האם יש סיכוי לקשר?

[נוסעת בזמן אחר]

מאוד ממליצה שתייצרי קשר עם אימו, עם הוריו, אפילו בכוח.

תתחילי להתקשר, תציעי להפגש.(על תעשי חשבון אם זה בא רק ממך. זה חשוב בשבילך!
זה בשבילך ולמען שיקירו אותך ויוכלו להתיחס אליך כבן אדם ולא סתם נספח לבנם).
&nbsp
בו זמנית לכי ליעוץ פסיכולוגי או זוגי. שבי עם מטפל ופרקי את מה שיש לך
בזוגיות ומה אין לך. אולי עוד ניתן לעשות משהו.
טיפול לא מחייב את ההשתתפות של הבן זוג. אצלך הרבה תשובות לדעתי.
ולגמרי במקביל תקפצי ליעוץ עם עורך דין. אפילו משהו קטן או חינמי כמו בש.י.ל.
או בנעמ"ת. תראי איך את מוכיחה את החיים המשותפים שלכם אם יהיה צורך
בזה, מה מגיעה לך. שימליצו לך אולי איך מבררים מה החסכונות של בן זוגך לפני
הפרידה(אם תהייה כזאת). ממליצה בחום על שלוש הדברים האלה בהקדם.
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

אני פשוט לא מבינה

מה זה אומר לא מוכן להתחייב כשכבר יש לו ילדה. הוא הרי כבר מחויב. נראה שהוא נמצא שם עם רגל אחת בחוץ וזה פשוט מצב הזוי לדעתי, ובחיים לא שמעתי על כזה דבר. הרי כבר יש לו משפחה איתך, שהוא אחראי לה, והוא גר בבית איתכן. הזוי ממש. ומה זה העניין של הדואר? מה אכפת לו שזה יגיע אליכם הביתה? כי הוא רוצה שענייני הכספים לא יגיעו? אז שבבנק לא יעדכן את הכתובת.
מסכימה עם מי שאמרה פה שאם הוא רוצה לשמור על החסכונות שלפני, אין סיבה לאחד חשבונות - אפשר לפתוח חשבון משותף, ולהכניס לתוכו את המשכורות של שניכם. ממילא זה הכסף של שניכם ואתם מנהלים משק בית משותף.
אבל שוב, כל המצב נראה לי הזוי ולא ברור בכלל. יש לו משפחה ומצד אחד הוא גר איתה ונהנה מכל השירותים, ומצד שני הוא כאילו לא שם ותורם שכר דירה כמו שותף זר לדירה או משהו בסגנון, ועושה מה שבא לו. אין דברים כאלה...

 

[ilanit2015]

הזוי אבל לצערי אמיתי

גם לי מאד קשה להבין לפעמים את המניעים שלו, במיוחד שהוא יודע שהתנהלות כלכלית שלי מאד אחראית, ומעולם לא היתי תלויה במישהו.
לפעמים אני חושבת שהוא פשוט מסתיר ממני דברים או שמקל על עצמו במקרה של פרידה. הוא אומר שהוא לא מרגיש בטוח בקשר שלנו כי כבר הינו על סף פרידה (ביוזמתי) אבל אני לא הצלחתי לוותר וחזרנו.
אולי מבחוץ זה גם היה נראה לי הזוי אבל אני פשוט לא כ"כ יודעת איך משפחה צריכה להתנהל מבפנים. הורי נפטרו כשהיתי ילדה ואני תמיד היתי מאד עצמאית ולא חשבתי שמישהו צריך להיות אחראי עלי.
אולי בגלל שאין לי משפחה בכלל קשה לי מאד לוותר על מה שיש, וגם קשה לי גם בשביל הילדה.

 

[dovk]

בהחלט יש סיכוי (לקשר, אפילו קשר טוב), או לשינוי חיובי אחר -

אם תקחי את עצמך ואת החיים שלך בידייך ותפנימי שאת לא יכולה לשנות את האדם האחר, אלא רק את עצמך. לעתים שינוי אצלך יחולל שינוי אצל האחר, ולעתים לא.

