האם להרדים את הכלב?

[cynicoren]

האם להרדים את הכלב?

שלום לכולם,
אני מחזיק בכלב מסוג לברדור מעורב, כבן 15, מאז שהיה גור. בחודש האחרון חלה התדרדרות חדה במצבו. בתחילה לא יכל לקום. אחרי כשבועיים שמנו לב שהוא לא אוכל יותר את מזון הכלבים המבוגרים שלו, אך המשיך לאכול נקניק. לפני כשבוע היינו אצל וטרינר שאמר שהכלב סופני (שקל 24 ק"ג בריא, כרגע 14 ק"ג), ושיש להרדים אותו.
כיוון שאני מאוד אוהב אותו (והילדים), החזרתי אותו הביתה ונתתי לו מזון אחר. הכלב התאושש מעט (מסוגל לקום בעזרת קצת עזרה) אך -
1. בקושי הולך, וכשהוא הולך, לעיתים דורך על הצד שלא נכון של אחת הרגלים האחוריות. באופן כללי הוא הולך לאט מאוד מאוד, לעיתים קרובות יש למשוך אותו. לא ברור לי אם זה בגלל שהוא לא יכול, לא מרגיש טוב או שהוא לא מודע מה קורה (הוא בקושי רואה ושומע). תוך כדי ההליכות הוא לעיתים מועד ונופל, ללא יכולת לקום ללא עזרה.
2. הוא רק משלשל. בשבוע האחרון, למעט יום אחד, הכלב משלשל כל הזמן. הוא משלשל בשכיבה ואף תוך כדי שינה, איננו מסוגל לקום בעצמו. אני מנקה את ישבנו מבוקר עד ערב.
3. מאתמול בערב הוא הפסיק לאכול (ועד ללפני כמה דקות), לא משנה מה הגשנו לו - ובאופן כללי אכל מעט מאוד בשבוע האחרון. כרגע הוא פתאום טרף אורז עם נקניק.

מאוד קשה לי עם להרדים אותו. מצד שני כל המשפחה סובלת לראות אותו כך.
מה עושים ?

תודה.

 

[דר אסף ירום]

שאלה קשה

על פניו ניכר שאתם והכלב סובלים עכשיו. הגישה שלי מתבססת על כמה עקרונות:
1. האם לסבל יש תוחלת - אנחנו רואים יום יום חיות סובלות. אחד ההבדלים הוא האם לאחר טיפול אני יכול להקל על סבלו של המטופל או לא. שבר ברגל כואב מאוד, אבל לאחר החלמה איכות החיים חוזרת. כמובן שזה לא המקרה.
2. האם הכלב "סובל מספיק". כלומר - האם הסבל עד כדי כך נורא שאין טעם בחייו. בזה אני לא יותר חכם ממך או מאף אחד מלקוחותי. אני רופא 15 שנה, קודם למדתי 7 שנים - כלומר 22 שנים בתחום, וזה לא עושה אותי יותר חכם ממך בגרם אחד כדי לדעת מה מידת איכות החיים שנותרה לכלב. ההחלטה, עם כל הקשיים שלה היא שלכם כמשפחה.
אין בכל לימודי הוטרינריה הנרחבים קורס שנקרא "לשחק באלוהים". בשאלה כזו, שנוגעת בתפיסות עולם היכולות להיות שונות בין האנשים, אנחנו לא יותר טובים ממך.

מצד שני - אם היית בא אלי עם הכלב שלך ומבקש להרדים אותו, אין ספק שהייתי מסכים.
ליבי לכם, זו החלטה קשה וקורעת לב ביותר,
אסף

 

[yaelofer]

חסר לי דבר אחד בסיפור: אבחנה מה יש לכלב.

כמובן שעל פניו נראה שכרגע הכלב במצב גרוע מאד שעל פניו נראה שיש לחשוב ברצינות על המתת חסד.
אבל: לא סופר כלום האם התבצעו בדיקות דם, צילומים, או כל דבר אחר שיוכל להגיד מה יש לכלב. אולי תתגלה בעיה כרונית שניתן לטפל בה? לדעתי, לפני שמחליטים על הרדמה, צריך לבדוק מה יש לכלב והאם עדיין זה פתיר. אם כן - טוב, אם לא - אכן להרדים. (לנו היה כלב שבגיל 13 הפסיק לתפקד לחלוטין, לא זז, לא כלום, לקחנו אותו לוטרינר והיינו בטוחים שאנו מלווים אותו בדרכו האחרונה וחוזרים הביתה בלי כלב. בבדיקה ההוטרינר אמר שיש לכלב דלקת קרום המוח, נתן לו סטרואידים ואנטיביוטיקה, ושלח אותו הביתה להמשך טיפול, תוך הבהרה שהוא לא מבטיח כלום, שהמצב של הכלב קשה מאד, אבל "ראיתי כבר כמה כלבים שיצאו מזה". תוך תקופה מסויימת הכלב החלים לחלוטין ללא נזקים, והרוויח עוד שנה וחצי. שנה וחצי לאחר מכן שוב הכלב הפסיק לתפקד, אבל אז האבחנה כבר היתה שמדובר בכשל מערכות והכלב הורדם. לכן חשוב מאד לדעת עם מה מתמודדים ואז לקבל החלטות קשות.)