האם יש קשר ?

מצב
הנושא נעול.

גלסטאר

New member
האם יש קשר ?

האם יש קשר ?
בני בן 5 לומד בחינוך מיוחד בגן תקשורתי. עד גיל שלוש כמעט ולא דיבר וגם היום עדיין מקרטע בשיחה שוטפת. לעומת זאת קורא וכותב (גם בדפוס וגם בכתב) יודע ABC ו-אבג מגיל שנתיים והיום פותר בעיות מתמטיות עד 1000 וגם יודע לחשב מינוסים. עוד מעט מסיים לדעת את לוח הכפל עד 100 ... משחק במשחקים של גיל 6-7 (בול פגיעה, רברסי, משחקי קריאה וחשבון...) תמיד צריך לאתגר אותו ודברים שחוזרים על עצמם משעממים אותו והוא מאבד עניין. גם הפרפקציונזם אצלו יוצא דופן וכל דבר צריך להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם הוא מחונן ??? כפי שהסבירו לי בגן אין הרבה ילדים ברמה שלו (אולי עוד אחד או שניים).
 
יתכן שכן ויתכן שלא

האם יש קשר ?
בני בן 5 לומד בחינוך מיוחד בגן תקשורתי. עד גיל שלוש כמעט ולא דיבר וגם היום עדיין מקרטע בשיחה שוטפת. לעומת זאת קורא וכותב (גם בדפוס וגם בכתב) יודע ABC ו-אבג מגיל שנתיים והיום פותר בעיות מתמטיות עד 1000 וגם יודע לחשב מינוסים. עוד מעט מסיים לדעת את לוח הכפל עד 100 ... משחק במשחקים של גיל 6-7 (בול פגיעה, רברסי, משחקי קריאה וחשבון...) תמיד צריך לאתגר אותו ודברים שחוזרים על עצמם משעממים אותו והוא מאבד עניין. גם הפרפקציונזם אצלו יוצא דופן וכל דבר צריך להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם הוא מחונן ??? כפי שהסבירו לי בגן אין הרבה ילדים ברמה שלו (אולי עוד אחד או שניים).
יתכן שכן ויתכן שלא
יתכן שזה פרפקציוניזים ויתכן שזו לקות למידה כלשהי. רק מאבחן מקצועי יוכל לתת לך תשובה אמינה. בהצלחה.
 
יתכן מאוד

האם יש קשר ?
בני בן 5 לומד בחינוך מיוחד בגן תקשורתי. עד גיל שלוש כמעט ולא דיבר וגם היום עדיין מקרטע בשיחה שוטפת. לעומת זאת קורא וכותב (גם בדפוס וגם בכתב) יודע ABC ו-אבג מגיל שנתיים והיום פותר בעיות מתמטיות עד 1000 וגם יודע לחשב מינוסים. עוד מעט מסיים לדעת את לוח הכפל עד 100 ... משחק במשחקים של גיל 6-7 (בול פגיעה, רברסי, משחקי קריאה וחשבון...) תמיד צריך לאתגר אותו ודברים שחוזרים על עצמם משעממים אותו והוא מאבד עניין. גם הפרפקציונזם אצלו יוצא דופן וכל דבר צריך להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם הוא מחונן ??? כפי שהסבירו לי בגן אין הרבה ילדים ברמה שלו (אולי עוד אחד או שניים).
יתכן מאוד
בני כיום בן שלוש וחצי , היות והתחום השפתי התפתח אצלו לאט ,והוא לא ידע להביע את עצמו כמו שצריך , בשלב מסוים חשבו שיש לו בעייה תקשורתית . הילד למד אז בגן פרטי עם גננת שכל הזמן טענה שהוא לא משתמש בשפה באופן טבעי , מדקלם ולא מדבר בשטף , הרופא המאבחן שהלכתי אליו למזלי באופן פרטי וקלינאית התקשורת שהרויחה מבורותי המון המון כסף אמרו שהם חושדים שקיימת בעיה תקשורתית . אני מבחינתי שמתי לב לסקרנות , ידע רב ותחומי התענינות של גיל בית ספר. לקחתי סיכון ועל אחריותי הפסקתי את הטיפול אצל קלינאית התקשורת שנראה לי בזמנו מאוד מאוד מגוחך ורשמתי את בני לגן עירוני רגיל , חשבתי לעצמי שזה המבחן שלו ונראה מה יהיה כאן. (כמובן שלא סיפרתי לגננת שום דבר). בגן העירוני בני התחיל לפרוח וכל הבעיות והחשדות שהיו קודם נעלמו כליל הוא קפץ קפיצה רצינית ביותר בהתפתחות השפה ופתאום הרגשתי שאני מדברת עם ילד ולא עם תינוק הוא התחיל לספר לי דברים ולהשתלב מאוד יפה עם בני גילו . הגננת מאוד מרוצה ממנו וטוענת שצריך לפתח אותו כי יכולתו היא הרבה מעבר לגילו. במקרה זה לא המחוננות מעניינת אותי , אני הכרתי את בני וידעתי שהכל בסדר אצלו וזה רק עיכוב מסוים בשפה . בזמנו בדקתי וחקרתי לעומק את הנושא של בעיות התקשורת ומסתבר שהרבה ילדים רגילים מאובחנים כבעלי בעיות תקשורת ומופנים לחינוך המיוחד למרות שהם לא מתאימים לשם . כתבת שבנך נמצא בגן תקשורתי וציינת רק בעיות בשפה . אם קיימת בעית שפה הוא צריך להיות בגן שפתי ולא בגן תקשורתי כפי שידוע לי. אני לא בעלת מקצוע בתחום אבל אני בטוחה ששהות של ילד במסגרת שלא מתאימה לו יכולה לגרום לו לנזקים בלתי הפיכים .
 
