האם להתייחס?

[sweet smile1]

האם להתייחס?

תגובה ממישהו מאוד מאוד קרוב מדרגה ראשונה שאומר שבמובן מסויים מגיע לי מה שקרה לי. ושהאנשים שהסתובבתי איתם הם אלו שהביאו את זה עליי.... אני מרגיש כל כך פגוע (גם אם הדבר נאמר ברגע של עצבים) - במקום שוב לקבל תמיכה אני עוד פעם חוטף סטירה, (אבל האם להתפלא אם האדם הזה התעלל בי לאורך כל השנים - פיזית - נפשית) וכמה חשבות לתת לדבר? האם להתרחק מאוד -למרות שזה קשה, וכיצד להתנהג אם חוזרים לדבר לאחר מילים שכאלו (ויותר גרועים)?

 

[rassan]

הבנתי שמדובר בהורים, אני מבין שזה חדש גם להם

קשה איתם ןיותר קשה בלעדיהם ... קח בחשבון שלהם הענין גם קשה ,עם הזמן הם יפנימו את זה , זה פשוט ניראה לי תגובה שלאחר after choc , כן חוזרים לדבר אבל נסה להיות כמה שיותר עצמאי ופחות לשדר חולשה . שולח לך חיבוק חזזזזק

 

[sweet smile1]

זו הבעיה - בגלל שאני לא משדר חולשה

נוסף על כך מהמקום שאני בא וכמו שאמרת - אכן מדובר בהורים. אני עשה בי מעשים מגונים מגיל צעיר מאוד עד לערך גיל 14 אמא שמגיל מאוד קטן מתעללת פיזית ונפשית. וכמו שציינתי בעבר אני אחרי כמה ניסיונות אובדניים - אני מרגיש כאילו לא נשאר לי כלום (אפילו אחותי שהיינו קרובים אני מרגיש מרוחק ממנה). זה נשמע כאילו אני מרחם על עצמי וכאילו ממש סבלתי - אבל לצערי כך זה היה. הסיפור שלי מאוד מורכב. אבל להגיד לי שמגיע לי כי אני הסתובבתי בחברה "רעה" - כאילו הם לא? בכלל יש לי המון שאלות עם הסטטוס החדש שיש לי ואין לי רגע דל לאחרונה. בי"ח - לימודים - עכשיו נוסף צריך שוב לחפש עבודה. אז במקום לקבל סוג של תמיכה - בהבנה לפחות גם את זה ני לא מוצא- ושוב לבד. ואז שוב עולות מחשבות אובדניות - כי מרגיש שיהיה לי קשה להגיע למה שחלמתי עליו כל חיי. התקווה למרות הקושי זה להקים בית ולחיות בשביל זה...כי זה שאני רוצה- מה שיעשה לי טוב. אבל עולה השאלה האם בכלל מישהי תרצה אחד כמוני? וכו...כמו כדור שלג זה מתגלגל וגודל....

 

[wonderer20]

אחד כמוך?

בטח שירצו...... אני חייבת להשאר אופטימית לכל הנשים החכמות, אמפטיות ואוהבות ששום עבר ושום "סטטוס" לא משנה את היכולת לאהוב. אני כל הזמן אומרת שאני לא לבד בעולם וכל הפורומים שאני רואה בחול בעיקר (פשוט כאן אין פורום כזה, אולי אני אתחיל...הממממ...) מראים על הרבה מאוד נשים מקבלות, אוהבות ותומכות. אז אל תאבד שום תקווה......תן לכולם סביבך זמן ותיעזר בנו בינתיים. אנחנו כאן...... חיבוק גדול!!!!!

 

[jeangrey]

חלומות

הדרך להשגת מטרות ולהגשמת חלומות היא אף פעם לא קלה. לא משנה כמה לפעמים נראה שאחרים מקבלים הכל כמתנות משמים. בסופו של דבר- כל אחד בעולם הזה עובד דרך קשה כזו או אחרת בדרך למטרות שלו ולייעוד שלו. כמו שאומרים, מה שבא בקלות הולך בקלות. ולא תרצה שהחלומות שלך ילכו בקלות אחרי שתשיג אותם, נכון? תהייה חזק. אני אישית כנראה הייתי מתרחק לתקופה ואולי מקיף את עצמי באנשים שכן אכפת להם וטוב לי איתם. מעין משפחה אלטרטיבית.תזכור- זה קודם כל אתה ואח"כ שאר העולם. בקשר לזוגיות ואהבה- אני בטוח שמשהו מחכה לכל אחד. רק צריך להמתין בסבלנות. תומך מרחוק ועד כמה שאפשר- תחזיק מעמד

 

[replay4me]

אנחנו כאן בשבילך ולמען

לתת חיזוק וחיבוק לתת חום וסימפטיה תמיכה ואהבה .. תהיי חזק למען עצמך..

 

[יריבון האחד]

מבין אותך..../images/Emo201.gif

זה מזכיר לי למה בעצם אני הכי פוחד שמהמשפחה של אבא שלי (ואבא שלי!)יידעו על הנשאות שלי..הם בטוח יגידו שזה היה "מגיע לי" כי אני הומו שעשה פדיחה למשפחה...בדיוק כמו שנידו אותי שידעו שאני הומו. (אצל המשפחה של אימי אני אוכל למצוא קצת אמפתיה..) אני לא אגיד לך שזה לא קשה,אבל יקירי,אתס סתם מבזבז אנרגיה ובריאות.. ממה שאתה כותב יש לך "היסטוריה" לא קטנה עם כל הסיפור עם הוריך. לא נראה לי שכבר תצליח לשנות הרבה,כנראה שזה הם,וככה הם חושבים אני מציע שתנסה להתרכז בעצמך,ורק במה שטוב לך! בלי לחכות ולקוות לתמיכה ואהבה,אין מה לעשות.. זה המצב,וככל שתקדים להשלים איתו כן ייטב לך! תראה את זה כדבר זמני,דבר שלא ישאר לנצח..תתרכז בך ובחיים שלך בלבד. הנה אתה לומד,ואתה מטופל,עכשיו תמצא עבודה,ובהמשך תשכור לך דירה משלך.. ותחיה קודם כל בשלווה..! אח"כ תחשוב על מי תרצה אותך.. דבר דבר חמוד

נ.ב אני באמת חושב שיש בן המוך כאב ושכדאי לך לדבר על זה עם מישהו אחד על אחד.

 

[יריבון האחד]

עוד משהו..

לגבי המשפט האחרון שלי,אני לא רוצה שזה ישמע מתנשא חלילה! גם לי יש את הכאב שלי,אבל עם השנים למדתי איך להתמודד איתו (ולא בדרך הקלה) הפנמתי אותו,ועכשיו הוא כמו זיכרון רחוק.. אצלך הכאב עדיין "טרי" ואפשר,ועדיף לנסות ולטפל בו בזמן.. מאחל לך (וגם לי,מה יש רק אתה? חח) את כל האושר שבעולם..!!

 

[sweet smile1]

אני לא יודע לפעמים מאיפה להתחיל

כי זה כל כך גדוש....בינתיים אני חייב ודחוף מישהו לדבר איתו....לא רוצה ליפול שוב.

 

[sweet smile1]

ששכחתי תודה!!!

כמה כיף לפעמים לקרוא את התגובות שלכם - כמה מעודד- כמה אור - כמה כיף לפעמים שיש את האיחוד הזה ואני מקווה מאוד שהוא גם כך גם מחוץ לעולם הוירטואלי - רק שצריך טיפה להתחזק עם הנושא- ושתהיה מודעות אז בכלל.