רקוט קרומפלי
New member
האם להתערב, ואיך?
כבר שנתיים שאני בוועד הגן של ביתי, ואיתי עוד שלוש אמהות. לפני כחדשיים- שלושה עניינים התחילו להשתבש עם אחת מהן - היא רבה עם אחת מהאמהות, שגם היתה בועד הגן, וההיא עזבה. עם הזמן שמנו לב שהיא מתחילה לדבר באופן מוזר, לעשות כל מני שטויות חסרות הגיון, ובאופן כללי הדיאגנוזה שלנו היתה ש"היא ירדה מהפסים". היום אותה אחת הזמינה את עצמה אלי לקפה של בוקר, לא הפסיקה לקשקש ולצחוק, דיברה על עצמה כל הזמן בגוף שלישי, ובסופו של דבר פלטה שפעם היתה מאושפזת בגהה, ושהפסיכולוג (?) אמר שאסור לה לעבוד יותר (היא עובדת במעון למפגרים) ושצריך לאשפז אותה. היא כמובן מתנגדת וברור שאינה מודעת בכלל למה שקורה לה. יש לה בן אחד, בערך בן 6, ולמרות שכרגע היא לא נראית מסוכנת לעצמה או לאחרים, אנחנו רוצות לפנות לגננת שלפחות הילד יהיה במעקב. (האבא לא נראה כאילו אפשר לדבר איתו- הוא אדם מבוגר ואנחנו חוששות שאם נפנה אליו הוא רק ידווח על כך לאישתו). האם נראה לכם שצריך להתערב, ומה אפשר לעשות?
כבר שנתיים שאני בוועד הגן של ביתי, ואיתי עוד שלוש אמהות. לפני כחדשיים- שלושה עניינים התחילו להשתבש עם אחת מהן - היא רבה עם אחת מהאמהות, שגם היתה בועד הגן, וההיא עזבה. עם הזמן שמנו לב שהיא מתחילה לדבר באופן מוזר, לעשות כל מני שטויות חסרות הגיון, ובאופן כללי הדיאגנוזה שלנו היתה ש"היא ירדה מהפסים". היום אותה אחת הזמינה את עצמה אלי לקפה של בוקר, לא הפסיקה לקשקש ולצחוק, דיברה על עצמה כל הזמן בגוף שלישי, ובסופו של דבר פלטה שפעם היתה מאושפזת בגהה, ושהפסיכולוג (?) אמר שאסור לה לעבוד יותר (היא עובדת במעון למפגרים) ושצריך לאשפז אותה. היא כמובן מתנגדת וברור שאינה מודעת בכלל למה שקורה לה. יש לה בן אחד, בערך בן 6, ולמרות שכרגע היא לא נראית מסוכנת לעצמה או לאחרים, אנחנו רוצות לפנות לגננת שלפחות הילד יהיה במעקב. (האבא לא נראה כאילו אפשר לדבר איתו- הוא אדם מבוגר ואנחנו חוששות שאם נפנה אליו הוא רק ידווח על כך לאישתו). האם נראה לכם שצריך להתערב, ומה אפשר לעשות?