מה היה התהליך

האם יש קשר ?
בני בן 5 לומד בחינוך מיוחד בגן תקשורתי. עד גיל שלוש כמעט ולא דיבר וגם היום עדיין מקרטע בשיחה שוטפת. לעומת זאת קורא וכותב (גם בדפוס וגם בכתב) יודע ABC ו-אבג מגיל שנתיים והיום פותר בעיות מתמטיות עד 1000 וגם יודע לחשב מינוסים. עוד מעט מסיים לדעת את לוח הכפל עד 100 ... משחק במשחקים של גיל 6-7 (בול פגיעה, רברסי, משחקי קריאה וחשבון...) תמיד צריך לאתגר אותו ודברים שחוזרים על עצמם משעממים אותו והוא מאבד עניין. גם הפרפקציונזם אצלו יוצא דופן וכל דבר צריך להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם הוא מחונן ??? כפי שהסבירו לי בגן אין הרבה ילדים ברמה שלו (אולי עוד אחד או שניים).
מה היה התהליך
שהוביל אותו לגן הזה?
 
רגיל

מה היה התהליך
שהוביל אותו לגן הזה?
רגיל
הוא היה בגן פרטי בהתחלה ולא הלכתי לשום אבחון באופן רשמי אז התהליך היה אצלנו (אם שאלתך היתה מכוונת אלי) תהליך רגיל של רישום ילד לגן טרום טרום חובה . אני טוענת שבגלאים צעירים מאוד קשה לאבחן ולפעמים הגבול בין ילדים מחוננים לילדים שמוגדרים בעייתיים מאוד דק ופה נכנס התפקיד של ההורים שמכירים את הילד שלהם ויכולים לדעת אם מדובר בשלב התפתחותי או אם באמת מדובר בילד שזקוק לעזרה . לא אשכח את היום (בגן הפרטי) שהילד התענין מאוד במפתחות ובמנעולים וזה משך אותו יותר ממה שהגננת לימדה באותו יום ואז הגננת אמרה לי "שמעת על תסמונת אספרגר? " מזלו הרב של הילד שאני הייתי מאוד חזקה וחיכיתי שהתקופה הקשה הזאת תעבור במקביל עבדתי מאוד קשה בבית והייתי עם האצבע על הדופק . כיום יש לי ילד שמוכר ומוגדר בסביבתו כילד נבון מאוד מפותח מאוד עם הרבה חברים וכשאני חושבת איפה הייתי לפני שנה ואיפה אני עכשיו אני לפעמים לא מאמינה למראה עיני . ועוד משהוא בנושא אבחונים כאשר הלכנו לאבחון (באופן פרטי) בחרתי רופא בדרגה בכירה במכון להתפתחות הילד ואז שזו היתה פעם ראשונה בחיי שאני באבחון כזה ולא באבחוני מחוננים למינהם הבנתי שהילד הוא מה שההורים מציגים לסביבה . כאשר הרופא בדק אותו הילד מאוד התעניין בטייפ שהיה מונח על המדף ולא שיתף כל כך פעולה איתו כי הילד שלי מאוד אוהב מכשירי חשמל . אז הרופא לפי זה פסק חד משמעית שזו בעיית תקשורת . בתי הקטנה כל היום מציירת מדוע זה נקרא יצירתיות והתעניינות במכשירי חשמל זו בעיית תקשורת ? אז פשוט גלשתי לנושא זה אבל אני חושבת שההורים צריכים להיות מאוד עירניים ולא תמיד לקבל את מה שהסביבה אומרת הסביבה שלנו מתחשבת רק בממוצעים ואם ילד קצת שונה מהממוצע הוא ישר מקוטלג או כמחונן ואז כולם מקרקרים סביבו או כבעייתי ואז הוא מאוד מסכן ולפעמים הגבול הוא כל כך דק שצריך רק פסיעה קטנה כדי לעבור אותו .
 
