האם זה נורמלי?

[עצרתי כדי לשאול]

האם זה נורמלי?

שלום, אני בן 23 ועוסק בהוראה. במהלך החצי שנה האחרונה, אחת מהתלמידות במקום בו אני עובד החלה לגלות חיבה כלפי, זה התחיל במחמאות קטנות, והגיע למצב שכל פעם שאני לידה היא אומרת לי בצורה דיי אובססיבית שאני "מדהים", "גאון" ועוד כל מיני מחמאות, לעיתים היא שואלת אם אני אוהב שהיא מגיעה. אני מנסה להתעלם ולהסביר שזה לא במקום, היא נעלבת אך ממשיכה בשלה או שהיא צוחקת בצורה בלתי נשלטת. ראוי לציין שמדובר בתלמידה בגיל 17 שמתנהגת בדיוק כמו ילדה בגיל 17, היא לא בוגרת יותר מכפי גילה.

בהתחלה כל הנושא הזה דיי הציק, והעדפתי כמה שפחות לעבוד מולה פרונטלית, אך עם הזמן התחלתי להרגיש מוחמא לאור העקשנות שלה, ואף להעריך אותה. היא מתחילה למצוא חן בעייני, למרות שיש בינינו פער גילאים של 6 שנים שהוא מאד משמעותי בגיל הזה. היא לא בוגרת במיוחד ולא חכמה במיוחד, אך יש בה שמחת חיים וכנות.

האם זה בכלל נורמלי שהיא גם כן מתחילה למצוא חן בעייני? כיצד אני צריך להתנהג איתה?

 

[יעל ניסן]

איך צריך להתנהג?

כמו המבוגר האחראי.
אתה מורה, היא תלמידה וקטינה.

שמור את זה שאתה מוחמא בינך לבינך, מבחינתך היא תלמידה מן המניין.

 

[עצרתי כדי לשאול]

אני מדריך, לא מורה

 

[עפרה מהודר]

ועדיין

אתה בגיר והיא קטינה.
אתה בעל הסמכות והיא נתונה למרותך.
לכן קשר ביניכם עלול להוביל אפילו לאישום פלילי. נגדך.

 

[עצרתי כדי לשאול]

היא בגיל ההסכמה, אין כאן שום עניין לא חוקי

כי אין לי שום סמכויות של מורה, לא אפרט על מהות העבודה כי אני מעדיף לא לחשוף פרטים. אין כאן בעיה חוקית, אולי מוסרית.

העקשנות שלה התחילה למצוא חן בעייני, אני לא יודע אם אני מעוניין בקשר איתה. אני לא רוצה לפתח אליה רגשות, ואני עושה כל מה שאני יכול בכדי להתרחק ממנה.

ראיתי קשרים מהסוג הזה בעבר, הם נראו לי ועדיין נראים לי מוזרים, אבל חלקם דווקא כן עבדו על אף פער הגילאים.

השאלה שלי הייתה סה"כ האם אני נורמלי, לא מעבר לכך.

 

[עפרה מהודר]

ברור שזה מצב נורמלי.

זה נורמלי להימשך לבן/בת המין השני, זה נורמלי להימשך לבעל סמכות, וזה נורמלי שזה מחמיא לבעל הסמכות.
בגלל זה מלכתחילה חוקקו את החוקים האלה.

אני מכירה זוג שהיה נשוי שנים רבות, שהכירו כשהיא הייתה סטודנטית שלו, וצעירה ממנו בכעשרים שנה.
ועדיין זה נדיר.

 

[עצרתי כדי לשאול]

למה היא לא מרפה כשאני מסביר לה שזה לא לעניין

להערכתך? היא ממש נעלבת כל פעם מחדש, ובפגישה הבאה ממשיכה בשלה.

לפני חודש כשהייתי בדרך לחניה היא רדפה אחרי עם חברות שלה וניסתה לחבק אותי, רציתי לחבק אותה, אבל אמרתי לה שזה ממש לא מתאים. ושוב היא נעלבה.

