האם לגשת לאבחון?
שואלת עבור חברה
היא מתלבטת אם לגשת לאבחון פרטי לאוטיזם או שאולי היא מגזימה?
ילד בן שנתיים וחצי, מטופל בהתפתחות הילד ע״י קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק בגלל עיכוב התפתחותי, אבל שם לא דיברו על עניין תקשורתי
הסימנים המדאיגים: אין שפה, רק הברות בודדות, לפעמים אומר אבא, או צליל מסוים כשרותה בקבוק
קשר עין חלקי
הבעת פנים די קבועה- ילד חייכן, נראה ביישן, לא עונה באופן עקבי שקוראים בשמו
רמת משחק נמוכה ביחס לגילו, למשל פחות משחק יותר הורס דברים, זורק, לפעמים מחפש קשר עם אחותו הגדולה, או עם בני גילו, אבל מעבר להבעה המחוייכת, לא נוצר קשר וגם בגן לא מחפשים את קרבתו
מבחינה מוטורית הוא התפתח דווקא מוקדם לגילו, אבל פתאום יש עיכוב, ההליכה קצת מוזרה, מתקשה בדברים מסויימים, לא מטפס טוב, לא קופץ טוב ועוד
יש התפרצויות זעם ובכי שקשה לרצות. לא הרבה, אבל קיים
אין קשיי שינה חריגים
אין קשיי אכילה
לא גמול ולא מראה רצון להיגמל
לפעמים נראה אדיש לדברים שרוב הילדים כן יגיבו אליהם - למשל אם לא יקבל משהו שרוצה או שלא יתנו לו לעשות פעילות עם אחותו. לא יביע מחאה
יודע להראות איפה חלק מהאיברים
בסה״כ הוא די פאסיבי מבחינה תקשורתית , לא ממש יוזם תקשורת . יודע לדרוש דברים במעיין קולות מוזרים, ג׳סטות שונות, לפעמים הצבעה. אבל לא מראה סימנים של שמחה כדולה למשל כששרים לו, או רוקדים איתו . ההבעה נשארת די זהה. הוא גם לא צוחק בקול רם . רק מחייך.
לשאלתי- בעצם לשאלתה.... אנשי המקצוע, כולל רופאה התפתחותית בקופה ראו אותו והיו אופטימיים. יכול להיות שהן מפספסות ?? או שבאמת אמא קצת לחוצה?
שואלת עבור חברה
היא מתלבטת אם לגשת לאבחון פרטי לאוטיזם או שאולי היא מגזימה?
ילד בן שנתיים וחצי, מטופל בהתפתחות הילד ע״י קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק בגלל עיכוב התפתחותי, אבל שם לא דיברו על עניין תקשורתי
הסימנים המדאיגים: אין שפה, רק הברות בודדות, לפעמים אומר אבא, או צליל מסוים כשרותה בקבוק
קשר עין חלקי
הבעת פנים די קבועה- ילד חייכן, נראה ביישן, לא עונה באופן עקבי שקוראים בשמו
רמת משחק נמוכה ביחס לגילו, למשל פחות משחק יותר הורס דברים, זורק, לפעמים מחפש קשר עם אחותו הגדולה, או עם בני גילו, אבל מעבר להבעה המחוייכת, לא נוצר קשר וגם בגן לא מחפשים את קרבתו
מבחינה מוטורית הוא התפתח דווקא מוקדם לגילו, אבל פתאום יש עיכוב, ההליכה קצת מוזרה, מתקשה בדברים מסויימים, לא מטפס טוב, לא קופץ טוב ועוד
יש התפרצויות זעם ובכי שקשה לרצות. לא הרבה, אבל קיים
אין קשיי שינה חריגים
אין קשיי אכילה
לא גמול ולא מראה רצון להיגמל
לפעמים נראה אדיש לדברים שרוב הילדים כן יגיבו אליהם - למשל אם לא יקבל משהו שרוצה או שלא יתנו לו לעשות פעילות עם אחותו. לא יביע מחאה
יודע להראות איפה חלק מהאיברים
בסה״כ הוא די פאסיבי מבחינה תקשורתית , לא ממש יוזם תקשורת . יודע לדרוש דברים במעיין קולות מוזרים, ג׳סטות שונות, לפעמים הצבעה. אבל לא מראה סימנים של שמחה כדולה למשל כששרים לו, או רוקדים איתו . ההבעה נשארת די זהה. הוא גם לא צוחק בקול רם . רק מחייך.
לשאלתי- בעצם לשאלתה.... אנשי המקצוע, כולל רופאה התפתחותית בקופה ראו אותו והיו אופטימיים. יכול להיות שהן מפספסות ?? או שבאמת אמא קצת לחוצה?