אמנם השאלה לא הופנתה אליך

רגיל
הוא היה בגן פרטי בהתחלה ולא הלכתי לשום אבחון באופן רשמי אז התהליך היה אצלנו (אם שאלתך היתה מכוונת אלי) תהליך רגיל של רישום ילד לגן טרום טרום חובה . אני טוענת שבגלאים צעירים מאוד קשה לאבחן ולפעמים הגבול בין ילדים מחוננים לילדים שמוגדרים בעייתיים מאוד דק ופה נכנס התפקיד של ההורים שמכירים את הילד שלהם ויכולים לדעת אם מדובר בשלב התפתחותי או אם באמת מדובר בילד שזקוק לעזרה . לא אשכח את היום (בגן הפרטי) שהילד התענין מאוד במפתחות ובמנעולים וזה משך אותו יותר ממה שהגננת לימדה באותו יום ואז הגננת אמרה לי "שמעת על תסמונת אספרגר? " מזלו הרב של הילד שאני הייתי מאוד חזקה וחיכיתי שהתקופה הקשה הזאת תעבור במקביל עבדתי מאוד קשה בבית והייתי עם האצבע על הדופק . כיום יש לי ילד שמוכר ומוגדר בסביבתו כילד נבון מאוד מפותח מאוד עם הרבה חברים וכשאני חושבת איפה הייתי לפני שנה ואיפה אני עכשיו אני לפעמים לא מאמינה למראה עיני . ועוד משהוא בנושא אבחונים כאשר הלכנו לאבחון (באופן פרטי) בחרתי רופא בדרגה בכירה במכון להתפתחות הילד ואז שזו היתה פעם ראשונה בחיי שאני באבחון כזה ולא באבחוני מחוננים למינהם הבנתי שהילד הוא מה שההורים מציגים לסביבה . כאשר הרופא בדק אותו הילד מאוד התעניין בטייפ שהיה מונח על המדף ולא שיתף כל כך פעולה איתו כי הילד שלי מאוד אוהב מכשירי חשמל . אז הרופא לפי זה פסק חד משמעית שזו בעיית תקשורת . בתי הקטנה כל היום מציירת מדוע זה נקרא יצירתיות והתעניינות במכשירי חשמל זו בעיית תקשורת ? אז פשוט גלשתי לנושא זה אבל אני חושבת שההורים צריכים להיות מאוד עירניים ולא תמיד לקבל את מה שהסביבה אומרת הסביבה שלנו מתחשבת רק בממוצעים ואם ילד קצת שונה מהממוצע הוא ישר מקוטלג או כמחונן ואז כולם מקרקרים סביבו או כבעייתי ואז הוא מאוד מסכן ולפעמים הגבול הוא כל כך דק שצריך רק פסיעה קטנה כדי לעבור אותו .
אמנם השאלה לא הופנתה אליך
אבל ממה שאמרת - פשוט כל מילה בסלע. לילד שלך באמת יש הרבה מזל על שהיית חזקה מספיק לעמוד מולם. הדברים האלה מזעזעים כל פעם מחדש, ומרוב שהם כ"כ רוצים להיות זהירים ולא לפספס אף ילד עם בעיה הם לא עוצרים לרגע בצד לחשוב כמה נזק נגרם לילד אשר קטלגו אותו כבעל בעיה שאין לו.
 

apk

New member
כמה מוכר ונכון

רגיל
הוא היה בגן פרטי בהתחלה ולא הלכתי לשום אבחון באופן רשמי אז התהליך היה אצלנו (אם שאלתך היתה מכוונת אלי) תהליך רגיל של רישום ילד לגן טרום טרום חובה . אני טוענת שבגלאים צעירים מאוד קשה לאבחן ולפעמים הגבול בין ילדים מחוננים לילדים שמוגדרים בעייתיים מאוד דק ופה נכנס התפקיד של ההורים שמכירים את הילד שלהם ויכולים לדעת אם מדובר בשלב התפתחותי או אם באמת מדובר בילד שזקוק לעזרה . לא אשכח את היום (בגן הפרטי) שהילד התענין מאוד במפתחות ובמנעולים וזה משך אותו יותר ממה שהגננת לימדה באותו יום ואז הגננת אמרה לי "שמעת על תסמונת אספרגר? " מזלו הרב של הילד שאני הייתי מאוד חזקה וחיכיתי שהתקופה הקשה הזאת תעבור במקביל עבדתי מאוד קשה בבית והייתי עם האצבע על הדופק . כיום יש לי ילד שמוכר ומוגדר בסביבתו כילד נבון מאוד מפותח מאוד עם הרבה חברים וכשאני חושבת איפה הייתי לפני שנה ואיפה אני עכשיו אני לפעמים לא מאמינה למראה עיני . ועוד משהוא בנושא אבחונים כאשר הלכנו לאבחון (באופן פרטי) בחרתי רופא בדרגה בכירה במכון להתפתחות הילד ואז שזו היתה פעם ראשונה בחיי שאני באבחון כזה ולא באבחוני מחוננים למינהם הבנתי שהילד הוא מה שההורים מציגים לסביבה . כאשר הרופא בדק אותו הילד מאוד התעניין בטייפ שהיה מונח על המדף ולא שיתף כל כך פעולה איתו כי הילד שלי מאוד אוהב מכשירי חשמל . אז הרופא לפי זה פסק חד משמעית שזו בעיית תקשורת . בתי הקטנה כל היום מציירת מדוע זה נקרא יצירתיות והתעניינות במכשירי חשמל זו בעיית תקשורת ? אז פשוט גלשתי לנושא זה אבל אני חושבת שההורים צריכים להיות מאוד עירניים ולא תמיד לקבל את מה שהסביבה אומרת הסביבה שלנו מתחשבת רק בממוצעים ואם ילד קצת שונה מהממוצע הוא ישר מקוטלג או כמחונן ואז כולם מקרקרים סביבו או כבעייתי ואז הוא מאוד מסכן ולפעמים הגבול הוא כל כך דק שצריך רק פסיעה קטנה כדי לעבור אותו .
כמה מוכר ונכון
ובגלל זה נפרדנו מהתתפתחות הילד, והיום, כעבור קצת יותר מחודשיים שירילי (3 ורבע) כבר מדברת הרבה יותר טוב, חלק לא קטן כבר מובן לחלוטין ו... פשוט תענוג איתה, וכל זה בלי להוציא הון על טיפולים ובלי ללכת לגן טיפולי, וזאת הילדה שבגיל 3 + הם סרבו הכיר ביכולות שלה והגדירו אותה כרמת התפתחות של 20 חודש
 