כיצד אני יכול לגרום לה להרפות ממני מבלי להעליב אותה? כי אני מתאר לעצמי שזה ממש מעליב לקבל סירוב פעם אחר פעם, בייחוד שזה הרבה יותר קשה לסרב כשאני גם מתחיל להרגיש משהו.

 

[עפרה מהודר]

נראה לי

שהתשובה נמצאת בשורה האחרונה שלך: "זה הרבה יותר קשה לסרב כשאני גם מתחיל להרגיש משהו.".

ייתכן שהיא מרגישה שאתה אמביוולנטי. ולכן ממשיכה לנסות כי "אולי הפעם --"

 

[עצרתי כדי לשאול]

להערכתך כדאי לבקש ממנה לא להגיע יותר?

 

[עפרה מהודר]

אינני יודעת

אם אתה לא מורה, והיא מעל גיל 16, אז זה באמת פחות "שחור ולבן".
אתה לא מספר מהו מקום העבודה הזה. יש מקומות עבודה שאוסרים בכלל קשר רומנטי בין עובדים ללקוחות. בלי קשר לגיל. זו פשוט נחשבת התנהגות לא מקצועית.

אם אתה מדריך בצופים נניח, אז אולי הנורמות הן אחרות.
תלוי גם עד מתי אתה אמור להדריך אותה. אולי אפשר לחכות שייגמר הקשר המקצועי ביניכם כדי לבחון את זה?

תכלס -- אתה רואה את עצמך בקשר עם תלמידת תיכון?
תיקח אותה מבית הספר, ותדבר איתה על מבחנים ושיעורים?

אני רואה כאן יותר פוטנציאל להסתבכות מפוטנציאל לקשר. אבל זה לא מדע מדויק.
אולי מה שנקרא "כשר אבל מסריח".

 

[עצרתי כדי לשאול]

לא יודע, אני חושש שהרגשות כלפיה התגברו

ולכן אני מעדיף להגיד לה לא להגיע יותר, עם כל הצער שבדבר.
תקנון מקום העבודה אוסר קשר מכל סוג שהוא, אם יתגלה שאני מנהל איתה קשר, רוב הסיכויים שאפוטר.

אם למשל ההורים שלה לא יהיו מרוצים מהרעיון שהיא עם בחור שגדול ממנה ב-6 שנים, אין ספק שהדבר יתגלה. אני בכלל לא רוצה לשאול אותה מה ההורים שלה חושבים על זה, כי אז היא תבין שאני מרגיש אליה משהו ולא תניח לי.

כרגע הדרך היחידה שאני רואה היא לבקש ממנה להפסיק להגיע, אשמח לשמוע הצעות נוספות.

 

[עפרה מהודר]

אז הגעת לתשובה בעצמך.

עכשיו אתה יודע מה אתה צריך לעשות.
לילה טוב.

 

[עצרתי כדי לשאול]

גם אני רואה כאן פוטנציאל להסתבכות

 

[נסחפת עם הגלים]

סליחה שאני מתפרצת

אבל אם יורשה לי, התנהגות כזאת מצידה מהווה סימן אזהרה. אם היא לא מכבדת שאתה אומר לה לא, ומתעקשת למרות שהקשר ביניכם לא מקובל מבחינה חברתית יכול להיות שמדובר בבחורה עם בעיות רגשיות. לפי דעתי פשוט תגיד לה שאם זה ימשיך תפנה למנהלת או להורים שלה.

 

[sharpantie]

ממש הוצאת לי את המילים

מהמקלדת.

 

[עצרתי כדי לשאול]

היא נערה נורמטיבית

לא מדובר בביה"ס...

הדבר האחרון שאיכפת לי שהקשר הוא לא "מקובל מבחינה חברתית", אם אחיה את חיי לפי מה שמקובל חברתית אהיה אדם אומלל.

