האם זה אומר משהו?

pegasus2

New member
האם זה אומר משהו?

ילד בן שנתיים. עד גיל שנה וחצי ידע לומר 130 מילים, כיום מחבר משפטים ארוכים ובגדול מדבר די שוטף ודי הרבה (לא שותק לרגע גם כשהולך לישון מדבר ומפטפט עד השניה שעיניו נעצמות. כשהולך לישון מתנדנד מצד לצד במשך כ-40 דקות ומטיח יד או רגל במזרון. מתקשר בצורה מדהימה (אז כנראה שאפשר לשלול PDD) מגיל מאוד קטן ידע לתקשר מה הוא רוצה, אינטילגנציה ריגשית גבוהה, אם מישהו עצוב, כועס וכו', משתף בצעצועים ובאוכל, מאוד אוהב דברים מכניים בעיקר מסתובבים עד כדי אובססיה.
יודע לספור עד 10 די מזמן, ומה המשמעות של קצת, הרבה, וגם חוש זמן (מבין מה זה אתמול, מחר, יום שישי, יום שבת לא יודעת באיזה גיל אמורים להבין זאת).
ילד מתוק ועדין פיזית ונפשית, נעלב מהר, מצחיק מאוד , ליצן, יודע מתי להתחנף, אנרגיות בלתי נדלות תמיד חייב לעשות משהו אבל גם לא מתמיד בדרך כלל במשחק, לא לוקח מוצץ, לא רואה טלוויזיה. בקיצור קוצים בתחת. יש משהו כאן ואם כן איך לתעל?
 
כן, יש פה ילד. ילד חמוד וסקרן,

כמו ילדים.
מה שעושים - לוקחים אותו לגן משחקים לשחק עם ילדים ולחברים עם ילדים (אגב, גם ילדים עם בעיות על הרצף האוטיסטי, כמו אספרגרים למשל, יכולים לפעמים לתקשר בצורה מצוינת עם המשפחה שלהם ועם מבוגרים - אבל פחות עם ילדים לא מהמשפחה), מקריאים לו ספרים, משחקים איתו ומאפשרים לו גם לשחק לבד, משוחחים איתו ועונים על השאלות שלו, לוקחים אותו למקומות מעניינים, וכו'.
בקיצור - מגדלים ילד. זה מעולה שאת רואה בו פוטנציאל - כי באמת יש בו פוטנציאל אדיר, ואת בדרך לעזור לו להגשים את הפוטנציאל.
לגבי קוצים בתחת - זה באמת משהו שמאפיין ילדים בני שנתיים באשר הם, אם זה הטריד אותך. אם את רוצה שיתמיד במשחק את יכולה לעזור לו גם בכך.
 

pegasus2

New member
סליחה אבל

לרגע לא אמרתי שאני לא עושה את הדברים האלה. בסך הכל שאלתי האם זה אומר משהו לגבי הפוטנציאל העתידי. מן הסתם משחקים ביחד מדביקים הולכים לגן משחקים והוא מאוד אוהב ילדים ומתקשר איתם. אפילו מנסה ממש לצוד את תשומת הלב שלהם לרוב הם לא תמיד מבינים את זה כי רוב הילדים לא נמצאים ברמת האנרגיה הגבוהה שלו
 
כשאת אומרת שהוא מנסה לצוד

את תשומת הלב שלהם אבל הם לא מבינים את זה וכו', למה את מתכוונת? מה הוא עושה ואיך הם מגיבים?

לגבי הפוטנציאל העתידי שלו - יש לו פוטנציאל עצום ובלתי מוגבל. גדלי אותו בנחת.
 

pegasus2

New member
פשוט מכירה את זה על עצמי

שכל דבר שהוא עושה הוא כאילו עושה ״בשביל שיראו״ תמיד מסתכל תוך כדי ומנסה לגרום לתגובה. מחייך אל כולם המון ושם לב לכל דבר כאילו ״דוחף את האף״ להכל :) ולרוב פשוט לא שמים לב לזה
 
טוב, עדיין לא לגמרי הבנתי

בכל אופן, אם הוא מסתדר עם הילדים ומצליח לשחק איתם - מעולה. מבחינת איפה קוגניטיבית הוא נמצא ביחס לילדים אחרים בגילו - זה לא מאוד משנה - בסופו של דבר האדם הוא חיה מאוד אינטליגנטית, ואם תתמכי בילד שלך (ואני רואה שזה מה שאת עושה), השמיים הם הגבול, כאמור. נשמח לשמוע עליו בעתיד פה בפורום - על החוכמות שלו ובכלל. ברוכה הבאה.
 
יש משהו שמפריע לך? שאת רוצה לשנות?