milim

New member
נשמע שהוא מחונן אבל העיקר מסגרת מתא

האם יש קשר ?
בני בן 5 לומד בחינוך מיוחד בגן תקשורתי. עד גיל שלוש כמעט ולא דיבר וגם היום עדיין מקרטע בשיחה שוטפת. לעומת זאת קורא וכותב (גם בדפוס וגם בכתב) יודע ABC ו-אבג מגיל שנתיים והיום פותר בעיות מתמטיות עד 1000 וגם יודע לחשב מינוסים. עוד מעט מסיים לדעת את לוח הכפל עד 100 ... משחק במשחקים של גיל 6-7 (בול פגיעה, רברסי, משחקי קריאה וחשבון...) תמיד צריך לאתגר אותו ודברים שחוזרים על עצמם משעממים אותו והוא מאבד עניין. גם הפרפקציונזם אצלו יוצא דופן וכל דבר צריך להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם הוא מחונן ??? כפי שהסבירו לי בגן אין הרבה ילדים ברמה שלו (אולי עוד אחד או שניים).
נשמע שהוא מחונן אבל העיקר מסגרת מתא
התאור של בנך מזכיר מאוד את בני בגיל הזה. האמת שאף אחד מהמומחים לא ידע לתת לנו תשובה החלטית לגבי הפיגור בשפה. כלם היו תמימי דעים שהוא לא מתפתח כרגיל והיכולות הגבוהה של קריאה וחשבון בגיל 2-3 עוד יותר הקשו. בגיל חמש כבר נבאו שהוא מחונן אבל לא בדיוק ידעו מה קורה לגבי היכולת הנמוכה בתקשורת. כדאי לקחת למבחנים ולאתר מקום שמתמחה בנדון. גרנו אז בניו-יורק ומצאנו מכון שלם שעוסק בלקויי תקשורת בגיל הרך. הם אבחנו מיד. התכנית שלהם נבנתה במיוחד לצרכיו והיתה מעולה. לדעתי התכנית הזו בגיל שלוש שינתה את חייו של בני ואת חיינו שלנו. מילד מדהים שרק קורא ופותר תרגילי חשבון הוא למד לשחק עם ילדים בני גילו ולדבר בשטף. עד היום אנחנו בקשר מתמיד עם בית ספר ולמזלנו דואגים לו לאתגר בתכנית למחוננים וביחוד במתמטיקה שהוא מצטרף לכתה בשלוש שנים גבוהה מגילו. החשוב- לא לוותר ולחפש מסגרת שתתאים לו. הכנויים של מחונן או לא חשובים בעיקר למערכת החנוך אבל הכי חשוב למצוא מקום שיטפח את בנך ויעזור בחלקים הקשים. בהצלחה!
 

milim

New member
מסגרת מתאימה היתה הכוונה

נשמע שהוא מחונן אבל העיקר מסגרת מתא
התאור של בנך מזכיר מאוד את בני בגיל הזה. האמת שאף אחד מהמומחים לא ידע לתת לנו תשובה החלטית לגבי הפיגור בשפה. כלם היו תמימי דעים שהוא לא מתפתח כרגיל והיכולות הגבוהה של קריאה וחשבון בגיל 2-3 עוד יותר הקשו. בגיל חמש כבר נבאו שהוא מחונן אבל לא בדיוק ידעו מה קורה לגבי היכולת הנמוכה בתקשורת. כדאי לקחת למבחנים ולאתר מקום שמתמחה בנדון. גרנו אז בניו-יורק ומצאנו מכון שלם שעוסק בלקויי תקשורת בגיל הרך. הם אבחנו מיד. התכנית שלהם נבנתה במיוחד לצרכיו והיתה מעולה. לדעתי התכנית הזו בגיל שלוש שינתה את חייו של בני ואת חיינו שלנו. מילד מדהים שרק קורא ופותר תרגילי חשבון הוא למד לשחק עם ילדים בני גילו ולדבר בשטף. עד היום אנחנו בקשר מתמיד עם בית ספר ולמזלנו דואגים לו לאתגר בתכנית למחוננים וביחוד במתמטיקה שהוא מצטרף לכתה בשלוש שנים גבוהה מגילו. החשוב- לא לוותר ולחפש מסגרת שתתאים לו. הכנויים של מחונן או לא חשובים בעיקר למערכת החנוך אבל הכי חשוב למצוא מקום שיטפח את בנך ויעזור בחלקים הקשים. בהצלחה!
מסגרת מתאימה היתה הכוונה
 