אני מניח שהיא לא מפסיקה בשל האמביוולנטיות שהיא מזהה בהתנהגות שלי, כמו שאמרה עפרה מהודר, ולא בשל בעיות רגשיות. התפקוד של נורמטיבי לחלוטין להערכתי, היא נערה מקובלת שמוקפת בחברות.
כשהיא מחמיאה לי, אני מחייך, אני לא יכול להסתיר את זה שאני מוחמא. היא כניראה מזהה שהיא מוצאת חן בעייני גם כן.

הסיבה העיקרית לכך שאמרתי לה לא להגיע יותר היא כי אני מפחד לפתח רגשות חזקים יותר, ובנוסף מעוניין לשמור על מקום עבודתי.
אני פשוט לא רואה כיצד יהיה ניתן לשמור על קשר שכזה בסוד...

 

[נסחפת עם הגלים]

לא אכפת לך מנורמטיביות

ואתה שואל בהודעתך הראשונה ״האם זה נורמלי״.
בכל מקרה לפי מה שאתה מתאר פה העבודה הזאת גם ככה לא נשמעת מתאימה לך,
מי שלא יודע לשלוט ביצריו שלא יעבוד עם בנות בגיל הזה.

 

[עצרתי כדי לשאול]

כששאלתי האם זה נורמלי, הכוונה הייתה יותר לצד

הביולוגי, האם זה נורמלי מבחינה ביולוגית שארגיש משיכה לנערה בת 17. ישנם הרבה דברים נורמלים שלא מקובלים חברתית, מבלי להיכנס לפרטים.

הצד החברתי פחות מציק לי, אני יודע שקשרים כאלו אינם מקובלים מאד חברתית בישראל, אך עדיין שומעים עליהם מפעם לפעם, וחלקם אף מצליחים ומובילים לזוגיות בריאה וארוכת שנים.

אני בהחלט יודע לשלוט ביצרי, כי ביקשתי מהתלמידה הזאת לא להגיע יותר.

 

[נסחפת עם הגלים]

אוקיי

 

[אופירA]

איפה יש פה שאלה בכלל?

בת 17 מפותחת כמו אשה לכל דבר, זה גיל שבו היופי גובר, אז מה הפלא שאתה מרגיש אליה משיכה, לאחר כל כך הרבה מחמאות שגרמו לך לשים אליה לב?
היה אולי לא נורמלי אם לא היית מרגיש אליה משיכה.
פער של 6 שנים נראה לך מפחית משיכה ביולוגית? מדוע? אין בזה שום היגיון.

אם היה מדובר בנער בן 13 וילדה בת 7, אז היתה שאלה אם זה נורמלי להימשך אליה. וגם בבן 18 וילדה בת 12 יש אותה שאלה.
אבל בוגרת בת 17, ופער של 6 שנים בלבד? עצם השאלה זה דבר לא נורמלי...

אולי זה מרגיש לך מוזר, זה לא משנה ההרגשה. יש דברים לא מקובלים חברתית, אבל כמו שאתה אומר הם נורמלים.
זה קשר נורמלי וסביר. הבעיה היא טכנית - שהוא יכול לחבל בעבודתך, שהוריה יכולים להתנגד וכד'. אז טכנית אכן אתה יודע להתמודד. וזו לא שאלתך.

יש לי קרוב, אמן מבוגר, שבגיל 24 התחתן עם בת גילו ובת עדתו, והתגרש ממנה אחרי רבע שנה, ללא ילדים.
רק אחרי 13 שנה, בגיל 37 בערך, התחתן עם אשתו השנייה, נערה בת 18, מעריצה, בלונדית... כולנו אמרנו: ילדותי, לא התבגר. למה הוא ממשיך עם השטויות בחיים?
25 שנות נישואין מאושרים, שתי בנות בוגרות, ואשתו (הצעירה ממנו בכעשרים שנה) נפטרה ממחלה קשה... ולנו הסתבר שהוא כן התבגר, שהוא ידע מה הוא עושה, שהוא כן בנה חיים בריאים, רק אנו לא ידענו... לא הבנו...