בכל מקרה, כמו שאת מתארת את הדברים, את נמצאת בזוגיות-לא זוגיות, משהו לא שיוויוני, מצב בו את בעצם חרדה לעתידך ולעתיד התינוקת שלכם (לא להתרגש, כל אם חרדה לעתיד התינוק/ת, זה נורמלי לגמרי).
מה שאת מתארת זה מצב בו את בעצם הצד החלש ביניכם - הוא קובע מה יהיה ואיך יהיה... ואת מאוד אוהבת אותו
...?
זה באמת מה שאת אוהבת, גבר שלא סופר אותך? "אוהב" אותך - אבל רק איך שמתאים לו?

וב"לקחת את עצמך בידיים" אני מתכוון להחליט שאת לא רוצה בחיים כאלה, אבל לא הולכת לשבור את הכלים, אלא לשנות את עצמך באופן חיובי ובונה, כזה שיָשים אותך במקום הרבה הרבה יותר טוב מכל בחינה:
אני מדבר על טיפול זוגי. כן, טיפול זוגי, אפילו אם את לא יכולה אפילו להעלות את אופציה בפניו. מצאי לך מטפל/ת זוגי טוב ותעלי בפניו את מה שכואב לך. הוא יתן לך כלים להתנהל באופן לא הרסני, אבל כזה שיעזור לך לחיות הרבה הרבה יותר טוב.
מדברייך לא התרשמתי שהתקשורת ביניכם עמוקה (מקווה שאני טועה), אבל במקומך הייתי אומר לו כך: "הזוגיות שלנו יקרה לי, אבל באופייה הנוכחי אינה טובה לי. אני רוצה לשנות אותה (את הזוגיות, רק את הזוגיות) לטובה, ולכן הולכת לייעוץ זוגי. אתה מוזמן להצטרף אם אתה רוצה. (למשפט האחרון את חייבת להאמין בכל ליבך - אין מה להביא אדם לטיפול אם אינו רוצה).

בקיצור - אל תליני עליו ועל אימו, אותם לא תשני לעולם. קחי אחריות על מה שקורה לך אישית ותצאי נשכרת.

בהצלחה, (ותחזרי לעדכן?)
דב
תמיכה ללא תשלום באיתור, רכישה ואחזקת רכב בכל תקציב

 

[ilanit2015]

מעודד

היי דב,
מעודד אותי לשמוע את דעתך, אני גם חושבת שאיבתי את עצמי בקשר וכנראה שלבד קשה למצוא את הדרך חזרה.
אני גם חושבת שטיפול יכול לעזור 0אפילו רק עבורי) אבל כרגע אין לי אפשרות לממן אותו (כמו שכתבתי כל המשכורת שלי הולכת למשפחה).
אני אשמח לשמוע אם אתנ (או מיהו שמכיר) יכול להמליץ על מטפל/ת טוב אבל לא יקר או שיש אופציה מסובסדת

 

[אמרלדה]

את יודעת, בדרך כלל

זוגיות בפרק א' הכוללת הקמת משפחה והולדת ילדים (לא חובה נישואים), כוללת גם חשבון משותף והתנהגות אחרת לגמרי מבחינה כלכלית.
&nbsp
אבל תשמעי - יש כל מיני. לו זה לא מתאים. בסדר.
וגם היחסים שלו עם אמא שלו - לא נוח, אבל הוא לא המציא אותם.
&nbsp
הבעיה פה היא אחרת. הבעיה היא ביחס שלו אלייך, ביחס אל בתכם המשותפת, בלקיחת האחריות, ובכלל, סליחה על המילה הלא מנומסת - באהבה. אני
לא רואה אהבה מצדו (אומר, אז אמר...). באהבה, יושבים יחד ומחליטים יחד כמה כל
אחד שם בחשבון משותף, באהבה ובזוגיות של אמת, לצד תחומי עניין אחרים שגוזלים את
זמנו - אצל אחד זה אמא, אצל אחר זה חברים בפאב, אצל שלישי זה כדורגל - יש זמן של
ביחד. יש החלטות כלכליות משותפות, יש החלטות משותפות בניהול הבית, מדברים גם לעומק, ונותנים זה לזה תחושה של ביחד, של אינטימיות. של משהו שיש רק ביניכם ואיש לא שותף לו.
&nbsp
אז נעבור מראש השנה לפסח לרגע - לו היה מסכם אתך סיכומים כלכליים שהם גם על דעתך, דיינו. לו היה מציע חלוקה יותר הוגנת של הכספים - דיינו. לו היה חולק באחריות על הטיפול בתינוקת ובבית - דיינו. לו היה מבלה אתך זמן איכות אינטימי ולא רק עם אמו - דיינו. לו היה מדבר אתך על רגשותיו וחוויותיו ואמונותיו ויוצר תחושה עמוקה של אינטימיות וביחד - דיינו.
&nbsp
אבל הוא לא. הוא לא מסכם אתך סיכומים על דעתך, הוא לא מחלק את הכסף בצורה הוגנת, הוא לא חולק באחריות על הטיפול בבית ובתינוקת, הוא לא מבלה אתך זמן, הוא לא משוחח אתך באמת, הוא משאיר אותך לבד בשבתות וחגים, הוא לא יוצר אתך אינטימיות, והוא פשוט לא רואה אותך ממטר. בשבילו זה סידור נוח של בחור שמתנהג לגמרי כרווק מושבע שיש לו חברה שגרה אתו. שום מחויבות. נאדה.
&nbsp
ואת, כל כך רצית ורוצה להקים משפחה, שאת עושה את כל הטעויות האפשריות. ובעניין הזה, תרשי לי לא לפרט, כי זה ייקח כל הלילה. אסיים בשאלה שלך: האם ניתן לשנות או להשלים עם זה? התשובה: לא זה ולא זה. לכי לטיפול.

