האם להפסיק הטיפול?
אני מטופל במרפאה באיכילוב מזה חצי שנה. הטיפול שם למי שיודע או לא - חינם. מתחילתו של הטיפול ועד היום אני מרגיש שהכימיה לא מספקת אותי וגם הדינימיקה שנוצרה ונבנתה עד היום לא מספקת מבחינתי. הסיבה שאני ממשיך למרות הכל מורכבת בעצם מכמה: 1. הטיפול חינם ואין לי פרווילגיה והיכולת להפסיק ולעבור לטיפול ממומן. 2.בסופו של דבר מטפל הוא מטפל וכל מטפל יכול לראות בך דברים ולשקף, פשוט אחד יעשה זאת טוב יותר ואחד פחות. 3. עם הזמן אני מרגיש שאכן ישנן פגישות שלאחריהן אני נשאר עם הרהורים ותובנות שמעסיקות אותי - מה שעל פניו הוא אינדיקציה חיובית. 4. כואב לי הלב לבזבז את כל מה שנבנה עד עכשיו במשך חצי שנה ולהתחיל מהתחלה. בכל זאת, זה מגדל מסוים שעמלנו עליו חודשים רבים ושירד לטמיון אם אפסיק. הסיבות שבעטין אני כן שוקל בחיוב להפסיק: 1. דינמיקה וכימיה הם בשבילי המון. אולי כמעט הכל וזה ממש לא מספק. לצורך העניין - תיאורתית, אם הטיפול היה בתשלום ודאי שלא הייתי ממשיך. כנ"ל לגבי אם לאחר תום התקופה ה"חינמית" היה מוצע לי להמשיך בתשלום עם אותה מטפלת. לא הייתי ממשיך. לא הייתי משקיע את הכסף שלי עם המטפלת הספציפית הזאת. 2. אני לא מרגיש שמספיק אכפת לה באמת ממני. זאת התחושה הכללית שלי. לא יודע למה. היא בין השאר מעידה על עצמה שיש לה בעיות איחורים ומאחרת כמעט כל פעם ב-10 דק'. אני יושב ומחכה. זה לא כל כך אכפת לי באמת, אבל אני לומד מזה משהו. היא גם מפהקת הרבה במהלך הטיפול. אבל האמת היא שזה אנושי כל עוד זה לא נעשה בבוטות. 3.יכול להיות שזה ממש לא מבוסס מה שאני עומד לומר, אבל נראה לי שלמרפאות כאלה מגיעים מטפלים פחות טובים. למטפלים טובים יש קליניקות ולקוחות שרוצים אותם ספציפית. 4. בשבועות האחרונים הברזתי פעמיים פשוט לא היה לי חשק. גם זה אומר משהו, לא? לא אמורה להיות לי ציפיה כבר למפגש הבא כל פעם? או שאולי אני סתם מתקשה להתמודד עם הטיפול ובורח במקום לראות למה זה לא מסתדר.. ? ואולי אי אפשר לעשות מסע אחרי המטפל האולטימטיבי וחיפוש כזה דומה לאלה שמחפ]שים את האישה המושלמת ונשארים רווקים עד גיל 50..? הרבה תודה למי שהגיע עד פה. . נראה לי שבגלל זה גם תחושת המחויבות של המטפלת קטנה יותר ואולי בגלל זה גם האיחורים.
אני מטופל במרפאה באיכילוב מזה חצי שנה. הטיפול שם למי שיודע או לא - חינם. מתחילתו של הטיפול ועד היום אני מרגיש שהכימיה לא מספקת אותי וגם הדינימיקה שנוצרה ונבנתה עד היום לא מספקת מבחינתי. הסיבה שאני ממשיך למרות הכל מורכבת בעצם מכמה: 1. הטיפול חינם ואין לי פרווילגיה והיכולת להפסיק ולעבור לטיפול ממומן. 2.בסופו של דבר מטפל הוא מטפל וכל מטפל יכול לראות בך דברים ולשקף, פשוט אחד יעשה זאת טוב יותר ואחד פחות. 3. עם הזמן אני מרגיש שאכן ישנן פגישות שלאחריהן אני נשאר עם הרהורים ותובנות שמעסיקות אותי - מה שעל פניו הוא אינדיקציה חיובית. 4. כואב לי הלב לבזבז את כל מה שנבנה עד עכשיו במשך חצי שנה ולהתחיל מהתחלה. בכל זאת, זה מגדל מסוים שעמלנו עליו חודשים רבים ושירד לטמיון אם אפסיק. הסיבות שבעטין אני כן שוקל בחיוב להפסיק: 1. דינמיקה וכימיה הם בשבילי המון. אולי כמעט הכל וזה ממש לא מספק. לצורך העניין - תיאורתית, אם הטיפול היה בתשלום ודאי שלא הייתי ממשיך. כנ"ל לגבי אם לאחר תום התקופה ה"חינמית" היה מוצע לי להמשיך בתשלום עם אותה מטפלת. לא הייתי ממשיך. לא הייתי משקיע את הכסף שלי עם המטפלת הספציפית הזאת. 2. אני לא מרגיש שמספיק אכפת לה באמת ממני. זאת התחושה הכללית שלי. לא יודע למה. היא בין השאר מעידה על עצמה שיש לה בעיות איחורים ומאחרת כמעט כל פעם ב-10 דק'. אני יושב ומחכה. זה לא כל כך אכפת לי באמת, אבל אני לומד מזה משהו. היא גם מפהקת הרבה במהלך הטיפול. אבל האמת היא שזה אנושי כל עוד זה לא נעשה בבוטות. 3.יכול להיות שזה ממש לא מבוסס מה שאני עומד לומר, אבל נראה לי שלמרפאות כאלה מגיעים מטפלים פחות טובים. למטפלים טובים יש קליניקות ולקוחות שרוצים אותם ספציפית. 4. בשבועות האחרונים הברזתי פעמיים פשוט לא היה לי חשק. גם זה אומר משהו, לא? לא אמורה להיות לי ציפיה כבר למפגש הבא כל פעם? או שאולי אני סתם מתקשה להתמודד עם הטיפול ובורח במקום לראות למה זה לא מסתדר.. ? ואולי אי אפשר לעשות מסע אחרי המטפל האולטימטיבי וחיפוש כזה דומה לאלה שמחפ]שים את האישה המושלמת ונשארים רווקים עד גיל 50..? הרבה תודה למי שהגיע עד פה. . נראה לי שבגלל זה גם תחושת המחויבות של המטפלת קטנה יותר ואולי בגלל זה גם האיחורים.