רבים מהילדים

האם יש קשר ?
בני בן 5 לומד בחינוך מיוחד בגן תקשורתי. עד גיל שלוש כמעט ולא דיבר וגם היום עדיין מקרטע בשיחה שוטפת. לעומת זאת קורא וכותב (גם בדפוס וגם בכתב) יודע ABC ו-אבג מגיל שנתיים והיום פותר בעיות מתמטיות עד 1000 וגם יודע לחשב מינוסים. עוד מעט מסיים לדעת את לוח הכפל עד 100 ... משחק במשחקים של גיל 6-7 (בול פגיעה, רברסי, משחקי קריאה וחשבון...) תמיד צריך לאתגר אותו ודברים שחוזרים על עצמם משעממים אותו והוא מאבד עניין. גם הפרפקציונזם אצלו יוצא דופן וכל דבר צריך להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם הוא מחונן ??? כפי שהסבירו לי בגן אין הרבה ילדים ברמה שלו (אולי עוד אחד או שניים).
רבים מהילדים
שיש להם בעיות תקשורת הם גם מחוננים, כלומר, רמת האיי-קיו שלהם בשמים. גם ילדים עם בעיות תקשורת חמורות ביותר (שלא נדע מצרות... כמו הילד ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה" או ב"איש הגשם", אבל אלה כמובן דוגמאות מאוד קיצוניות). אני בעד אבחון פרטי אצל פסיכולוג מעולה שמתמחה בתחום ויש לו גם "טאץ'", עוד לפני שאתם מוצאים לו מסגרת לכיתה א'. תצליחו.
 

גלסטאר

New member
מצטערת על האיחור בתגובה ...

רבים מהילדים
שיש להם בעיות תקשורת הם גם מחוננים, כלומר, רמת האיי-קיו שלהם בשמים. גם ילדים עם בעיות תקשורת חמורות ביותר (שלא נדע מצרות... כמו הילד ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה" או ב"איש הגשם", אבל אלה כמובן דוגמאות מאוד קיצוניות). אני בעד אבחון פרטי אצל פסיכולוג מעולה שמתמחה בתחום ויש לו גם "טאץ'", עוד לפני שאתם מוצאים לו מסגרת לכיתה א'. תצליחו.
מצטערת על האיחור בתגובה ...
אני קצת עסוקה בימים טרופים אלו... התשובות שקיבלתי לשאלתי רק מגבירות אצלי את ההרגשה שאין לי מושג מה לעשות עכשיו. הילד בגיל 3 קיבל "מתנה" ליום הולדת מהמכון להתפתחות הילד "אבחון PDD" (שזה אומר הפרעה תקשורתית רחבת היקף - במילים אחרות - אין לנו מושג מה יש בדיוק לילד ולכן מגדירים את זה רחבת היקף). את האבחון קיבל אחרי חצי שנה של קלינאית תקשורת + מרפאה בעיסוק. בגיל 3 הילד ידע את ה ABC אבג וגם לזהות מספרים מאחד ועד מאה. מספרים תמיד היה תחום שמשך אותו - גם שטיילנו ברחוב היה קורא מספרים מסביבו (היום קורא את כל שלטי הפרסומות בדרך). בתחום המילולי אני היום יכולה לפתח איתו שיחה אבל הוא בדרך כלל לא יוזם שיחה וגם לא תמיד עונה לשאלות. מצד שני הוא מבין הכל !!! וגם עושה כל מה שמבקשים ממנו ודברים שהוא לא מבין הוא שואל. הוא משתמש יפה בשפה ובהטיות גופים רק מה ... הוא לא מדבר באופן שוטף. אין לי ספק שאנחנו לא ממצים תחום מאוד חשוב שהוא חיקוי. ילדים נוהגים לחקות ילדים אחרים - וזה אכן קורה בכל פעם שאנחנו נפגשים עם הבני דודים או חברים "רגילים". הגן התקשורתי הוא כמו חממה בשבילו אבל מצד אחד הוא מוגן ומטופל ומצד שני הוא מנותק מהעולם בחוץ. שאלת השאלות היא האם להוציא אותו משם ???
 
אולי באמת כדאי, כמו שמורטון עשתה

מצטערת על האיחור בתגובה ...
אני קצת עסוקה בימים טרופים אלו... התשובות שקיבלתי לשאלתי רק מגבירות אצלי את ההרגשה שאין לי מושג מה לעשות עכשיו. הילד בגיל 3 קיבל "מתנה" ליום הולדת מהמכון להתפתחות הילד "אבחון PDD" (שזה אומר הפרעה תקשורתית רחבת היקף - במילים אחרות - אין לנו מושג מה יש בדיוק לילד ולכן מגדירים את זה רחבת היקף). את האבחון קיבל אחרי חצי שנה של קלינאית תקשורת + מרפאה בעיסוק. בגיל 3 הילד ידע את ה ABC אבג וגם לזהות מספרים מאחד ועד מאה. מספרים תמיד היה תחום שמשך אותו - גם שטיילנו ברחוב היה קורא מספרים מסביבו (היום קורא את כל שלטי הפרסומות בדרך). בתחום המילולי אני היום יכולה לפתח איתו שיחה אבל הוא בדרך כלל לא יוזם שיחה וגם לא תמיד עונה לשאלות. מצד שני הוא מבין הכל !!! וגם עושה כל מה שמבקשים ממנו ודברים שהוא לא מבין הוא שואל. הוא משתמש יפה בשפה ובהטיות גופים רק מה ... הוא לא מדבר באופן שוטף. אין לי ספק שאנחנו לא ממצים תחום מאוד חשוב שהוא חיקוי. ילדים נוהגים לחקות ילדים אחרים - וזה אכן קורה בכל פעם שאנחנו נפגשים עם הבני דודים או חברים "רגילים". הגן התקשורתי הוא כמו חממה בשבילו אבל מצד אחד הוא מוגן ומטופל ומצד שני הוא מנותק מהעולם בחוץ. שאלת השאלות היא האם להוציא אותו משם ???
אולי באמת כדאי, כמו שמורטון עשתה
לנסות כן לשלוח אותו לגן רגיל, ולראות איך הוא מסתדר שם?
 
