האם יש תקווה (2) ?

האם יש תקווה (2) ?

בעקבות השירשור למטה הנושא את אותה כותרת, החלטתי לנסות לפתוח כאן שירשור שהמטרה שלו היא כדהלן: (אני מקווה שאני לא חוזר על משהו שכבר נעשה בפורום) אולי שכל אחד מהקוראות (והקוראים) יתארו כיצד התפתחה אצלן המודעות לפמניזם? באיזה גיל היא התפתחה? איך היה השתנתה עם הזמן? וכו´... (אני מיד אצרף את התשובה שלי כתגובה לשירשור הזה)
 
התגובה שלי...

אוקיי, זה הולך ככה, בסביבות גיל 8 (אני חושב שזה היה בגיל 8, לא בטוח...) אחותי (אז בת 14 וחצי) תקעה לי את הספר "פמניסט" של קובי ניב לידיים, ואמרה לי "תקרא!" (לא בדיוק הלך ככה, אבל לצורך הדרמטיות). לאחר קריאה (או יותר נכון בליעה) של הספר, התחלתי להיות מודע הרבה יותר לנושא של פמניזם. אני זוכר את עצמי בתור ילד ביסודי מתעצבן על פרסומות לאבקת כביסה שמדברות בלשון נקבה לעומת פרסומות לכלי עבודה שמדברות בלשון זכר. חשוב לי לציין, שהפמניזם שלי אז, היה פמניזם מיינסטרימי שכזה, שעוסק בעיקר בשוויון זכויות בעבודה, באי התייחסות לנשים כצרכניות של אבקות כביסה וגברים ככצרכנים של כלי עבודה, בהחמרת ענישה לאנסים ועוד... באזור גיל 13, הצטרפתי לתנועת נוער ששיטת החינוך בא היא על בסיס החינוך ההומניסטי... קיבלתי הרבה כלים של ביקורת והטלת ספק מאותה תנועה, וכמו שציינתי מקודם התחלתי לבחון את כל הערכים והנורמות שהוחדרו לי מהסביבה, ובינהם פמניזם... אם הזמן גיבשתי לעצמי הרבה עמדות בהרבה נושאים, ונושא הפמניזם נדחק קצת הצידה. מספר שנים אח"כ, מי שהחזיר לי את נושא הפמניזם לראש מעייני היא דווקא אחת מהידידות הטובות שלי (היא תופתע לקרוא את זה
). אחרי כמה דיונים שהיו לי איתה על נושאים כמו פורנוגרפיה וכדו´ חזרתי לקרוא ספרים ומאמרים בנושא, ועם הזמן פיתחתי את התפיסה היחסית רדיקלית שיש לי לגבי מעמד האישה... אשמח לשמוע את הסיפורים שלכן...
 

טל קר

New member
אני חושבת שהזכרתי את זה מספר

פעמים בעבר, אבל הנה זה שוב :) עד האוניברסיטה הייתי "שוויוניסטית". אלימות נגד נשים זה פויה, תקיפות מיניות נגד נשים זה פויה, אבל איזה מזל יש לי שאני חיה בחברה שוויונית. כמובן שהיו לי הרבה דוגמאות עד כמה אין שוויון, אבל כל הזמן תפסתי את זה כמזלי הרע/בעיה נקודתית. היועצת שלחה את כל בנות השכבה שלי ללמוד מלאכת יד במקום מחשבים? זה בגלל שהבעיה אצלה. שני נערים ניסו להוריד לי את החולצה? זה בגלל שהבעיה אצלם. המחנך שלי מספר בשיעור חינוך שלנשים יש פנטזיות על אונס? זה בגלל שהבעיה אצלו. בסמסטר ב´ של שנת הלימודים הראשונה שלי, עשיתי קורס בנושא ´פמיניזם וחינוך´. ופתאום הדברים שחשבתי שהם נקודתיים, הסתדרו לי לתוך תבנית. תבנית שלא מאפיינת ומלווה רק אותי, אלא גם אחרות! מלאת התרגשות מה´תגלית´, התחלתי לחרוש בנושא. עשיתי מנוי לנגה, בכל זמן פנוי ישבתי בספריה המרכזית וקראתי גליונות ישנים של נגה, החל מהגליון הראשון. הצטרפתי ללב"ס לא בבית ספרנו(ז"ל) , קבוצה נגד סקסיזם בקמפוס. הצטרפתי לשדולת הנשים. ואז פניתי באופן טבעי לאינטרנט. מקום בו אני אוכל לדבר על פמיניזם עם אחרות ואחרים. ולא היה מקום כזה. אז אחרי כמה חודשים של בקשות, הסכימו בIOL שאקים פורום כזה, ואכן בפברואר 2001 התחלתי לנהל עם חנה את הפורום הראשון בקהילות הישראליות שהכיל בשמו את המילה שמתחילה בפ´...
 
למעלה