טוב, אני לא יודע אם זה בן אדם אמיתי, או לא...
...כי האפשרויות הן שזה מישהו שמסתלבט, או שזה מישהו מתחת לגיל 20 שמתעקש לנתח משהו בלי סימני חיים. מזכיר לי את האוניברסיטה, רק שאף אחד עדיין לא אמר את המילה השנואה עליי - "שיח".
אני אענה ברצינות, בכל מקרה. D.I.Y. זה לא דבר אקסקלוזיבי לפאנק, זו דרך פעולה שאני מאמין שכל מי שיש לו שאיפה למשהו או לאנשהו שוקל, כשהוא לא רוצה או לא יודע או לא יכול להשיג משהו בדרך המקובלת. לפעמים אנשים משתמשים ברעיון של D.I.Y. פשוט כתירוץ לקמצנות ומוכרים את זה בתור רעיון אצילי, אבל נשאיר את זה כנושא ל-shit talking של מחר.
"סייברפאנק", לי אישית, נשמע כמו ערוץ IRC שמחליפים בו תמונות של Suicide Girls ומדברים אחד עם השני מלוכלך בפרטי, לפעמים תוך כדי התחזות למין ההפוך. יש סגנון ספרותי כזה, אשכרה? וואו, איזה עלבון!
"האם יש Straight Edge בארץ?" כשגיליתי מה זה והבנתי שיש את זה גם בארץ, הרעיון נראה לי מטומטם וקוקסינלי למדי. קודם כל בגלל שמישהו שלא שתה ולא עישן נתפס אצלי בראש באותה התקופה בתור מישהו חלש, אבל גם בגלל ששמתי לב שהעניין הזה התחלק לשתיים - מצד אחד ילדים מסריחים וריקים מתוכן מהשכונות העשירות של חיפה, ומצד שני ילדים מסריחים שיושבים בחדר ומתרגמים לעברית כתבים של Crimethinc, לאור מנורת לילה. שנה אחר כך, דווקא נראה לי כמו רעיון טוב להכניס את עצמי תחת ההגדרה הזאת ולרוץ עם זה. תמיד יהיה Straight Edge בארץ בצורה כזאת או אחרת, אבל אני לא יכול להבטיח שזה יהיה מעניין, או משהו. כי מה זה כבר Straight Edge? אני בטוח שיש המון אנשים שמסבירים את ההמנעות שלהם באופן אידיאולוגי ומקשרים את זה לרעיונות נוספים גם בלי שיהיה להם בבית עותק של תקליט אדום עם תמונה של איש קירח נרדם על מדרגות. אבל Straight Edge עוטף את זה במוזיקה אדירה. ולמרות זאת יש את אלה שמבזבזים את האוזניים שלהם על איזה xגריינדקורx מפגר מאיידהו במקום על S.S.D. לך תבין!