האם הכאה עצמית

[שאלללה]

האם הכאה עצמית

בעת התקף זעם נחשב לטיק? האם זה עשוי להיות קשור ל-OCD? האם התקפי זעם בלתי נשלטים שתחילתם במריבה קשורים לתסמונת טוראט? השאלות למעלה מתייחסות לאדם בוגר. האם סלסול שערות בצידי הראש תוך כדי משיכתם, ניגוב אף עם שתי הידיים, וגירוד צידי הרגל אקרעית ללא בקרה ושליטה באופן חוזר ונשנה נחשב לטיק? האם זה טיק מסוג OCD? השאלה הזו מתייחסת לילד בן 12. השואל הינו אבא לילד שאובחן כלוקה בתסמונת טוראט קשה. האמא לוקה בתסמונת טוראט אך מסרבת להבדק (אולי קשור לאחת מתופעות התסמונת) בן גדול יותר שלוקה בתסמונת (כנראה באופן קל - טיקים מוטוריים והמהום קל מפעם לפעם) ושתי בנות קטנות שהגדולה בינהן (בת 5) החלה להכות ולהכאיב לעצמה (אולי כחיקוי למעשי אמה).

 

[ש ל י ק]

מצטערת אין לי תשובות עבורך

מבינה את מצוקתך... גם לטיפול פסיכולוגי אשתך לא מוכנה ללכת? לדעתי הלא מקצועית אתם צריכים לקבל הדרכת הורים ועזרה מקצועית כדי שיהיו לכם את הכלים הנכונים להתמודדות קלה יותר עבורכם ועבור ילדכם. האמת שאני חושבת על זה עכשיו לגבי שאלתך על ילדך בן ה- 12 זה כן חלק מ- ocd. הוא מטופל תרופתית? שיהיה לכם המון בהצלחה וברוך הבא לביתנו.

 

[שאלללה]

הילד לחלוטין לא מטופל

הוא סובל מטיקים קוליים קשים של משיכות באף, כיחכוח בגרון (דומה לשיעול) ועוד לעיתים הטיקים האלה מגיעים ברצף שמקפל אותו חסר נשימה לריצפה. אמו טוענת שלטפול תרופתי יש תופעות לואי והטיפול הינו סימפטומאטי בלבד. הילד בין אם בעצמו או עקב תגובת אמו מסרב לחלוטין לשמוע על טיפול כזה. לאמו של הילד יש חרדות משימוש בתרופות ותופעות לואי (וחרדות ופחדים בכלל) - אולי גם זה קשור לתסמונת טוראט? האם אכן מדובר בתרופות שניזקן עולה על התועלת? הטיקים הנ"ל מפריעים לו מאד.

 

[ש ל י ק]

רגע... מי אבחן את הילד כסובל

מהתסמונת? כי אם רופא ראה אותו מן הסתם הוא היה ממליץ לכם על טיפול תרופתי כי זה נשמע שהילד מאוד סובל כתוצאה מהטיקים... חרדות גם קשורות לטוראט ובכלל ברגע שאדם לא מטופל הדברים אצלו מתעצמים ויוצאים מכלל פרופורציה כפי שנשמע שקיים אצלכם וחבל, כי לפעמים אפשר גם להעזר בגורם מקצועי ולאו דווקא עם כדורים כדי להפחית את רמת החרדה ולאיכות חיים טובה יותר. לגבי כדורים זה מאוד אינדיבידואלי ולכן יש להיות עם יד על הדופק ולהגדיל או לשנות סוג לפי הילד/בוגר. אצלנו לילדי היו תופעות לוואי ושינינו בהתאם להוראות הרופא המטפל. כיום הוא רק עם ריטלין להפרעת הקשב כי הוא בעצמו רצה להפסיק עם הכדורים אחרי שהוא לא הרגיש טוב איתם וגם בגלל שהטיקים לא מפריעים לו באופן אישי.

 

[שאלללה]

הילד אובחן

ע"י פרופסור שאת שמו אינני זוכר. הגענו אליו באופן פרטי מפני שאמו של הילד לא רצתה שמערכת הבריאות "תדע" שהוא חולה - למנוע סטיגמה (או את הידיעה גם מעצמה). הפרופסור מנהל מחלקה לתסמונת, כמדומני בשניידר. המלצתו היתה לבצע איבחון מלא של כל שאר "המתנות" שהילד קיבל ורק אז להתחיל בטיפול. את האיבחון לא ביצענו וכנראה לא נבצע לעולם. התירוץ הוא כמובן כספי, הסיבה האמיתית היא כנראה רצון להמשיך לחיות בחוסר ידיעה. הילד יודע שהוא לוקה בתסמונת ואפילו לפעמים מספר על כך לחבריו (וכאלה יש רק אחד). המתנה הגדולה ביותר שהילד קיבל היא היותו מחונן (מאובחן). הוא מחונן במספר רב של תחומים כאשר מתמטיקה, אומנות ומוסיקה הינם רק חלק מהתחומים. הטיקים מפריעים לו כמובן אך לא במידה כזו שהוא עקב "התורה" אותה ספג יסכים לטיפול שהוא מעבר לטיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי כבר היינו אך טיפול כזה לא יכול להערכתי לעשות כלום, ו"כלום" הוא אכן עשה.

