האם לנתק קשר עם אמא

gazit11

New member
האם לנתק קשר עם אמא

אני זקוקה לעצה טובה אמא שלי ואני לא מדברות 3 שבועות. אחרי 6 שנים מלאות בויכוחים שבהם ניסיתי להסביר בכל דרך אפשרית שאני ישות נפרדת ממנה ושהילדים שלי הם לא שלה ושעם רק תתבונן תבין עד כמה אני מוצלחת, הרמתי ידיים. בגיל 35 אמא במשרה מלאה, קריירה, משכנתא וכדומה נשברתי ופשוט אין לי יותר כוח לאמא שלי. אבל..... אני הבת היחידה שלה, היא כולכך אוהבת את הנכדים ( הם לא כולכך ) והיא עוד לא בת 60. האם לנתק את הקשר או להמשיך ולסבול?והסבל והעצבים והמשאבים שהיא לוקחת ממני רבים ביותר... מה דעתכם? תודה!!
 

gazit11

New member
יש לי אח אבל

הוא מה שנקרא, רווק מושבע ואין ילדים באופק....
 
אני מרגישה שכרגע- למרות שחלפו 3 שבועות

את חשה את הסבל- לא בהתנתקות ממנה, אלא במה שאת חשה כלפיה. את חווה את החוויות הלא פשוטות והעוצמה שלהן חזקה בך יותר, מקבלת החלטה אם להתפייס או לא. כשתחושי שאת מוכנה להתבונן על הנושא- לא מנקודת מבט של כאב ותסכול (באופן טבעי) שבי ותחשבי על כך בבהירות. שאלות שתוכלי לשאול- מה מפריע לי בה? האם זה דבר נקודתי אחד- כפי שתיארת- או מכלול של הכל? איך היה לי פעם איתה? האם אהבתי ונהניתי להיות הבת של...? מה זה אומר לי כיום כאמא שאני בתה של? מה מעורר בי רגשית כשאני חושבת על המילה אמא? מה אמא שלי מעוררת בי באופן מיידי כשאני חושבת עליה? אני מאמינה שכשיהיו לך תשובות- תדעי מה לעשות והעיקר שיהיה לך טוב
 
חסרים הרבה מאוד פרטים על מנת לייעץ לך

האם אמא שלך היא אישה עובדת, האם יש לה בן זוג? האם היא גרה קרוב אליך? ושאלות נוספות שעולות בראשי על מה אתן מתווכחות? על דברים עקרוניים לך? את יכולה בבקשה לתת דוגמא. אולי את עובדת קשה מידי כמו שציינת "אמא במשרה מלאה, קריירה, משכנתא וכדומה..." ואת כל התסכול שלך את מוציאה על אמא שלך? חשבת על אפשרות כזו? אולי את יכולה להעזר באמא שלך בצורה כזו שזה ייקל עליך? לנתק קשר לדעתי זה מאוד פשוט ואני רואה בכך פתרון רגעי לבעיה נצחית. כי בכך שתנתקי את הקשר עם אמך תהפכי את הבעיה לבעיה נצחית ולא רק לבעיה שלך אלא גם לבעיה של הילדים שלך עם הסבתא שייתכן ויש בינהם קשרים סבירים. אני מציעה לך להפעיל שיקול דעת והרבה מאוד חשיבה לפני שאת מחליטה לפעול.
 

gazit11

New member
משלימה קצת מידע

אמא שלי יצאה לפנסיה לא מזמן. ואנחנו גרות בשכנות. המריבות על דברים שמאד עקרוניים לי וגם לבעלי. אני לא מרגישה מתוסכלת בחיי, יש לי עבודה נפלאה וחיי נשואים טובים. כך שהתסכול שאני חשה הוא תלוי ישירות ביחסים עם אמא שלי. אין לי צורך להעזר בה בשום מישור, והדבר היחידי שהיא תיהיה סבתא ואמא- לא מטפלת, לא מנקה לא מקור לכסף וכך הלאה אימי מסוג הנשים של הכל או לא כלום. או שהיא מארגנת את הבית שלי כמו שהיא רוצה או שהיא לא באה אלי. האם יש כאן נשים שניתקו קשר? עם כן אשמח לשמוע את המסקנות ממהלך כזה, האם זה הקל או להפך הפך לענן בחיים.
 
