האם יש צורך בטיפול?

[איוליו]

האם יש צורך בטיפול?

אני לא בטוחה שזה המקום המתאים בדיוק, אבל אולי כאן אצליח לשפוך קצת אור על עניין המוזר הבא-

יש לי אח בן 16. כבר לפני שנתיים בערך, שמתי לב שהוא נרתע מתינוקות.
פעם אחת העבירו מעליו קרובת משפחה בת חצי שנה והתגובה האוטומטית הייתה רתיעה פיזית.
הוא לא מוכן להתקרב לילדים מתחת לגיל נניח 3, הוא לא מוכן שהם יתקרבו לדברים שלו (גם אם הם גדולים יחסית ולא מלכלכים), ובכלליות כנראה די נגעל (ולאו דווקא בהקשרים מלכלכים).
קצת רקע- הוא הילד הכי קטן במשפחה, וכמעט ואין לו מגע עם תינוקות בד"כ. ככה שלא נראה לי שיש בעברו איזה חוויה רעה עם תינוקות.
לפני חצי שנה ילדתי בן וכמובן שעכשיו התגובות מופיעות בתדירות יותר גבוהה.

האם דורש טיפול כלשהו? איך להתייחס?

 

[גרא.]

איולין,האם את מרגישה שהרתיעה הזו מתינוקות

מפריעה לנער עצמו? האם הוא מדבר על זה? האם הוא היה רוצה לטפל בתגובה הזו? כי ברור שאם התגובות
האלה אינן מפריעות לו,ואולי גם אינו מרגיש בהן,למה שירצה שהן ישתנו?

 

[איוליו]

שאלה טובה...

האמת? לא נראה לי שזה מפריע לו. מצד שני - הוא מאוד מאוד מאוד לא מודע לעצמו, לרגשות שלו וכן הלאה.
אני שואלת מכיוון שהוא עדיין ילד, ובתור אחת שגדלה באותו בית מאוד חסום רגשית (והיום רואה/מבינה את ההשלכות של זה) אני דואגת שאולי זה מעיד על משהו וההורים שלנו, כל עוד הילד חכם ומצליח בלימודים, לא ממש רואים בשום דבר מסביב בעיה (במיוחד כשמדובר בדברים חברתיים ורגשיים שפשוט לא נמצאים במודעות שלהם).

 

[יעל ניסן]

16 ועדיין *ילד*?

יש בני 16 מאוד בוגרים.
כפי הנראה לא רק הוא תופס את עצמו ככזה אלא גם כל הסביבה הקרובה שלא משקפת לו שבעצם הוא צובר פערים.
כלומר, כל עוד הוא במשפחה, ומקומו כאדם הכי צעיר בה נשמר, הוא לא נראה מוזר ופוטרים את ההתנהגויות שלו בהסבר לגבי מיקומו ברצף או דרישות המינימום של המשפחה הספציפית הזו [תביא ציונים טובים ותתנהג יפה].

איפה זה מתחיל להיראות מוזר? בנקודות הממשק עם המציאות 'שם בחוץ' שיש לה קצת יותר דרישות מדרישות המינימום של המשפחה הספציפית הזו, ושם מתחילים לראות את הפערים.

16 זה לא ילד קטן.