האם יש כאן הורים לארבעה?

Almog6607

New member
האם יש כאן הורים לארבעה?

כלומר זוג תאומים ועוד 2 בודדים?
אני בהריון.. בבית תאומים בני ארבע ומלאכית אוטוטו בת 3..
ונסיך צריך להצטרף בעוד 3 חודשים
מענין אותי לדעת מניסינכן עד כמה הרביעי "משנה" את הבית,
כלומר שכהגיעה המלאכית היו לי 3 תינוקות בעצם,וברור שלא היה קל, אבל האמת שהיא היתה ילדה רגועה וזה עבר יחסית בסדר.. לא היו למשל בכלל סצנות קינאה,
האם עכשיו צריך לצפות ליותר קשיים?
האם חשתם שהילד האמצעי שאחרי התאומים קשה לו יותר עם האח/ות החדשים מאשר לתאומים?
אשמח לשמוע...
תודות לפורום המהמם הזה שלרוב אני רק קוראת בו ..
 
גם לחמישה


אבל אצלי התאומים הגיעו בקינוח אז אולי זה אחרת.
אני חושבת שהקנאה כשהיתה היתה תוצאה של גיל ובשלות רגשית, כלומר כשילדתי את השני והבכור היה בן שנה וחודש הוא היה צעיר מכדי לקנא אבל השני היה בן שנה ועשר כשילדתי את השלישית וכבר ידע לקנא (היום הם הכי קרובים בעולם)
אצלי שלושת הגדולים התקרבו מאוד כתוצאה מהלידה של הקטנים, הם התחברו אפילו יותר ממה שהיו קודם והלידה עשתה לבית שלנו רק טוב. בת הכמעט שלוש שלי קיבלה קידום להיות גדולה עם האחים שלה והתפתחה מאוד מאז הלידה. תודה לאל לא נרשמו קשיים מיוחדים לאף אחד. (אולי קצת אצל הבן השני שגם קינא כשילדתי את השלישית)
המון הצלחה
 
תשבי לפני שאת קוראת


הבכור שלי היה בן חמש וחצי כשילדתי את התאומים.
יש לי בן שש, חמש, שלוש ותאומים בני חצי שנה.
 

mishmish04

New member
יש כל מיני הרכבים:

זוג +זוג
זוג + אחד + אחד
אחד + זוג + זוג
אחד+ אחד + אחד + אחד + זוג
וכו'.
הבנת כבר את הרעיון, נכון?
 

Almog6607

New member
חח מצחיקה מישמיש

חח כל הרכב והמורכבות שלו
פתאום הכל מתגמד למצב במדינה..
שאלוהים ישמור לנו עליהם
הכל יהיה בסדר
 
אמא טריה לארבעה

ילדתי לפני חודש וקצת את הרביעית כשבבית גדול בן רבע לחמש ותאומים, בן ובת, בני שנתיים וחצי. גם עכשיו וגם אחרי שנולדו התאומים אני לא חווה התקפי קנאה מיוחדים.
עיקר השינוי הוא בילד עצמו- קצת רגרסיה, קצת עצבים, כעסים ומרדנות. לדעתי כאשר פועלים בחוכמה אפשר להקטין מאוד את ההשפעה של התוספת החדשה ולהנות
רק מהיתרונות
. אבל אולי אני עוד אופתע, בכל אופן היא רק בת חודש.
מה שכן, בערך בגיל חצי שנה יש שוב גל כזה כי התינוק מתחיל להיות פעיל, חמוד ושובב ואז הקושי של הגדולים מתעצם גם בגלל תשונת לב שהואא מקבל וגם בגלל שהוא עצמו זוחל ומפריע, שובר והורס להנאתו
.
אז אני מתכוננת נפשית...
בינתיים מה שאני עושה זה לתת לקטנה הרבה יחס מתי שהם לא בבית או ישנים ובזמן שאני איתם להפחית כמויות. אם לדוגמה בזמן ההשכבה היא לא רגועה אני שמה אותה במנשא ובדרך כלל זה עוזר.
דבר נוסף שחשוב לדעתי זה לא לשבור את השגרה יותר מדי מלבד המינימום ההכרחי. אני ילדתי בחמישי בבוקר וביום שישי כבר חזרתי הביתה כך שהילדים כמעט ולא הרגישו הבדל בשיגרה.
בנוגע לשאלה שלך- אני בהחלט מרגישה שלגדול הרבה יותר קשה מאשר לתאומים. למען האמת, אצלם אני לא מרגישה שום שינוי עדיין לעומת השינויים הברורים אצלו (מבקש שילבישו אותו וכאלה). מעניין אם זה יישאר כך..
המשך הריון קל ותקין ולידה קלה!!
 
למעלה