האם הרוע קיים?

מסכימה אתך ../images/Emo13.gif

שתי הגישות אכן מייצרות מציאות שונה בתכלית. גם אני מצאתי עצמי מתלבטת בסוגיה הזו... הקל ביותר הוא ליטות בעקבות הרגש ולומר כי לרוצחים ולפושעים מתועבים אין מחילה! זוהי קביעה מאד פופוליסטית. לעומת זאת, חכמינו אמרו: "במקום בו בעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים". מה ניתן לדלות מאמירה זו? 1) גם רשעים גמורים עשויים לחזור למוטב- להביע חרטה על מעשיהם הקודמים מחד, ולשנות את דרכם הרעה מאידך. 2) שינוי התנהגותי הוא פועל יוצא משינוי תודעתי, ושינוי דפוסי חשיבה. המסע הארוך והמשמעותי, שעברו אותם בעלי תשובה, מקנה להם מעלה גבוהה אף יותר מזו, של אלה שהיו צדיקים משך כל חייהם- היות שבחרו בטוב בחירה מודעת, מתוך היכרות עם שתי הדרכים. נחזור לדילמה שלנו: האם ליטות אחר הרגש ולהקצות מן החברה, מחמת מיאוס, את הפושעים המתועבים, או לבחור בדרך אחרת, שאינה שוללת מאף אדם את זכותו להיות "בעל תשובה"? מה דעתך?
 

angela8

New member
שאלה טובה.

אני נוטה לתפיסה שלכל אדם מגיעות זכויות אנוש ולו רק בגלל שבזה כוחנו כיצורי אנוש. היכולת להתעלות מעל רגשי נקם ודחיה. היכולת לשרטט קוו אנושי-מוסרי שאיננו תלוי בנסיבות. כחברה וכפרטים. בזה גם כמובן נפתחת הזדמנות ל"בעלי תשובה". אפילו בשביל הסיכוי הקטן שניתן בזה לכל אחד. אבל.. לעיתים אני מוצאת את עצמי מזדעזעת מיחס סלחני מידי לפשעים, ומונעת מהרגש כלפי מעשים ככ נפשעים.
 
תודה... ../images/Emo13.gif

הקונפליקט בין השכל והרגש קיים באופן מתמיד- זוהי חולשתנו ובכך גם טמון כוחנו כבני אנוש וכמי שנבראו בצלם. זהו אכן קו אנושי מוסרי שאינו תלוי נסיבות- אע"פ שיש בקונטקסט הפרטי של כל מקרה, כדי להצדיק יישום ספציפי של אותו הקו. גם אני, כמוך, מוצאת עצמי לעתים "מזדעזעת מיחס סלחני מידי לפשעים". יחס שכזה פוגם בכוח ההרתעה של מערכת הענישה ויש לו, לדעתי, השלכות חברתיות קשות. דעתי היא שמחד- אין למנוע מכל אדם שהוא את הזכות להיות "בעל תשובה", אך מאידך- יש להגן על חברה מפני התרבותם של פשעים, וזאת רק ע"י מערכת ענישה בעלת יכולת הרתעה אמיתית. הכיצד...? כאן מקומן של הצעת דרכים אופרטיביות. נ.ב. ממש כמו בפעמים קודמות- נהנית מאד מהדיון אתך...
 

spirit73

New member
צריך לנסות לשקם את האסירים.כל האסירים, גם

רוצחים.ברגע שאין עונש מוות.לבתי הסוהר אין מערכת שיקום.לאסיר שמשתחרר בלתי אפשרי לחזור למוטב.כמעט אף אחד לא יקבל אותו.עובדה שדווקא לחרדים יש מערכת שיקומית טובה, לפי מה שקראתי כי הם נותנים לאסיר משוחרר מסגרת.דווקא מערכת שיפוטית אסור שתפעל על פי גישה רגשנית.שיטה שפועלת באחד ממדינות של ארה"ב היא:עבירה ראשונה היא עונש קל.עבירה שניה עונש כפול,פעם שלישית מאסר עולם.תרחיק כל אלה שלא "משתקמים" (אמרנו כבר שאין שיקום בבתי הכלא).במקום שכל כמה שנים הוא יצא,יכנס,ישתחרר,שוב יכנס.אם עונש ראשוני יהיה קל ואז לא יהיה צריך גם הנחות אם פשעת לפי סיבה או לא.לכל אחד תהיה אפשרות שווה.ואם היתה מערכת משקמת כולל מקומות עבודה מיוחדים לאסירים או צ'ופרים למעבידים של אסירים משוחררים בכלל מצב היה אחרת.
 

J o s e p h

New member
זה מורכב - תלוי נסיבות

חייל שהורג מחבל הוא גיבור ואף אחד לא יגנה אותו על שהגן על חייו... מחבל שמתפוצץ באוטובוס - יגונה על ידינו, אבל יש פלסטינים רבים שיראו בו גיבור... כך שההתייחסות אף למקרה קיצוני כמו רצח היא לא ממש אוניברסלית ותלויה בנורמות וערכים של החברה מה דעתכם?
 

SimSim314

New member
המוסר

מתפתח באופן ספונטני אצל ילדים (יש שלוש אופני מוסר (בחלוקה הקלאסית), זה תחום פסיכולוגי שלם). מוסר קיים גם אצל פרימטים ולא רק אצל האדם, קופים גם מוכנים לעזור מבלי שיצפו לפרס כלשהו.
 

SimSim314

New member
לא

היטלר היה גיבור בעיני הגרמנים. בוש הוא פושע, בעיני רוב המדינות שמתנגדות למילחמה. אירן צריכה נשק גרעיני בכדי להתגונן מפני הלחץ האמריקאי. הציונים הישראלים הם כובשים. מה שנראה לך רוע, לגרמני שנולד ב 1930 נראה הטוב ביותר שיכול להיות לאנושות. אם כבר לדבר על רוע וטוב כלל עולמיים, עלינו לצמצם את הסקופ שלנו, ולדבר על דברים מאד בסיסיים, כמו רצח ילדים קטנים, נחשב לזועתי בכל תרבות. יש רגשות בסיסיים, כלל אנושיים- אבל כשמגיעים טיפה לדקויות, זה כבר הופך להיות תרבותי, ומשתנה מתרבות לתרבות.
 
למעלה