האם זה אתי שמוסד אקדמי יסכים

[עדו בן צבי1]

האם זה אתי שמוסד אקדמי יסכים

לקבל אך ורק אבחון ממכון אבחון בודד? אם זה לא אתי (או ממש לא חוקי) למה יש מספר מוסדות אקדמיים שכן עושים זאת. שאלה שניה בנושא דומה: האם זה אתי שמוסד אקדמי יסרב לפרסם את רשימת המאבחנים המקובלים עליו (או מאבחנים שעבודתם התקבלה על ידו לפחות פעם אחת), יאלץ סטודנטים לחפש מאבחן בכותות עצמם ולהיות מופתעים שוב ושוב שהאבחון לא מתקבל על ידי המוסד כי הוא באמת לא אבחון רציני.

 

[im mitzi]

זה לא שהאבחון לא רציני

זה המוסד שאינו מוכן לקבל אותו כרציני. יש הבדל!

 

[עדו בן צבי1]

המקרה שלך מתאים רק לשאלה

הראשונה. השאלה השניה נוגעת למקרים אחרים. היא נוגעתת לסטודנט שהאוניהרסיטה מסרבת לגלות לו למי אפשר לגשת והוא משלם שוב ושוב למאבחנים שקיבלו רישיון בטעות.

 

[im mitzi]

אני יודעת

זו כבר הבעיה של האוניברסיטה, זו טעות לבקש מסטודנט שוב ושוב אבחונים רק כי המאבחן לא נראה לאוניברסיטה. המועצה להשכלה גבוהה צריכה לפרסם בפומבי את שמות המאבחנים המומלצים על ידיה ואלו היחידים שיוכלו לאבחן לכל המוסדות.

 

[זהבה נ]

אתיקה מקצועית מחייבת את כל המוסדות

גם את הפקולטות והמכללות, אבל אם תבדוק לעומק לכל אחד יש את התקנות שלו בנושא ולצערי לא קיימת התאמה בן המוסדות לגבי המאבחנים, כמו שאין התאמה בהרבה מישורים אחרים הנושקים יחד. אני מאמינה שאם לא היו מתחילים להשתמש שלא ביושר הראוי באבחון הלא אמיתי היה אולי אחרת. אתה הרי מכיר את הראש היהודי, מישהו כבר עשה על כך מה שנקרא "קופה" ומכר אבחונים גם לסטודנטים שלא היו זקוקים להם ולאחר שזה הגיע לטלוויזיה בתחקירים עם מצלמה נסתרת, החלו כל העומדים בראש הפקולטות לבדוק בציציות לעומק ולקבוע נהלים חדשים/אחרים, כך קרה שכל מוסד להשכלה גבוה יש את מי או מה שמקובל עליו בנושא. הרי זה לא חוקי לא לומר את האמת או לא להגיש אבחון אמיתי וקרה במציאות אחרת. מה אתה חושב שניתן לעשות??? שבעקבות אנשים שעברו על החוק ושנהגו שלא ביושר נפגעים האנשים שבאמת מגיע להם לנהוג בהם שונה ואחרת.

 

[עדו בן צבי1]

לא הבנתי ובלי קשר, נעלבתי.

נעלבתי מההיערה על הראש היהודי. בכל מקום שיש ערכים יש צביעות ובכל מקום עשויים להיות רמאים. שנית, אני לא מבין למה התשובה לזה שמישהו ניסה לרמות היא שמותר להביא אבחונים רק מהמכון שאולי שייך לדודה של הפקיד שמקבל את האבחונים באוניברסיטה. או למכון שאולי סיכמו איתו שהוא ירשום אק המלצות שנוחות ליישום על ידי האוניברסיטה. השאלה השניה שלי נוגעת למקרה ההפוך: האוניברסיטה העברית בודקת כל אבחון לגופו ועד כאן זה יפה. אלא שהיא כל כך מפחדת שיחשבו שהיא שולחת למכונים ומאבחנים בעלי אינטרס עד שהיא לא מוכנה לגלות לתלמידים לאן ללכת. כשעבדתי במחלקה שנותנת סיוע לתלמידים לקויי למידה באוניברסיטה העברית, ביקשתי מהמעסיק שלי שיפרסם רשימה ארוכה מאוד של מאבחנים שמקובלים על האוניברסיטה כדי שלא יהיה ספר שיש לסטודנט בחירה חופשית ושאין אנטרס והכל זאת תמנע שליכה למאבחנים שאין סיכוי שהאבחון שלהם יתקבל. המעסיק שלי סרב בטעון שמאבחן יוכל לבוא בתלונות שאי הופעתו ברשימה ארוכה נובעת מאינטרס זר.

 

[זהבה נ]

לא להעליב אותך ולא את האחרים המטרה

ואם יצא כך אז קבל התנצלותי. רציתי להדגיש שהמצב נוצר בשל הבעייתיות כאשר גילו מה אנשים שידם משגת אבחונים עשו שלא ביושר. זה לא בא להצדיק את המצב, אך היום יש לי יותר אפשרות להבין למה מנסים להקשות יותר וברור שהאוכלוסייה שזקוקה באמת לאבחון אמיתי נפגעת. אני מדגישה שראוי ליצור או לתקן תקנה ברורה שלא משתמעת לשתי פנים בנושא סטודנטים לקויי למידה שתתאים לכל המוסדות להשכלה גבוהה. עד שאין דבר כזה גם לא מוגדר מי הוא מאבחן מקובל או לא או לחילופין מה צריכה להיות הפרופסייה המקצועית ומה ההכשרה שלה צריך לכלול על מנת שאבחון שלה יהיה מקובל על המוסדות להשכלה גבוהה. לדעתי עד אז המצב לא ישתנה ואני יכולה להבין את הממונה עליך באוניברסיטה העברית שלא יכול היה להמליץ על רשימה שלא יאוגדו בה כל המומחים או שיהיו כאלו ששמם לא יהיה כלול ואז חרצת את גורלם ולא תהיה להם פרנסה והאוניברסיטה תהיה חשופה לתביעה מצדם בגין לאפליה של הפקולטה את החלק אחד מול החלק השני של המאבחנים, תמיד חשוב לשים לב לכל הצדדים.