כפית של דבש
New member
האם ואיך יוצאות מהארון? היות ועברתי את גיל 40
היות ועברתי את גיל 40, אני מרגישה, בכל פעם שמישהי/הו שומעת שאין לי ילדים, שמתעוררת תחושת דאגה גדולה, או עצב, אולי אפילו רחמים. זה ממש לא נעים לי, אבל מצד שני, ממש לא בא לי לפתח דיון, עם כל אדם חדש, על הבחירה הזאת שלי, שזה מה שיקרה אם אומר, שלא צריך לדאוג כי זאת הבחירה שלי. איך אתן מתמודדות (בעיקר בנות גילי)?
היות ועברתי את גיל 40, אני מרגישה, בכל פעם שמישהי/הו שומעת שאין לי ילדים, שמתעוררת תחושת דאגה גדולה, או עצב, אולי אפילו רחמים. זה ממש לא נעים לי, אבל מצד שני, ממש לא בא לי לפתח דיון, עם כל אדם חדש, על הבחירה הזאת שלי, שזה מה שיקרה אם אומר, שלא צריך לדאוג כי זאת הבחירה שלי. איך אתן מתמודדות (בעיקר בנות גילי)?