האם יש מילה עברית ל"סטודנט"?!

[Image of me]

ואם התכוונת לדגש שנובע

מגיזרת ע"ע (מ.ל.ל.), אז קח את המלה "סיבה"

סיבה כותבים עם י', נכון?

 

[bhnadav]

../images/Emo45.gif../images/Emo4.gif

כנראה שבאמת כדי להבדיל.

 

[Image of me]

רק כדי להבדיל מברית מילה לדעתי

 

[Eldad S]

../images/Emo45.gif נראה לי שזו הסיבה היחידה.

נדב, עניין הדגש ב-ל' לא משחק שום תפקיד - כי בכתיב הלא מנוקד ישנם כללים אחרים מאשר בכתיב המנוקד.

 

[bhnadav]

השכלתי ../images/Emo8.gif

 

[Cephissus]

אני בעצם מבקש סימוכין ל"מלה".

 

[Image of me]

אה, ובמלה "מאה"

הצירה לא מתקיים בנטיה בגלל "מַאתיים"? אתה באמת שם לב איך כל אחד כותב? זה יפה, החלק הזה במוח שלי כבר התנוון מזמן, כי בפורומים כל אחד כותב איך שבא לו. בעיתון אולי אני אשים לב אם משתמשים בכתיב מלא או חסר, אבל בפורום צריך להתאמץ בשביל זה

אני כותב תוכנה, אחרת זה נראה לי כמו תכַנֶה... השאלה הגדולה היא איך לכתוב את המלה תָכנוֹת: הרי אם כותבים בלי ו', זה נראה כמו תִכנוּת.

 

[Eldad S]

תוכנה, תוכנות. גם אני בעד.

כן, אני שם לב. כתיבה זה המקצוע שלי, ולצערי אני שם לב גם לשגיאות קטנות (ואפילו לפיסוק לא נכון). בעבר נהגתי גם לתקן, אבל היום אני שומר על הגבולות שלי (קרי, שומר לא לפלוש לגבולות של אחרים

). מצד שני, נחמד שאני כותב (ומנהל) בפורומים שעניינם העיקרי הוא התחומים החביבים עליי, כך שאני מרשה לעצמי גם להעיר, להאיר ולהוסיף ידע לאחרים בתחום שבו אני עוסק חלק ניכר מן היממה.

 

[pembencipolisi]

הכתיב המלא הוא כפירה בעקרונות הלשון

שהומצאה ב 1948, בידי האקדמיה ללשון העברית את הנקוד המציאו המנקדים מטבריה, כדי ללמד אנשים לקרוא נכון, ואין הדבר מצריך תקונים. לערבית למשל יש כתיב אחיד, ועוד ענין: "שמים" "מצרים" "אפרים" "מים" אינם זוגיים אלא בעלי סיומת קדמונית לשמות הקרויה בפי בלשנים מסוימים "תמיים" (בערבית "תנוין") שבה כל שם עצם מקבל סיומת על פי תקפידו והערבית שמרה על כל המערכת במלואה 6 סיומות 3 עם אל הידוע ו 3 ללא מיודע, ויודע זאת מי שלמד ערבית ספרותית. בתנ"ך יש כל הדוגמאות הלא רבות ל"תמיים" למלים בודדות: "חנם" שבה המם מוספת לשורש חנ"נ יומם במשמעות "ביום" אפילו אלוהים שמופיע פעם ברבים ופעם ביחיד פעם במיודע ופעם ללא ידוע, טלם = טל + ם . מצרים אפרים, מופיעים בין כשמות קבוציים ובין כ"שם פרטי" גם מים ושמים קבלו "תמיים" ישגם נקוד פנימי כמו "חיתו ארץ" וכמו פניאל פנואל שמואל ,, ובכתובת גזר "ירחו אסף" "ירחו לקש" ועוד... ברוב המלים העבריות הסיומת נעשתה קבועה: ראשון רשיון נסיון חדלון... עקר התמיים מזדהה לעתים עם הזוגי ועם שמות מקומות, כמו גבעתים קריתים חולון חורון בתנך יש דוגמה אחת ברורה ל"תמיים" כמו שנראה ה"תנוין" בערבית: בספר נחמיה נאמר "מיום שעשני פחם בארץ יהודה ואת לחם הפחה לא אכלתי" "פחם" לא מיודע מנוגד ל"פחה" המיודע, ואינו במשמעות של פחם עץ...

 

[Eldad S]

יפה, השכלנו.

על ההסבר. (אם כי אני חולק עליך במספר פרטים מינוריים). חנם (חינם, כפי שאנחנו נוהגים לכתוב) אכן מקביל לצורה הערבית ב"תנוין", תואר הפועל (בעצם, מקביל למה שמכונה בערבית "תמייז"). הוא הדין ב"יומם", יומם ולילה, "ריקם" (להשיב פניהם ריקם) וכו'. ממש מקביל ל"תיאור", תואר הפועל, בערבית. גבעתים - האם אין מדובר כאן על שתי גבעות?

 

[Image of me]

האם יש עוד פרטים מינוריים שאתה

חולק עליהם? יהיה מעניין לשמוע

 

[Image of me]

תודה ../images/Emo13.gif איך מבטאים "תמיים"?

אתה יכול לנקד את המלה?

 

[Eldad S]

הרעיון הוא כמו ב"תנוין",

שבאנגלית נקרא nunation, מן הצליל "נון" (למשל, "כתאב", "ספר" בערבית, כשאינו מיודע הוא מבוטא kitabun) - אם הבנתי נכון, הכוונה ל-tamyim, כלומר, מ"ם סופית, כמו אותה "נו"ן סופית" בתופעת התנוין בערבית. יש כמה פרטים מינוריים שבהם חלקתי על הכותב הקודם, אבל היות שאני לא מרגיש את עצמי מומחה דווקא בנושאים שהוא העלה, לא הרגשתי בנוח לפרט הסתייגויות שלי (מינוריות ככל שיהיו).