האם זאת אני בכלל?!
- פותח הנושא omaopa
- פורסם בתאריך
את כל כך מרגשת!
קוראת ומזדהה עם כל מילה.
רק לפני כמה ימים יצאתי לארוכה של 18 רגע אחרי מחלה (אחרי שקראתי את עצותייך ונעזרתי בהן) ובדיוק חשבתי על זה. כמה טוב שזה הפך לשגרה. היום זו ארוכה, לפני 10 חודשים היא היתה חצי ארוכה וגם זה עוד יגיע. העיקר שאני שם והריצה היא שגרה ברגליים. ממש ניסחת לי חלק מהמחשבות בצורה מקסימה.
קוראת ומזדהה עם כל מילה.
רק לפני כמה ימים יצאתי לארוכה של 18 רגע אחרי מחלה (אחרי שקראתי את עצותייך ונעזרתי בהן) ובדיוק חשבתי על זה. כמה טוב שזה הפך לשגרה. היום זו ארוכה, לפני 10 חודשים היא היתה חצי ארוכה וגם זה עוד יגיע. העיקר שאני שם והריצה היא שגרה ברגליים. ממש ניסחת לי חלק מהמחשבות בצורה מקסימה.
אמא לאינדיאנים
New member
מקסים! כל כך מקסים!
ויש לי סיפור קטן, ביום שבת רצתי לראשונה ריצה מעל 17 קילומטר, סיימתי אותה בשער האחורי של הקיבוץ ובעודי מחפשת את המפתח לשער התחלתי לבכות, כל כך לבכות שלקח לי המון זמן לפתוח את השער. מתוך הבכי נזכרתי בפוסט שכתבת אחרי הריצה המסכמת לקראת מתרתון ירושלים ואיך סיימת אותה בבכי (ואז ישר הלכת להכין ארוחת ערב לילדים). לא האמנתי שאני אותה אישה, אותו אדם, תחושות אושר, גאווה ועוצמה התערבבו לי בפנים....ואז הלכתי הביתה להכין ארוחת בוקר לילדים...
תודה שאת כותבת כל כך יפה, המון דברים שמסתובבים לרבות מאיתנו בלב/בראש.
ויש לי סיפור קטן, ביום שבת רצתי לראשונה ריצה מעל 17 קילומטר, סיימתי אותה בשער האחורי של הקיבוץ ובעודי מחפשת את המפתח לשער התחלתי לבכות, כל כך לבכות שלקח לי המון זמן לפתוח את השער. מתוך הבכי נזכרתי בפוסט שכתבת אחרי הריצה המסכמת לקראת מתרתון ירושלים ואיך סיימת אותה בבכי (ואז ישר הלכת להכין ארוחת ערב לילדים). לא האמנתי שאני אותה אישה, אותו אדם, תחושות אושר, גאווה ועוצמה התערבבו לי בפנים....ואז הלכתי הביתה להכין ארוחת בוקר לילדים...
תודה שאת כותבת כל כך יפה, המון דברים שמסתובבים לרבות מאיתנו בלב/בראש.
ספרציה אינדיבידואציה
New member
לגמרי, פוסט בהזמנה 
אז הנה, תודה גם כאן
אז הנה, תודה גם כאן
מדהימה !! אין לי מילים...
טוב אולי כמה....
כשאני רצה ורואה את הצל שלי רץ לידי או לפניי (כי מה לעשות איפה שאני רצה אין חלונות ראווה) אני כל כך גאה בו (בצל)
לפעמים אני גם רואה שהוא לא מרים רגליים, אז אני מדרבנת אותו להתחיל.
ובסוף כל ריצה, קצרה או ארוכה ככל שתהיה אני אומרת לעצמי, שאני (אני! אני!) עשיתי את זה!!!
אז נכון שלא ירדתי 30-40קג (למעשה הכי הרבה קג׳ שירדתי והעלתי היו ה10-15 בהריונות וירדתי אותם איכשהו...)
ועדיין יש בספורט שלי בכלל ובריצה בפרט כל כך הרבה עם דימוי גוף.... זה כבר למתישהו בנפרד...
תודה לך על המראה הנהדרת ששמת מולי. הזדהתי ונהנתי מכל מילה.
טוב אולי כמה....
כשאני רצה ורואה את הצל שלי רץ לידי או לפניי (כי מה לעשות איפה שאני רצה אין חלונות ראווה) אני כל כך גאה בו (בצל)
לפעמים אני גם רואה שהוא לא מרים רגליים, אז אני מדרבנת אותו להתחיל.
ובסוף כל ריצה, קצרה או ארוכה ככל שתהיה אני אומרת לעצמי, שאני (אני! אני!) עשיתי את זה!!!
אז נכון שלא ירדתי 30-40קג (למעשה הכי הרבה קג׳ שירדתי והעלתי היו ה10-15 בהריונות וירדתי אותם איכשהו...)
ועדיין יש בספורט שלי בכלל ובריצה בפרט כל כך הרבה עם דימוי גוף.... זה כבר למתישהו בנפרד...
תודה לך על המראה הנהדרת ששמת מולי. הזדהתי ונהנתי מכל מילה.
ביער נרקוד
New member
רונה לקרוא אותך
מרגש אותי מאוד.
את מעוררת השראה ואני מדי פעם מרשה לעצמי, להדפיס חלקים ממה שאת כותבת ולתלות על המקרר.
זוכרת שכתבת פעם על להיות אמא ספורטאית?
זה עדיין תלוי על המקרר שלי!!!
כמובן שאני מזדהה עם רוב הכתוב
(אמנם עשיתי רק מרתון אחד- אבל בכל זאת),
תמשיכי בדיוק כמו שאת,
לרוץ, וכמובן לכתוב.
ותודה על כל השיתופים.
לירון.
מרגש אותי מאוד.
את מעוררת השראה ואני מדי פעם מרשה לעצמי, להדפיס חלקים ממה שאת כותבת ולתלות על המקרר.
זוכרת שכתבת פעם על להיות אמא ספורטאית?
זה עדיין תלוי על המקרר שלי!!!
כמובן שאני מזדהה עם רוב הכתוב
(אמנם עשיתי רק מרתון אחד- אבל בכל זאת),
תמשיכי בדיוק כמו שאת,
לרוץ, וכמובן לכתוב.
ותודה על כל השיתופים.
לירון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.