וואו!
איזו שאלה! בדיוק אתמול דיברתי על זה עם חבר שלי, אני זוכרת שפעם הייתי בקשר עם מישהוא והייתי כל כך מאושרת ממש חיה בעננים וברגע אחד הגיעה אלי אינפורמציה שהעלתה לי את הקרביים לגרון. מה הרגשתי? שחייתי באשליה, שכל החלומות שלי, המחשבות שלי והרגשות שלי במשך זמן לא קצר פשוט היו שקר. לא נכונות. התחושה הזאת חוזרת אלי לעיתים רחוקות אבל היא חוזרת כשאני נזכרת ברגע שהתחוור לי שהייתי מאושרת כי לא ידעתי את המציאות. לדעתי דברים שנגמרים רע לא היו טובים מספיק, כי אם משהו הוא טוב אז הוא טוב ואין בזה בלבול. אני לא מסכימה עם זה שטוב ורע שלובים יחד. בשבילי טוב זה טוב מוחלט ורע זה רע. הכל ענין של לזהות מה זה טוב ומה זה רע לי. אז אם משהו הסתיים בצורה קשה כנראה שזה לא היה טוב וצריך ללמוד מזה ולהמשיך הלאה. ולגבי אושר, אני לא יודעת מה זה אושר אני לא מצליחה גם להגדיר אותו וזה בעצם כל הענין. אושר זה לא משהו שאפשר להגדיר. אבל קרו לי כמה פעמים בשנה האחרונה שאמרתי לעצמי וואו, זה אושר, עכשיו אני מאושרת, טוב לי! למעשה זה קרה לי אפילו אתמול בלילה, רגע כזה שהרגשתי פשוט שלמות וקמתי היום בבוקר בגלל זה עם חיוך. אז אל תפסיקי לנסות ולחפש את הטוב וגם אם זה נגמר רע תמשיכי לחפש כי הכל שווה את הרגע המאושר. <אלוהימית ביום אופטימי> <מי אמר שלמות זה רע?>