 

[ilanit2015]

בקשה

גם אני זמן רב חושבת על טיפול, אבל בגלל מחסור בזמן ובמשאבים עוד לא הלכתי.
האם את יכולה להמליץ על מישהו טוב אבל לא מאד יקר , כי אין לי אפשרות להשקיע בטיפול ארוח טווח שלא יוביל לשום מקום

 

[נוסעת27]

טיפול

פני לקופת החולים שלך ובקשי הפנייה לטיפול. ברפורמה החדשה הם מכסים חצי ממחיר הטיפול (135 ש"ח לטיפול, מחיר יותר מסביר)

 

[אמרלדה]

 

[נוסעת27]

פרט אחד פה מעניין אותי במיוחד

איך הגיעה בתך לעולם? האם היא הייתה מתוכננת או פנצ'ר שזרמתם איתו...?
כי זה לא נשמע ממה שאת מתארת כמו הקמת משפחה מכוונת, אלא יותר כמו מצב שהתגלגל ובן זוגך עסוק בעיקר באיך להגן על עצמו ולהשאיר פתח מילוט
אני חושבת שאין שום מקום לסלחנות מול ההתנהגות שלו. אתם לא זוג חברים שגרים יחד שנה והעתיד לא ברור. אם הבאתם תינוקת לעולם, נגמרה המסיבה. יש כאן מחוייבות שאי אפשר לטאטא בתחת לשטיח.
נשמע לי שהוא מדיר אותך מהחיים שלו. לא רוצה לאחד חשבונות? אפשר לפתוח חשבון משותף בנוסף. מתקמצן על כמה הוא מפריש למשק הבית, למרות שהוא מרוויח יותר? ואת השאר אוגר בצד...? מאוד מוזר. אם המשפחה היא הדבר החשוב לדבריו, זה אמור להיות בראש מעייניו.
גם ההשקעה הבלתי נדלית בהוריו בדגש על אמו, מול ההזנחה של זוגתו ובתו... איזה מן דבר זה? הקים משפחה והביא ילדה לעולם, איך ייתכן שהיא לא תהיה בעדיפות ראשונה?
לי נשמע שלא במקרה האיש הזה לא רצה להתחתן. הרבה זוגות לא רוצים ומחוייבים במאה אחוז אחד לשני ולמשפחה. פה זה לא המקרה. יש כאן גבר שמשאיר את פתח המילוט פתוח לחלוטין ונותן את המינימום הנדרש. מה שהוא כנראה לא יודע, שאם תיפרדו הוא יהיה מחוייב במזונות לכל עניין ודבר, בדיוק אילו הייתם נשואים. בכל זאת אתם גרים יחד ומנהלים משפחה מה שמגדיר אתכם אוטומטית כידועים בציבור. רק שפה את לא תיהי בחסדו של דיין מימי הביניים שיחליט מה נכון אלא בידיו של שופט שכנראה זה רק יבוא לטובתך. אז דבר ראשון אל תפחדי כלכלית מאופציה של פרידה, כי הוא חלק מזה גם אם כל הזמן עם רגל אחת בחוץ, לא תהיה לו ברירה, יש חוק.
אני לא בהכרח אומרת להיפרד, רק אומרת שאם האופציה תעמוד על השולחן, תדעי שהוא לא יתחמק בקלות.
&nbsp
אני חושבת שדבר ראשון, את צריכה לגדל זוג ביצים מולו. לא לגשת בגישוש ובעדינות. הייתי דבר ראשון מודיעה לו (לא מבקשת, מודיעה) שעשית חושבים וחישובים, כל המשכורת שלך נעלמת. את חושבת שהדבר ההוגן יהיה שמעט יותר מהנטל שלך יעבור אליו. שאתם מנהלים משק בית ויש לכם תינוקת ואת לא מוכנה יותר להתייחס למשפחה שלכם כעסק כלכלי. הייתי מסבירה לו, שאת לא מסוגלת לנהל ככה זוגיות יותר. זה לא הגיוני ולא נכון ולא בריא בעינייך. אני חושבת שאת רוצה הרבה זמן להגיד לו את זה ואת חוששת שברגע שתעזי לצייץ הוא יעזוב. עם הגבר הספציפי שתיארת, זאת בהחלט אופציה ריאלית וצריך להתכונן אליה וללמוד איך לחזק את עצמך גם עם האופציה שהזוגיות לא תימשך. טיפול יכול מאוד לעזור.

