האם התקשורת אשמה?

י.ש.

New member
האם התקשורת אשמה?

האם הכתבה בערוץ 2 אשמה במותו של המהנדס של מעץ? לכאורה הוא התאבד עקב הפרסום. אבל הערוץ קיבל אישור מבית המשפט לפרסם את הכתבה. ראו מה שנכתב בהארץhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/503910.html : לאחר התאונה, הועמד הרשקוביץ לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת באשמת גרימת מוות ברשלנות. הרשקוביץ טען בבקשתו נגד שידור התחקיר, כי שידורו עלול לפגוע בתקינות ההליך המשפטי בנושא התאונה, שטרם הסתיים. מנגד, טען עו"ד ישגב נקדימון המייצג את חברת החדשות של ערוץ 2, שהחומר בכתבה מבוסס על כתב האישום שהוגש נגד הרשקוביץ ויש בו עניין לציבור. בית המשפט דחה את בקשתו של הרשקוביץ להוציא צו מניעה נגד השידור, וקבעה שניתן לפרסם את כתב האישום והליכי המשפט, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקבוע עמדה לגבי אשמתו של הרשקוביץ. הרשקוביץ עירער בבית המשפט העליון על ההחלטה, וגם הוא דחה את בקשתו. חברת החדשות התכוונה לשדר את הכתבה על הרשקוביץ כבר בשבוע שעבר, ומועד השידור נדחה בגלל מות יאסר ערפאת. התאבדות איננה לפי הבנתי הוכחה ניצחת לצדקתו של המתאבד, אולי גם לא הוכחה לאשמתו. מה דעתכם?
 
התקשורת לא אשמה,

כי התקשורת לא מחליטה עבור אף אחד כיצד להגיב. הבחירה להתאבד הייתה של המהנדס, ונבעה מהאישיות שלו, מהמבנה הנפשי שלו, מהיכולת שלו להתמודד או לא להתמודד וכן הלאה. היו בעבר מקרים של דמויות ציבוריות שהתאבדו בעקבות חקירות משטרתיות נגדם (אם אני זוכרת נכון - היה השר עופר, והיה אלבין, ועוד. אם כי שם היה מדובר בכספים ולא בחיי אדם). ולעומתם - יש אחרים שממשיכים כאילו כלום. התאבדות לא מוכיחה כלום. לא צדקה ולא האשמה. היא מעידה על חוסר יכולת להתמודד, ואולי על רצון להעניש ולגרום לייסורי מצפון. לפחות, בינתיים, לא ידוע לי על מישהו שהתאבד בגלל דברים שפורסמו באינטרנט...
 

e-magine

New member
כמו עוד כמה דברים - התקשורת

נחוצה וחשובה וגם מתועבת ואכזרית, בו זמנית. לא ראיתי את התחקיר של ערוץ 2 ואיני יכול להביע דעה אם התחקיר היה הוגן או לא. נוסעת, אני מסכים איתך לגמרי. לגבי התאבדויות כדרך התמודדות עם חשדות, פרסומים והליכים משפטיים, אזכיר עוד כמה מרקים מהזמן האחרון: 1. ד"ר גבי כנען מנהל הי"ח בצפת - נשפט והורשע בדין ולאחר מכן התאבד. 2. בכירה בעיריית חיפה ששמה לא פורסם, לפני כמה שבועות השאירה מכתב "לא גנבתי" והתאבדה. לפי הפרסומים, העיריה עומדת להגיש תביעה ארחית כספית נגד עזבונה.
 
מבחן התוצאה

נניח שהוא אשם. פושע מסוכן שביהמ"ש היה גוזר עליו עונש מאסר ממושך בגין ההזנחה והפרת האמונים והשד יודע מה. עדיין במבחן התוצאה הוא מת. מת שווה לגזר דין מוות. שזה יותר ממה שכל בית משפט היה גוזר עליו. אז בהחלט, התקשורת אשמה. הייתה כאן טעות ותוצאה לא רצוייה. והדבר האחרון שאני מצפה מהמנהלים של חברת החדשות הוא לגלגל את העיניים למעלה ולהגיד "אנחנו לא יודעים מה רוצים מאיתנו". בדיוק כמו שנהג בכביש שעושה תאונה והורג מישהו אשם במותו גם אם לא הייתה לו כוונה להרוג אותו. מכונית זה לא משחק ילדים ותקשורת שמגיאה למאות אלפי מקלטי טלויזיה היא לא משחק ילדים. אף אחד לא טוען שהתקשורת רצחה אותו. אבל אם השאלה היא האם היא אחראית. וודאי שהיא אחראית ומוטב שהיא תיקח על עצמה את האחריות עכשיו לפני שיכריחו אותה. עכבר
 

י.ש.

New member
מבחן התוצאה הוא

שהאיש הרג את עצמו. הוא ניסה למנוע את פרסום הכתבה ולא הצליח, פנה לבג"צ ושוב נכשל. למה להאשים את התקשורת? אני דוקא רוצה תקשורת חוקרת. על המנגנונים של מע"ץ ושל משרד התחבורה אני לא בטוח שאפשר לסמוך לבדם. אינני בטוח שהשידור בערוץ 2 היה כל כך חמור שמישהו באמת צריך היה למות בגללו.
 

simplex

New member
לתקשורת עוצמה רבה מאוד

ולכן נדרשת ממנה אחריות רבה שביותר מדי מקרים אין לה. כתבות יכולות להרוס עתיד, ויכולות לבנות תדמית. אני מכיר לפחות מקרה אחד שבו אדם בחר שלא לתבוע את העיתון תביעת דיבה על אף שמה שהיה כתוב שם היה ממש מצוץ מהאצבע, בגלל שהוא חשש שהעיתון ידאג לפרסם את גירסתו במהלך המשפט, מה שיגרום להרבה יותר נזק, מאשר הידיעה הקטנה בעמוד פנימי על כך שהעיתון הפסיד בתביעה. מדובר בכתבה מאוד מרושעת. אנשים לא ממש זוכרים פרטים של ארועים. מה שהם יזכרו, במקרה הטוב, זה משהו בסגנון "אה! זה מי שהיה קשור לפרשות האלו והאלו". וזה גם אם בסוף זוכה זיכוי מוחלט. אני לא יכול להתייחס לפרשה המדוברת באופן ספציפי כי לא ראיתי את הכתבה, ולא ברור לי אם התמונה שהצטיירה מהכתבה אמינה או לא. אם היא אמינה, אז אין שום אשמה לערוץ 2. בכל מקרה, כאשר יש התאבדות או נסיון אמיתי, תמיד לדעתי מי שנושא במירב האחריות הוא מי שניסה להתאבד, גם אם יש אחראים אחרים.
 

ApA1800

New member
כדאי שתפרטי מה הכוונה בתמונה אמינה

או לא. אם התייחסת להצגתו כאשם במידה והוא לא, ולהיפך, אז אין פסק דין לפי מה שהבנתי. ושרק-דוד דאור זאת אחלה דוגמה למה שדיברת עליו בהתחלה (למרות שבקטנה).
 

simplex

New member
תמונה אמינה קשורה לרושם שנשאר

לאדם הממוצע לאחר שהוא קורא את הכתבה. לפעמים אפשר לכתוב כתבה שכל כולה אמת לאמיתה, ועדיין שתציג דברים בצורה מסולפת. כאשר אני קורא כתבה על כך שבמרבית הרעלים יש שימוש במים - האם זה אומר שמים הם חומר מסוכן? כאשר אני קורא שכמעט כל חולי הסרטן נהגו לאכול מלפפונים - האם זה אומר שמלפפונים זה מאכל מסרטן? עד כאן דוגמאות שבהן אנחנו יכולים לשפוט את איכותן. כאשר אני קורא על כך שהיו שחיתויות בהיקף גדול לאורך תקופה ארוכה, במוסד מסויים, ואח"כ מסבירים שלא יכול להיות שתתקיים תופעה חמורה כל כך בהיקף גדול כל כך מבלי שההנהלה תהיה מודעת לכך. אח"כ מצטטים את המנהל טוען שהוא טיפל בבעיה, אבל לא מזכירים שהוא לא היה המנהל וגם לא היה שייך לאותו מוסד, בתקופה שבה היו השחיתויות, ושדווקא בזכותו הן התפוצצו. יש כאן משום הטעיה על אף שאין כאן שקר במובן הליטראלי. הרבה פעמים ע"י סינון קפדני של העובדות המדווחות מתוך כלל העובדות, ניתן ליצור רושם מוטעה לחלוטין, מבלי להגיד שום דבר שאינו נכון. דוגמא - איש ציבור בכיר נדרש לבדוק תנאים של אסירים אידאולוגיים. הוא מבקר עשרות אסירים מכל גווני האידאולוגיות, ואח"כ עיתון מדווח שהאיש ביצע פגישות עם בכירים מהמחתרת היהודית. כל זאת מבלי להסביר מדוע, או לציין שהוא גם ביקר הרבה אסירים אידאולוגים עם אידאולוגיות שונות לחלוטין. לא מעט פעמים, הדיווחים על מעצר של מישהו תופסים את הכותרות של העמודים הראשונים של החדשות, וכוללים ציטוטים נרחבים מכתב התביעה. הזיכוי גם אם הוא זיכוי מוחלט לאחר שהובהר שהאיש לא ביצע את מה שהיה חשוד בו, כשנה וחצי לאחר מכן, נכתב בכתבה קטנה בעמודים הפנימיים. מה שהאיש הממוצע יזכור לגבי האיש זה שהוא היה קשור לאיזו פרשה לא נעימה. דימוי בעייתי.
 

e-magine

New member
בהתאבדות יש גם אלמנטים תרבותיים

אני כמובן, מתנגד להתאבדויות מכל הסוגים. התאבדות כמאה או לשם טיהור השם מתקשרת עם תרבויות מיליטריסטיות (פרוסיה, יפן). אני מצרף קישור ל- ספוקו, התאבדות טקסית היפנית לפי וויקיפדיה, ואני מזהיר ומבקש שמי שרגיש לתאורים מילוליים של אלימות קיצונית לא יכנס.
 

חמעפה

New member
אני מניחה שהיתה פה התחברות של

כמה גורמים והרבה לחצים ויתכן שהפרסום בתקשורת היה הקש ששבר את גב הגמל
 

xslf

New member
"תיקח על עצמה את האחריות"

מה זה אומר, תכל'ס? להמנע מלעשות תחקירים? לא לפרסם אותם בתנאים מסויימים? איזה תנאים? מה?
 

e-magine

New member
כנראה יש לי עין עקומה

חבל שאני לא משחק כמו שארס.....................................
 

e-magine

New member
../images/Emo87.gif

שרונאס יסיקביצ'יוס - המכונה שראס. עומרים שיש לו "עין עקומה" כי יש לו סיגנון מיוחד של מסירות, הוא כאילו לא מסתכל לכיוון השחקן לו הוא מוסר, מה שבדרך כלל מפתיע לגמרי את השחקני קבוצה שעומדת מולו
 

ApA1800

New member
אז מה?

מהיום אנשים יגידו שהם יתאבדו אם יפרסמו, ויפסיקו לפרסם? מה עם אנשים שיגידו שהם יתאבדו אם יכניסו אותם לכלא? מה עם אנשים שיגידו שהם יתאבדו אם ישדרו עוד פרק אחד של ברני? לא זוכר מתי קראתי על זה, אבל זה היה בימים האחרונים (נדמה לי אפילו שהיום בחדשות ברדיו). אמא תפסה את הבת שלה עם קופסת סיגריות, הם רבו, והבת רצה למעלה וקפצה מהגג. אז זהו? הורים שתופסים את הילדים שלהם עם סיגריות, או סמים, או לא יודע מה, לא צריכים להגיד להם כלום, כדי שלא יתאבדו? התאבדות זאת פעולה מאוד אינדיבידואלית, ואין את מי להאשים חוץ מהמתאבד. במקרה זה פרסום בטלויזיה גרם לו ל"רצון להתאבד", ובמקרה אחר זה יהיה סיבה שאת תגידי שהיא מוצדקת. בסופו של דבר אם מישהו מתאבד זה בגלל שהוא מחליט ככה. ולא כי מישהו גורם לו.
 

ghost7

New member
מסכים בהחלט

אדם מבוגר, המוחזק אחראי למעשיו לצורך כל ענין אחר, אחראי, לדעתי, גם לגבי החלטה שלו לסיים את חייו. ואין החלטה זו, כשלעצמה, מלמדת על דברים אחרים (אשמה או זכאות וכו'). אם היה הפרסום לא נכון, או מגמתי- תצטרף התוצאה לנזקי אותו פרסום. אם היה הפרסום עניני- אין בעיה. יש מקום, לדעתי, לנהוג באחריות וזהירות בפרסום. אך לא במקרים כאלה.
 
למעלה