על מונית 12
New member
האם זה נכון בשבילי?
שלום,
לאחרונה אני רואה שאני ממש לא מרוצה ממה שאני, מאופן שבו אני רואה דברים, איך שאני מקבלת דברים ואיך שאני מתנהגת.
בכמה מילים אספר שאמרו לי די הרבה שאני אדם שלילי (לא אנשים שאני ביחסים רעים איתם, אלא אנשים קרובים אלי ששאלתי מה לדעתם מאוד בולט באופי שלי). אני די לא אוהבת אנשים ואין לי בעיה להיות עם עצמי תקופות ארוכות, יש לי חברים וחברים טובים, אבל אני לא מהאנשים האלו שצריכים קשר יומיומי או קשר פנים מול פנים (אני יכולה להסתדר נפלא בלי לראות את אותו אדם יותר משנה, אלא רק בקשר אינטרנטי וטלפוני). שמתי לב ש99% מקשרי האנוש שלי נבעו ע"י הצד השני ושאני בכלל לא יוזמת קשרים (פשוט כי אני לא באמת חושבת שאני צריכה את זה וזה לא מעניין אותי). אבל לאחרונה שמתי לב שבמקומות העבודה האחרונים שלי... אין לי בכלל חברים... ז"א- יש לי קולגות, אנשים שאני יכולה לדבר איתם על ענייני העבודה, אבל אין לי על מה לדבר איתם מעבר לזה, הם לא מעניינים אותי ו...לא בא לא לשבת איתם אחרי העבודה. זה דבר שממש מתסכל אותי, כי אני יודעת שזה לא טוב.
אני יכולה ללבוש מסיכה חייכנית ויכולה להיות כריזמטית מאוד, אבל באמת- אני די שלילית ודי לא אכפת לי מאף אחד וזה, מפריע לי. פתאום.
אני יכולה לומר שזה נובע מאנשים בעבר שלי שאכזבו אותי, ולא בא לי להיקשר ולהפגע, אבל אני לא מחפשת לנבור בעבר עם פסיכולוג בשביל להבין למה וכמה, אני רוצה להבין מה אני יכולה לעשות בשביל לצאת מהמצב העכשווי שלי ולהיות יותר "אדם של אנשים", או בעלת "אופי חם ומזמין".
מה לדעתכם יתאים לי? אימון? איך כל העניין הזה מתבצע? המאמן אומר לי מה לעשות? יש איזשהן שיטות? יש זמן מסויים שרואים שינוי?
כבר הייתי אצל מישהי שהתיימרה להיות מאמנת והבטיחה לי שתוך זמן מסויים אני אראה שינוי, אבל היא רק נברה ונברה בעבר שלי ובכלל סטתה ממה שביקשתי ממנה, אז החלטתי להפסיק עם הפגישות...
בכל אופן, אשמח להמלצה...
שלום,
לאחרונה אני רואה שאני ממש לא מרוצה ממה שאני, מאופן שבו אני רואה דברים, איך שאני מקבלת דברים ואיך שאני מתנהגת.
בכמה מילים אספר שאמרו לי די הרבה שאני אדם שלילי (לא אנשים שאני ביחסים רעים איתם, אלא אנשים קרובים אלי ששאלתי מה לדעתם מאוד בולט באופי שלי). אני די לא אוהבת אנשים ואין לי בעיה להיות עם עצמי תקופות ארוכות, יש לי חברים וחברים טובים, אבל אני לא מהאנשים האלו שצריכים קשר יומיומי או קשר פנים מול פנים (אני יכולה להסתדר נפלא בלי לראות את אותו אדם יותר משנה, אלא רק בקשר אינטרנטי וטלפוני). שמתי לב ש99% מקשרי האנוש שלי נבעו ע"י הצד השני ושאני בכלל לא יוזמת קשרים (פשוט כי אני לא באמת חושבת שאני צריכה את זה וזה לא מעניין אותי). אבל לאחרונה שמתי לב שבמקומות העבודה האחרונים שלי... אין לי בכלל חברים... ז"א- יש לי קולגות, אנשים שאני יכולה לדבר איתם על ענייני העבודה, אבל אין לי על מה לדבר איתם מעבר לזה, הם לא מעניינים אותי ו...לא בא לא לשבת איתם אחרי העבודה. זה דבר שממש מתסכל אותי, כי אני יודעת שזה לא טוב.
אני יכולה ללבוש מסיכה חייכנית ויכולה להיות כריזמטית מאוד, אבל באמת- אני די שלילית ודי לא אכפת לי מאף אחד וזה, מפריע לי. פתאום.
אני יכולה לומר שזה נובע מאנשים בעבר שלי שאכזבו אותי, ולא בא לי להיקשר ולהפגע, אבל אני לא מחפשת לנבור בעבר עם פסיכולוג בשביל להבין למה וכמה, אני רוצה להבין מה אני יכולה לעשות בשביל לצאת מהמצב העכשווי שלי ולהיות יותר "אדם של אנשים", או בעלת "אופי חם ומזמין".
מה לדעתכם יתאים לי? אימון? איך כל העניין הזה מתבצע? המאמן אומר לי מה לעשות? יש איזשהן שיטות? יש זמן מסויים שרואים שינוי?
כבר הייתי אצל מישהי שהתיימרה להיות מאמנת והבטיחה לי שתוך זמן מסויים אני אראה שינוי, אבל היא רק נברה ונברה בעבר שלי ובכלל סטתה ממה שביקשתי ממנה, אז החלטתי להפסיק עם הפגישות...
בכל אופן, אשמח להמלצה...