חשוב מאוד !!!

מצטערת על האיחור בתגובה ...
אני קצת עסוקה בימים טרופים אלו... התשובות שקיבלתי לשאלתי רק מגבירות אצלי את ההרגשה שאין לי מושג מה לעשות עכשיו. הילד בגיל 3 קיבל "מתנה" ליום הולדת מהמכון להתפתחות הילד "אבחון PDD" (שזה אומר הפרעה תקשורתית רחבת היקף - במילים אחרות - אין לנו מושג מה יש בדיוק לילד ולכן מגדירים את זה רחבת היקף). את האבחון קיבל אחרי חצי שנה של קלינאית תקשורת + מרפאה בעיסוק. בגיל 3 הילד ידע את ה ABC אבג וגם לזהות מספרים מאחד ועד מאה. מספרים תמיד היה תחום שמשך אותו - גם שטיילנו ברחוב היה קורא מספרים מסביבו (היום קורא את כל שלטי הפרסומות בדרך). בתחום המילולי אני היום יכולה לפתח איתו שיחה אבל הוא בדרך כלל לא יוזם שיחה וגם לא תמיד עונה לשאלות. מצד שני הוא מבין הכל !!! וגם עושה כל מה שמבקשים ממנו ודברים שהוא לא מבין הוא שואל. הוא משתמש יפה בשפה ובהטיות גופים רק מה ... הוא לא מדבר באופן שוטף. אין לי ספק שאנחנו לא ממצים תחום מאוד חשוב שהוא חיקוי. ילדים נוהגים לחקות ילדים אחרים - וזה אכן קורה בכל פעם שאנחנו נפגשים עם הבני דודים או חברים "רגילים". הגן התקשורתי הוא כמו חממה בשבילו אבל מצד אחד הוא מוגן ומטופל ומצד שני הוא מנותק מהעולם בחוץ. שאלת השאלות היא האם להוציא אותו משם ???
חשוב מאוד !!!
אני שוב חוזרת ואומרת ומספרת לא לקחת את תוצאות האבחון כמובנות מאליו. גם בני עבר אבחון ואובחן כפי שסיפרתי הרבה פעמים על גבול פי.די.די ואני אספר לך שהוא הראה סמנים הוא היה מאוד מתבלבל בגופים , קורא לעצמו בגוף שלישי . חוזר על משפטים שאמרו לו בדיוק אותו הדבר לדוגמא : כאשר שאלתי אותו "איך היה בגן" היה עונה לי "איך היה בגן" . גם אנחנו הלכנו לקלינאית תקשורת היא אמרה שצריך גן תקשורתי ומגיע לנו קצבת נכות !!! הרופא ההתפתחותי אמר שצריך גן שפתי וכל ה"מקצועיים" אמרו את דבריהם כאשר הייתי לוקחת אותו לגן השעשועים מה שהיה מענין אותו זה איך סוגרים את השער של הגן והנדנדה לא היתה עבורו משחק אלא הוא היה עומד לידה ובודק איך היא עולה ויורדת עד שהייתי לוקחת אותו בכוח משם ! כיום לאחר שנה כל התופעות האלו שייכות להסטוריה !!! אני חושבת שאם הייתי שומעת לכל "אנשי המקצוע" למנהם אז בטוח היה לי בבית פי.ד.די. כל התופעות עברו בהדרגה חשפתי את בני למשחקים משותפים עם בני גילו והקפדתי שאחיו הגדולים ישחקו איתו במקביל עבדתי איתו מאוד על הנושא של השיחה ובעצמי תיקנתי לו כל טעות . אינני מקצועית ואנני מומחית לנושא אבל בגלאים האלו יש הרבה טעויות באבחונים . מצד אחד אל תמנעי ממנו את הטיפול כי אם הוא זקוק לו ולא יקבלו עלול באמת להגרם לו נזק אבל מצד שני אולי כדאי לנסות להכניס אותו לגן רגיל ולראות איך הוא מסתדר שם ?
 