הדבר האחד שהיה קצת מטריד אותי, זה שכתבת שהוא מאד רוצה להרשים. ואני חושבת שאתם צריכים להשתדל להפסיק לעודד את הנטיה הזו. תנו לו להיות ילד, לעשות מה שנחמד לו ומשעשע אותו, בלי להתפעל מכל מה שהוא עושה. בסדר שילד יושב לבד על הרצפה ומשחק אפילו חצי שעה בלי שאף אחד אומר לו או עליו שום דבר.
אם אתם במפגש משפחתי מספרים לכולם שהוא כבר מדבר 130 מילים, ואיזו דודה מתלהבת ומתחילה לדבר איתו, וכולם צוחקים ונהנים - זו בדיוק ההתנהגות שמנציחה ילד שעושה כדי להרשים את המבוגרים.


כל התכונות שציינת הן לא חריגות או מדאיגות.
רוב בני השנתיים לפעמים נעלבים, מאד מצחיקים, מתחנפים ומתחנחנים.... ולרובם יש גם אנרגיות בלתי נדלות...
כדי לדעת אם יש כאן משהו חריג או מדאיג - זה רק בהשוואה. האם הוא נעלב פעם ביום או פעם בעשר דקות? הוא רק מתחנף, או לפעמים ררשה לעצמו להתנהג טבעי?
 

pegasus2

New member
הי

קראת אותנו נכון. אנייושב שלי אישית מאוד קשה כשאנשים מתעלמים ממני ואני בהחלט משליכה זאת עליו ומשתדלת להתייחס לכל דבר. ולכן כמו שאמרתי אני מכירה את זה ממני. חשוב לי לחנך לצניעות וגם לביטחון. כדי שלא יגדל להיות ה"טיפוס המרצה" שזקוק לחיזוקים מסביבתו. מעבר לזה אני שואלת כדי לדעת אם הכישורים שלו מתקדמים יחסית כדי שאדע איך לפתח זאת עוד. כמובן שכל מה שציינתי לא קורה כל הזמן םרט לאובססיה הבלתי נדלית לדברים מסתובבים... בעיקר מאווררים. כל מקום כל הזמן בכל צורה ובכל הזדמנות. בבתים של אנשים, ברחוב, במחשב ובטלווזיה...
 
אני חושבת שדווקא יעזור לך אם לא תנסי

לחשוב האם הוא מתקדם יחסית או לא.
מה זה משנה?
לימדי מה הוא אוהב - ותעזרי לו למצוא פעילויות שהוא אוהב/מתעניין/שמח בהן.

"חנוך לנער על פי דרכו".
ולא משנה איך קוראים לדרך הזו, והאם היא אופיינית לגיל או לא....

לגבי הצורך שלך לשבח אותו כל הזמן - אני חושבת שאם תביני שאת לא עוזרת לו בזה, ותתאמצי, תצליחי להפסיק. תכריחי את עצמך, בכוח. נורא יתחשק לך לאמר כל חמש דקות "איזה יופי אתה בונה" - אבל תעצרי את עצמך ואל תגידי.
גם תתאמצי לא לשבח אותו יותר מדי באזני אחרים. כלומר - זה נפלא (לדעתי) לאמר - "תכירי, זה הבן המתוק והחמוד שלי שאני כלכך אוהבת", אבל לא חובה לספר לכל מי שאת פוגשת על כל הישגיו של הילד.... אני חושבת שיותר בריא לילד לשמוע שאמא מאד אוהבת אותו, מאשר לשמוע שמה שמעניין את אמא זה העובדה שהוא כבר סופר עד 10...
 

pegasus2

New member
אני לא מספרת לאנשים על מעלליו

אנשים לרוב לא מפרגנים ורק פותחים עיניים או לחלופין דואגים לגבי התקדמות הילד הפרטי שלהם.... אז זה לא העניין פה...
בכל מקרה חשבתי שזה טוב לשבח ילד שמעסיק את עצמו... הוא עושה את זה לעיתים מאוווד רחוקות. רוב הזמן הוא מחפש בבית איך דברים עובדים ולי מאוד קשה. אני לא יכולה להפעיל מכונת כביסה בלי שהוא מיד יתלהב שהיא מסתובבת וינסה ללחוץ על הכפתורים, או הולך למחשב להתעסק איתו או מחטט במגירות
 
חמוד
תני לו לעזור לך להפעיל את המייבש

הוא מסוגל להכניס בגדים אל המייבש, ומאד ייהנה ללחוץ בעצמו על הכפתור
 

pegasus2

New member
המייבש גבוה

ולתת לו את זה זה יהיה הסוף :) אבל הוא עוזר לי בהמון דברים אחרים.
 
למעלה