 

[נוסעת27]

ואגב

סתם עלה לי החשד הקל, שאולי הוא לא מחליף כתובת במשרד הפנים כדי שבמקרה ותיפרדו, ינסה לטעון כי אפילו לא גרתם יחד וככה להתנער מתביעת מזונות...?
אתם חתומים שניכם על חוזה השכירות?
נשמע שהוא מאוד מתאמץ לטשטש כל סממן חוקי ורישמי שיכול להעיד על הזוגיות שלכם (אין חשבון משותף, נכסים משותפים, אפילו לא רשומים באותה הכתובת.. האם הוא רשום כאבי הילדה במסמכים של בית החולים וכו'?)
אולי אני בלשית גרועה והכל פרי דמיוני, ואולי לא.. סתם מחשבה

 

[ilanit2015]

הילדה רשומה על שמו

אני עוד לא הגעתי למקום של חישוב מזונות, אבל לפי מה שאני יודעת, המזונות הם עבור הילדה ולא תלויים אפילו במגורים המשותפים של בני הזוג.
אני לא חושבת שמצבו הכלכלי כ"כ מזהיר (אין לו השקעות או נכסים ) כך שיהיה לו ממה לחשוש, נראה לי שהוא פשוט מעדיף לשמור על עצמאות כלכלית, לבזבז על מה שבא לו בלי שאני אדע מזה.
עם הכתובת זה גם לי נראה תמוה, כשניסיתי לברר למה שלא יעביר את התובת אלינו הוא אומר שככה יותר נוח לו כי הוא גם ככה נמצא כמעט כל יום אצל ההורים שלו.
ההרגשה הכללית שלי זה שהוא מעדיף לא לשתף אותי או אפילו מסתיר ממני דברים.

 

[חייבתלהגיב]

אבל הוא נמצא כ-ל יום בבית, לא?

כך שההסבר שלו חסר כל הגיון.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

עליו נאמר המשפט:

"ללכת עם ולהרגיש בלי" וזה מדהים עד כמה הוא מכתיב את כללי המשחק ולא מוכן לצאת מאיזור הנוחות שלו.
אני מנחשת שההבנה שלו, שגם אם ימשיך באקטים של "שמירת העצמאות" שלו- יש לו אחריות על ילד והוא כבר לא רק הבן של אמא שלו- ההבנה הזו כנראה מכעיסה אותו ומפחידה אותו ולכן הוא מתנהג אליך בצורה לא נעימה.. פשוט נהיית סוג של אוייב ואיום.
&nbsp
תכלס, לא יודעת מה לומר לך, כי הוא נשמע אדם שלא מוכן להתבגר ולהפסיק להיות הילד הקטן של אמא..
מזל שיש חוקים בישראל ואם תחליטי להפרד ממנו אף אחד לא שואל אותו אם מתחשק לו לשלם וכמה.