ועוד תוספת

חשוב מאוד !!!
אני שוב חוזרת ואומרת ומספרת לא לקחת את תוצאות האבחון כמובנות מאליו. גם בני עבר אבחון ואובחן כפי שסיפרתי הרבה פעמים על גבול פי.די.די ואני אספר לך שהוא הראה סמנים הוא היה מאוד מתבלבל בגופים , קורא לעצמו בגוף שלישי . חוזר על משפטים שאמרו לו בדיוק אותו הדבר לדוגמא : כאשר שאלתי אותו "איך היה בגן" היה עונה לי "איך היה בגן" . גם אנחנו הלכנו לקלינאית תקשורת היא אמרה שצריך גן תקשורתי ומגיע לנו קצבת נכות !!! הרופא ההתפתחותי אמר שצריך גן שפתי וכל ה"מקצועיים" אמרו את דבריהם כאשר הייתי לוקחת אותו לגן השעשועים מה שהיה מענין אותו זה איך סוגרים את השער של הגן והנדנדה לא היתה עבורו משחק אלא הוא היה עומד לידה ובודק איך היא עולה ויורדת עד שהייתי לוקחת אותו בכוח משם ! כיום לאחר שנה כל התופעות האלו שייכות להסטוריה !!! אני חושבת שאם הייתי שומעת לכל "אנשי המקצוע" למנהם אז בטוח היה לי בבית פי.ד.די. כל התופעות עברו בהדרגה חשפתי את בני למשחקים משותפים עם בני גילו והקפדתי שאחיו הגדולים ישחקו איתו במקביל עבדתי איתו מאוד על הנושא של השיחה ובעצמי תיקנתי לו כל טעות . אינני מקצועית ואנני מומחית לנושא אבל בגלאים האלו יש הרבה טעויות באבחונים . מצד אחד אל תמנעי ממנו את הטיפול כי אם הוא זקוק לו ולא יקבלו עלול באמת להגרם לו נזק אבל מצד שני אולי כדאי לנסות להכניס אותו לגן רגיל ולראות איך הוא מסתדר שם ?
ועוד תוספת
ככל שיעבור הזמן והוא יתקרב לכיתה א' יהיה לך עוד יותר קשה להוציאו מהמסגרת . כעת אם הוא עובר לגן רגיל ויש בעיות אז אפשר לחזור לחינוך המיוחד אבל ההפך הרבה הרבה יותר קשה .....
 
מצטערת אבל זה פשוט לא נכון. זאת

ועוד תוספת
ככל שיעבור הזמן והוא יתקרב לכיתה א' יהיה לך עוד יותר קשה להוציאו מהמסגרת . כעת אם הוא עובר לגן רגיל ויש בעיות אז אפשר לחזור לחינוך המיוחד אבל ההפך הרבה הרבה יותר קשה .....
מצטערת אבל זה פשוט לא נכון. זאת
סטיגמה או איזשהי אמונה שהתפתחה אולי בקרב הורים, כדי לתת לעצמם מענה למה הילד שלהם לא עבר לחינוך רגיל. אין שום שלב שבו קל יותר או פחות לעבור. הכל תלוי בילד ובמה שהכי נכון לגביו. לגבי השואלת בפתח השירשור אני רוצה לספר לך שעבדתי פעם עם ילד שעונה לתיאור מאד דומה למה שאת מתארת. הילד טופל אצל עודדה פלד שהיא פסיכונוירולוגית מדהימה. היא טענה שהסיבה לבעיות התקשורת היא המחוננות. ההסבר שלה היה, שהילד מתחילת דרכו ספג כל כך הרבה, כל החושים שלו קלטו הכל וללא הפסקה, כמו שכל אם לילד מחונן בודאי מכירה. העומס הרב שנוצר אצלו בגלל הפער בין היכולת הרגשית כתינוק לעבד את כל המידע לבין היכולת השכלית לקלוט את כל הלידה, הביא אותו למקום של "כניסה" לתוך עצמו. הילד טופל אצלה זמן רב ובמקביל שהה שנה במסגרת של גן שפתי. המסגרת הקטנה היא זאת שאיפשרה לו לעבור אח"כ למסגרת הרגילה, מפני שקודם כל בגלל מצב הבילבול שבו היה שרוי, הוא היה זקוק למקום תומך, חם, שיכול לתת לו את מלוא תשומת הלב ותחושת הקבלה וזה בעיני הדבר הכי חשוב במסגרת של חינוך מיוחד. כשהוא התחזק והראה שינוי משמעותי מהבחינה הרגשית, הוא הועבר לגן רגיל בסביבתו, לאחר שהוריו בדקו היטב איזה גן יכול להתאים לצרכיו. הניסה לגן הרגיל הייתה נהדרת הרבה בזכות הגננות והיא כמובן הייתה בליווי צמוד של הפסיכולוגית. לא צריך לחשוש מגן של חינוך מיוחד. אני חושבת שצריך לתת לילד את ההזדמנות ל"עבוד" העולם שבו הוא חי בחממה של הגן הקטן מספיק זמן כדי שלא ילך ל"איבוד" בעולם הזה, דווקא בגלל היכולות המיוחדות שלו.
 

