פי כן ולמרות הכל: "החינוך הממלכתי דתי יחנך את תלמידיו לשרות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן שנתיים. החמ"ד יעודד את הבנים להליכה לישיבות ההסדר המשלבות לימוד תורה שרות צבאי והכשרה לתפקידי חינוך והוראה..." (מתוך "קווים מנחים למדיניות החמ"ד",מנהל החינוך הדתי,משרד החינוך,תשנ"ג, עמ´ 12. וכמה מגוחך הוא שבאותו העמוד נכתב ג"כ: "מתוך גישה ממלכתית החמ"ד מקבל את הרבנות הראשית לישראל כסמכות עליונה בעניני הלכה ודת במדינת ישראל" דבר הסותר לגמרי התיחסות החמ"ד ל"הסדר" כשכל הרבנים הראשיים בדעה אחידה שזה רק בדיעבד.