מה את אומרת לארגן לך את הבית?

היא קובעת מה יהיה בתוך הבית ואיפה? תסבירי בבקשה
 

אנאהיא

New member
הורי הם אלה אשר ניתקו את הקשר עימנו

וטוב שכך. היה מקרה שהם העליבו אותי בביתי שלי. לא הגבתי ליד בנותי. יותר מאוחר, בשיחת טל. עם אימי היא בכלל לא רצתה להקשיב לי ופתחה עלי פה גדול, מה זה גדול, ע-נ-ק!! במקום לסיים את הענין בכמה מילים, היא תקפה אותי מילולית כאילו שהאשמה נעוצה בי. מאז שניהם חדלו מלבוא לבקרנו. דרכו של נתק להחמיר עם השנים, וכך היה. לאמיתו של דבר רָווח לנו, הם אנשים קשים ותובעניים. קשה להסתדר איתם. אני לא יכולה לייעץ לגבי ניתוק מההורים, מאחר וכל מקרה לגופו, אם ניתן לדבר על הדברים הכואבים, להוציא החוצה, לראות נכונות ורצון לשיפור מצידם - תיאורטית ומעשית - אזי לא חייבים להתנתק, רק במקרים שהם מתבצרים בעמדתם, לא מוכנים לשנות את התנהגותם, לא מוכנים להקשיב, תמיד הצודקים וכו'....הניתוק יעשה רק טוב.
 

תירזהה

New member
כן לנתק אבל רק את

כשהייתי בגילך בדיוק אז החלטתי לא עוד, ולמרות שאינני דתיה שאלתי לעצת רב באמצעות איזו רבנית. היא אמרה לי שהרב עובדיה אומר. שאם אמא שלך לא מכבדת אותך לעיני הילדים שלך אז הם גם לא יכבדו אותך. אז דבר ראשון מותר לנתק כי את והיחסים שלך עם הילדים שלך יותר חשובים. כן אני יודעת במשך השנים אמא שלך נטעה בך את התחושה שהיא הכי חשובה - יש כאלה נשים מה לעשות. את תהיי אחרת.. אני זוכרת שהבת שלי היתה בת 8 ואני בת 36 היינו אצל אמא שלי והיא אמרה לי משהו מעליב אני אפילו לא שמתי לב. אבל הילדה שלי אמרה לי כשיצאנו. איזה מזל שסבתא מעליבה אותך כך אתיודעת שאסור להעליב ילדיים. את בטח יודעת על מה אני מדברת.. ובגיל 39 סגרתי ענין ולא הלכתי לבקר הורי ולא דיברתי איתם כמעט שמונה שנים. באותם ימים זה היה הדבר הנכון מבחינתי. למרות זאת הצהרתי שאם הם יבואו אלי אני אקבל אותם בשמחה והילדים יכלו ללכת אליהם מתי שהם רצו. מה ששקרה שהם ההורים שלי כל כך היו עסוקים בעצמם שענין אותם אני והילדים שלי כמו השלג דאשתקד. הם לא הופיעו לא שלחו מתנות לחגים וכו וכו. הילדים לעיתים היו הולכים אליהם זה לא רחוק מאיתנו במיחד. . וכשאמא שלי חלתה היא דאגה שמשהו מהמשפחה יספר לי שהיא חולה ואז חזרתי הביתה כמו ילדה טובה וסעדתי אותה בחודשיה האחרונים.. - למרות שיש לי אחיות. אני בטוחה שרבות מכירות את הסיפור הזה. ואני טורחת לספר לך אותו כדי שתדעי . מה שאני למדתי במשך השנים גם אחרי שהיא עברה מן העולם. יש אנשים שעסוקים בעצמם מה שמענין אותם זה הם והשקפת עולמם ודעתם. אז היא הרשתת לעצמה לספר את הבת שלי כשהיתה קטנה כי השיער נוגע לה לעיניים. להגיד לה שהבגדים שאמא שלה מלבישה לא יפים ולהחליף לה . וכמובן כשהיא היתה חוזרת הביתה היתה מחליפה אותם בחזרה. והנקמה? הייתי תמיד אומרת לה אמא תודי שהילדים שלי יותר מוצלחים מהילדים שלך. גם לצחוק על זה היא לא יכלה.. אז הנה לך נסיוני ואני כל כך מחייכת עכשיו ונינוחה מן הסיפור זה . הלוואי עליייך אני
 