גלסטאר

New member
תודה על התשובות ../images/Emo13.gif

מצטערת אבל זה פשוט לא נכון. זאת
סטיגמה או איזשהי אמונה שהתפתחה אולי בקרב הורים, כדי לתת לעצמם מענה למה הילד שלהם לא עבר לחינוך רגיל. אין שום שלב שבו קל יותר או פחות לעבור. הכל תלוי בילד ובמה שהכי נכון לגביו. לגבי השואלת בפתח השירשור אני רוצה לספר לך שעבדתי פעם עם ילד שעונה לתיאור מאד דומה למה שאת מתארת. הילד טופל אצל עודדה פלד שהיא פסיכונוירולוגית מדהימה. היא טענה שהסיבה לבעיות התקשורת היא המחוננות. ההסבר שלה היה, שהילד מתחילת דרכו ספג כל כך הרבה, כל החושים שלו קלטו הכל וללא הפסקה, כמו שכל אם לילד מחונן בודאי מכירה. העומס הרב שנוצר אצלו בגלל הפער בין היכולת הרגשית כתינוק לעבד את כל המידע לבין היכולת השכלית לקלוט את כל הלידה, הביא אותו למקום של "כניסה" לתוך עצמו. הילד טופל אצלה זמן רב ובמקביל שהה שנה במסגרת של גן שפתי. המסגרת הקטנה היא זאת שאיפשרה לו לעבור אח"כ למסגרת הרגילה, מפני שקודם כל בגלל מצב הבילבול שבו היה שרוי, הוא היה זקוק למקום תומך, חם, שיכול לתת לו את מלוא תשומת הלב ותחושת הקבלה וזה בעיני הדבר הכי חשוב במסגרת של חינוך מיוחד. כשהוא התחזק והראה שינוי משמעותי מהבחינה הרגשית, הוא הועבר לגן רגיל בסביבתו, לאחר שהוריו בדקו היטב איזה גן יכול להתאים לצרכיו. הניסה לגן הרגיל הייתה נהדרת הרבה בזכות הגננות והיא כמובן הייתה בליווי צמוד של הפסיכולוגית. לא צריך לחשוש מגן של חינוך מיוחד. אני חושבת שצריך לתת לילד את ההזדמנות ל"עבוד" העולם שבו הוא חי בחממה של הגן הקטן מספיק זמן כדי שלא ילך ל"איבוד" בעולם הזה, דווקא בגלל היכולות המיוחדות שלו.
תודה על התשובות

אני מסכימה שבגיל שלוש הכי נכון היה לשים את הילד בחינוך המיוחד. הוא היה בגן רגיל וממש הלך שם לאיבוד. היה מתבודד, מתעסק עם עצמו בפעילויות שכל הילדים היו עושים ביחד ולא יצר קשר עין. אבל היום המצב שונה והוא כל הזמן מחפש את הקשר ומנסה אפילו ליזום משחק משותף. הילדים בגן שלו (6 ילדים בכיתה) לא נותנים מענה ליוזמה שלו וגם מבחינה קוגנטיבית יותר נמוכים ממנו (למרות שהוא הכי קטן בגיל). איך אני מגיעה לעודדה פלד ??? זה ממש נכון מה שאמא של גל כתבה - אני מרגישה שהילד מעבד את כל המידע שהוא מקבל. יש לו זיכרון אבסולוטי (הוא זוכר את מספר החדר במלון שהיינו לפני שנה !!!) והוא יכול לחזור בדיוק על דיאלוגים שלמים שניהלנו. כמו כן הוא פרפקציוניסט בכל התחומים. מה אני אגיד לכם - ממש מחונן
 
אני אנסה לברר לך את מספר הטלפון

תודה על התשובות

אני מסכימה שבגיל שלוש הכי נכון היה לשים את הילד בחינוך המיוחד. הוא היה בגן רגיל וממש הלך שם לאיבוד. היה מתבודד, מתעסק עם עצמו בפעילויות שכל הילדים היו עושים ביחד ולא יצר קשר עין. אבל היום המצב שונה והוא כל הזמן מחפש את הקשר ומנסה אפילו ליזום משחק משותף. הילדים בגן שלו (6 ילדים בכיתה) לא נותנים מענה ליוזמה שלו וגם מבחינה קוגנטיבית יותר נמוכים ממנו (למרות שהוא הכי קטן בגיל). איך אני מגיעה לעודדה פלד ??? זה ממש נכון מה שאמא של גל כתבה - אני מרגישה שהילד מעבד את כל המידע שהוא מקבל. יש לו זיכרון אבסולוטי (הוא זוכר את מספר החדר במלון שהיינו לפני שנה !!!) והוא יכול לחזור בדיוק על דיאלוגים שלמים שניהלנו. כמו כן הוא פרפקציוניסט בכל התחומים. מה אני אגיד לכם - ממש מחונן
אני אנסה לברר לך את מספר הטלפון
שלה אם את מעוניינת אבל קחי בחשבון שזה עולה הון עתק. היא אחת היקרניות ביותר שיש בשוק. אני חושבת שעלויות טיפול שנתיות אצלה עשויות להגיע לעשרים אלף ש"ח כולל ביקור בגן למשל ששמעתי שהיא לוקחת על זה בסביבות 200- ש"ח!!!
 

גלסטאר

New member
../images/Emo51.gif

אני אנסה לברר לך את מספר הטלפון
שלה אם את מעוניינת אבל קחי בחשבון שזה עולה הון עתק. היא אחת היקרניות ביותר שיש בשוק. אני חושבת שעלויות טיפול שנתיות אצלה עשויות להגיע לעשרים אלף ש"ח כולל ביקור בגן למשל ששמעתי שהיא לוקחת על זה בסביבות 200- ש"ח!!!

היום יש לילד "מטפל" שעולה סכום דומה כך שאני לא ממש נבהלת מהמחיר. (המטפל זה מעין חונך שמגיע פעמיים בשבוע לשחק עם הילד). מה שחשוב זה לדעת האם יהיה נכון להעביר את הילד מסגרת - זה ממש לא פשוט. ושוב תודה
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה