אושיק היחידה
New member
האם זה הרגע לוותר?
שלום לכווווולללם! אז ככה כמו שכבר הספיקו לקלוט פה החבר'ה נמצאים פה הרבה שמתכוונים או מתלבטים האם ללמוד ריפוי בעיסוק. אני כמובן כבר מזמן יודעת שזה החלום שלי וזה היעוד שלי, פסיכומטרי כבר עשיתי פעמיים, ובאפריל אני ניגשת למבחן אמיר כדי לשפר את החלק האנגלי. העניין הוא שהנתונים שלי ממש גבוליים ואין לי כול כך סיכוי להגיע אפילו לא לראיון. אני יודעת שאין לי כול כך זכות אבל שלחתי מכתב (ניסיתי את מזלי) למשרד לקבלת תלמידים באוניברסיטה העברית, ובו ניסיתי קצת לעבוד על הרגש, ולהדגיש שלפעמים לא הנתונים המספריים הם אלה שצריכים לקבוע זה ממש מתסכל ש 30 או 40 נק זה מה שיכול לקבוע אם אני אהיה מרפאה בעיסוק טובה יותר או פחות או אם בכלל. כול מה שביקשתי זה להגיע לראיון... מעבר לזה אם אחרי ראיון בן אדם לא מתקבל - אז באמת אין יותר מה לעשות אחרי הכול הם אכן יותר סמכותיים ויותר מלומדים ומשכילים להחליט מי באמת מתאים לתפקיד אבל להגיע לראיון זה כל מה שאני מבקשת, ובמכתב תשובה שקיבלתי, דחו אותי מה שנקרא בעדינות.... יותר מהציון שהוצאתי בפסיכומטרי בפעם השנייה (שיפרתי ב 70 נקודות) אני לא מאמינה שאני יכולה להוציא השקעתי בפעם הזו את כל הזמן שהיה לי (כל יום ממוקדם בבוקר ועד מאוחר בלילה, גם אם מאוד הייתי רוצה לא הייתי יכולה למצוא עוד זמן להשקעה) וכעת אני עובדת על החלק האנגלי שזה איכשהו הדבר היחיד שאני חושבת שאולי הייתי יכולה להוציא בו יותר ממה שהוצאתי. אני ממש מתוסכלת ותוהה... האם זה הזמן לוותר? אודה מאוד על תגובתיכם. אושרת.
שלום לכווווולללם! אז ככה כמו שכבר הספיקו לקלוט פה החבר'ה נמצאים פה הרבה שמתכוונים או מתלבטים האם ללמוד ריפוי בעיסוק. אני כמובן כבר מזמן יודעת שזה החלום שלי וזה היעוד שלי, פסיכומטרי כבר עשיתי פעמיים, ובאפריל אני ניגשת למבחן אמיר כדי לשפר את החלק האנגלי. העניין הוא שהנתונים שלי ממש גבוליים ואין לי כול כך סיכוי להגיע אפילו לא לראיון. אני יודעת שאין לי כול כך זכות אבל שלחתי מכתב (ניסיתי את מזלי) למשרד לקבלת תלמידים באוניברסיטה העברית, ובו ניסיתי קצת לעבוד על הרגש, ולהדגיש שלפעמים לא הנתונים המספריים הם אלה שצריכים לקבוע זה ממש מתסכל ש 30 או 40 נק זה מה שיכול לקבוע אם אני אהיה מרפאה בעיסוק טובה יותר או פחות או אם בכלל. כול מה שביקשתי זה להגיע לראיון... מעבר לזה אם אחרי ראיון בן אדם לא מתקבל - אז באמת אין יותר מה לעשות אחרי הכול הם אכן יותר סמכותיים ויותר מלומדים ומשכילים להחליט מי באמת מתאים לתפקיד אבל להגיע לראיון זה כל מה שאני מבקשת, ובמכתב תשובה שקיבלתי, דחו אותי מה שנקרא בעדינות.... יותר מהציון שהוצאתי בפסיכומטרי בפעם השנייה (שיפרתי ב 70 נקודות) אני לא מאמינה שאני יכולה להוציא השקעתי בפעם הזו את כל הזמן שהיה לי (כל יום ממוקדם בבוקר ועד מאוחר בלילה, גם אם מאוד הייתי רוצה לא הייתי יכולה למצוא עוד זמן להשקעה) וכעת אני עובדת על החלק האנגלי שזה איכשהו הדבר היחיד שאני חושבת שאולי הייתי יכולה להוציא בו יותר ממה שהוצאתי. אני ממש מתוסכלת ותוהה... האם זה הזמן לוותר? אודה מאוד על תגובתיכם. אושרת.