האם לסרס?

[moshit75]

האם לסרס?

שלום, כלבי בן 2.5 בערך, קטן, חביב וחברותי, ידידותי, אינו משתין בבית, אך חרמן בזמן האחרון. האם לסרס? אני חוששת בעיקר ממלחמות עם כלבים אחרים (למרות שעד כה הוא לא תוקפני) וכן מבריחות שלו כאשר יש כלבה מיוחמת באזור. מצד שני - האם יאבד מאופיו ומשמחת חייו? האם בכל מקרה כדאי לסרס או רק אם יש בעיות מסוימות. מתלבטת קשות, תושה מראש. מ.

 

[דר ארז אבן חן]

זו שאלה שחוזרת הרבה

ואני לא לגמרי מבין מאיפה הדעה הזאת הגיעה. אולי בגלל מה שאנשים חושבים שיקרה, נראה להם שזה קורה. מעשית - אין שום שינוי באופי והכלבים נשארים שמחים וחמודים כמו לפני כן. לא נכנסים לדכאון, ובאמת משתפרים מבחינת בריחות ומריבות סביב נקבות מיוחמות. לגבי הבעיות הרפואיות - אני מאד מאמין בלמנוע אותן, זה הרבה יותר קל מאשר לטפל כשמופיעות (למשל בגידולים בבלוטת הערמונית - אי אפשר לטפל אפשר רק למנוע ע"י סרוס בגיל צעיר). בקיצור - לסרס. בהצלחה

 

[נעה בעננים]

היי

לחברים טובים שלי היה אותו סיפור. טרייר קטן ונוח, שהם לא רצו לסרס ע"מ ש"לא יאבד את האופי שלו". ככל שבגר התגובות שלו לכלבות מיוחמות היו קשות יותר (אני מניחה שכלבך "חרמן" בגלל כלבה מיוחת באיזור), עד שבגיל 3 ייחום של כלבה בבנין השפיע עליו כ"כ ששלושה ימים הוא לא אכל ולא שתה ולא ישן רק אונן על כרית, וממש ירד במשקל והיה מתוסכל . זה גרם להם להבין שהסירוס לטובתו, ומיותר לציין שהסירוס לא השפיע על האופי שלו בכלל- עדיין פצצת אנרגיה נבחנית ומעצבנת (ואני כותבת את זה מאהבה...), אבל הם כן מציינים שיפור בתוקפנות של כלבים אחרים אליו וביכולת לפעמים לשחרר אותו בטיולים בלי שינסה להתרחק.

 

[moshit75]

תודה

תודה לד"ר על המידע הרפואי, ותודה לנעה על המידע מהחיים והנסיון האישי. עזרתם לי להגיע להחלטה ללא ייסורי מצפון, משני הכיוונים. מ.