gazit11

New member
יש לי הרגשה שאת יודעת בדיוק מה עובר עלי

ההרגשה שכל הזמן לא מרוצה ממך, מרשה לעצמה לתת תרופות שאני לא מרשה, הערות בלי סוף ואני רואה שהבת שלי פשוט לא מבינה איך אמא שלה האסרטיבית נעמדת דום ומתאבנת או לחליפין צועקת שטויות. האמת אני מרגישה מן שלווה מוזרה ולא מוכרת מאז שאני לא עונה לטלפונים שלה. הילדים שלך לא ביקשו לראות את הסבתא? אני בהחלט מאפשרת מפגשים, לי פשוט אין יותר כוח להעלב ולהתגונן. אני מודה לך ששיתפת אותי בסיפורך, אני מרגישה
 

dafgol

New member
בלת"ק....אמא יש רק אחת

קלישאי משהו אבל נכון. מבינה את הכעס שלך ואת צודקת בכל מה שאת אומרת מרגישה ומסבירה, אבל אמא יש רק אחת. את בת יחידה וילדייך הם הנכדים היחידים שיש לה ויהיו לה, זה לא אומר שמותר לה לנהוג כמו שהיא נוהגת, מה שאת תרגילי אותם - זה מה שהם ידעו ביחסי ילדים-סבתא, וזה מה שיהיה כשאת תהיי סבתא של ילדיהם. אני חושבת שאת צריכה לשבת עם אמא שלך לשיחה רצינית, במקום נטראלי - בלי הילדים בסביבה!!!!!! תסבירי לה בדיוק מה את חושבת ומרגישה, העבירי את הכדור למגרש שלה...... לא ברמה של MY WAY OR THE HIGH WAY , אלא להסביר לה שכדי לשמור על קשר סדיר בריא ותקין היא צריכה לשנות את דרכיה. בהצלחה
 

gazit11

New member
הכל כבר ניסיתי מבחינתה הכדור אצלי בלבד

אני מקווה שזה לא יהיה כך עם הנכדים שלי אני מאד משתדלת לכבד את הבת שלי ולאהוב אותה בדוק כפי שהיא אבל בהחלט לעולם אי אפשר לדעת מה יהיה...
 
לא מנתקים אף פעם קשר (ואני יסביר)

גם אני היו לי מלחמות עם חמותי עשיתי בהתחלה "ברוגזים" אח"כ הבנתי שהיא כזאת, אי אפשר לשנות אנשים אבל היא בכל זאת סבתא של הילדים שלי וכשעושים ברוגז - מה אנחנו בעצם משרדים לילדים שלנו? זה יחזור אלינו כמו בומרנג, כי גם אנחנו נעשה טעויות והילדים שלנו יבחרו בדרך שבה אנחנו בחרנו לכן, שותקים ומעבירים הלאה, ולו רק בגלל הילדים שלנו תחשבי על זה......
 

mich78

New member
חותמת על כל מילה שכתבת

ומסתייגת לצערי ... לא תמיד זה תלוי בנו, קשר בנוי משני אנשים שמעוניים לשמר אותו אני דור שני למצב של ניתוק קשר ולא בגללי, השקעתי המון אנרגיות בניסיון לשמר קשר נורמלי ולו רק בשביל שלביתי יהיו סבאסבתא ודודים רק שהם לא כ"כ מעוניינים ואני לא יכולה להכריח אותם
 
צודקת בדבריך

אם יש היסטוריה לא קלה של "ברוגזים" והצד השני לא מעוניין אז אין מה לעשות בגדול, אני מאמינה שכן צריך לעשות מאמץ למען הילדים אבל אם יש קצר כזה אז כנראה שזה לא ילך צר לי
 
למעלה