 

[ש ל י ק]

נראה שאתה מדבר על פרופ' אפטר

משניידר גם אנחנו עברנו דרכו... גם אנחנו התחלנו לפני שהגענו לשניידר באבחונים וטיפול רפואי באופן פרטי כי מודה גם לנו היה קשה עם מה שהילד עובר ולא ידענו איך קוראים לזה בכלל כך שגם לא יידענו את בית הספר עד שידענו בדיוק מה שיש לילד ואז כבר שיתפנו יחד עם ד"ר מיקי אברמוביץ ממשרד החינוך ועם חומר מקצועי דרך העמותה ברשותה של שביק. טיפול פסיכולוגי התנהגותי עוזר רק אם המטפל הוא סופר מקצועי ובקיא בתסמונת טוראט ובשאר ירקות. ילדי מטופל אצל מישהו משניידר אבל באופן פרטי כי הוא לא רצה ללכת לשם (הוא התרגז ממטפלת אחרת)... אל תרימו ידיים מלקבל עזרה , אני בטוחה שתמצאו לכם את הדרך שתהייה הכי טובה עבורכם. מאמינה שיש כאן עוד חברים שיגיבו לך בהמשך וישפכו אור שיכול לעזור לכם בהמשך.

 

[אילנה אמא של שי]

תפנה לשביק היא יושבת ראש עומתה

אסטי והיא תוכל לעזור לך בכל שאלה שתשאל יום טוב לך ובהצלחה

 

[אפיק המקורי]

סליחה, עם כל הכבוד..

אמו של הילד נמנעת מאיבחון וטיפול " מפחד מפני הסטיגמה"?? ובגלל זה אתם שוללים מהילד מאמו טיפול שיכול מאד להיות שיעזור להם מאד? באיזה שנה אתם חיים??

 

[שאלללה]

צודק

אימו ואני נפרדנו. בלתי אפשרי להכריח את הילד או את אמו ללכת לטיפול תרופתי. הכחשה, הדחקה, פחד מתרופות (ההיפך מהיפוכונדר או אולי לא?), יתכן שהם באו עם הטוראט. כפי שכתבתי בהודעה הראשונה. אצל פרודתי קשה לדעת מה הולך עם מה. כך שכל דרך הטיפול לא ברור שבוודאות קשורה לסטיגמה. אולי היא קשורה יותר לתסמונת עצמה. זה לחלוטין לא קשור לשנה בה אנחנו חיים. אני קיוותי שעם "התגלות" התסמונת הרבה דברים בגישה של פרודתי ישתנו. זה לא קרה להיפך נוצרה התגוננות (כאילו שהיא אחראית לכך שזה מה שיש לה ולילדים) אולי מתוך איזשהו פחד ואולי חרדה. הבנתי שרוב האנשים שהתסמונת מתגלה אצלהם על כל מה שעשוי לבוא איתה דוקא שמחים לגלות שלא סתם ככה קורים הדברים. מאחר שההתנגדות לקבל את זה כ"כ גבוהה להערכתי זה חלק מהתופעה. בני הצעיר דוקא מצליח לדבר עם חבריו ולספר להם על התסמונת (דברתי איתו מספר פעמים ואמרתי לו שאין לו במה להתבייש). הוא עושה את זה רק במצבים קיצוניים. למשל כאשר הוא חשד שחברו יחשוב שבני צוחק עליו.

 

[שביק]

לשאלללה שלום וברכה. אין ספק

שאתם במצוקה לא קלה. עצם העובדה, שהאם לא מוכנה לתת לבנה אפשרות טיפול, ותהיה הסיבה אשר תהיה, זה דבר חמור בעיני. ישנן אפשרויות טיפול שונות. לא כולן כוללות תרופות קונבנציונליות. ישנן אפשרויות נוספות. אני מציעה לפנות אלי בשיחה טלפונית לטל' 09-7408478 וניראה כיצד אפשר וצריך לעזור לאמא של הילד וכמו-כן לבנך. הדבר מזכיר לי הורה שאומר: "אני לא רוצה שהילד שלי ירכיב משקפיים כי זה לא מתאים לו. אני רואה טוב ולכן ולא צריך משקפיים." ילדכם זקוק לטיפול לשיפור איכות חייו. בברכה שביק.

 

[תיקי וזיו שגן]

ברוך הבא../images/Emo24.gifלפורום שאלללה

אני מציעה לך להיכנס גם לפורום טורדנות כפייתית. במקביל..תעשה מצווה לעצמך ולילד (ואולי אף לפרודתך) אם תיקח את המושכות לידיים שלך ותעשה מעשה. צור קשר בהקדם עם "שביק" יו"ר עמותת א.ס.ט.י הגב' בת שבע גרניט...והיא תוכל להנחות אותך לאן לגשת.

 

[משה מלמן]

אשתך לשעבר שכחה שהילד גם שייך לך

לדאבוני זה נשמע לי כנסיון בריחה של פרודתך מהמציאות.עליך להבהיר חד משמעית שאתה אפוטרופוס של הילד עד גיל 18 אלא אם החלטתכם אחרת. באם הדברים מגיעים לדרגה אקוטית אתה יכול לפנות למוסדות המשפטיים ולטעון שהיא לא מטפלת בילד כראוי ואולי החזקה שלו תעבור אליך. הרי לא יתכן שהוא יסבול בגלל שיקול דעת מוטעה של פרודתך. קח בחשבון שהפרידה שלך מאשתך יכול להיות קטליזטור להופעת הטיקים והבעיתות אצל הילד. שיהיה לך בהצלחה משה

 

[סמדר 21]

שאלללה

אולי תמליץ לה להכנס לפורום וזה ישנה לה את הדעה. אני גם חרדה בצורה קיצונית מאוד מתרופות ומתופעות הלואי ומפגישות שלי עם האנשים פה ומהקריאה שלי בפורום שיניתי הרבה דברים וזה מאוד עוזר. אני גם פחדתי ועד היום אני מפחדת מלסגור דלתות לילדה, אבל אני מבינה שאין מה לעשות והילדה כרגע צריכה טיפול וזה מה שאני צריכה לתת לה.

 

[שאלללה]

הוצאו דברים מהקשרם

ואני אשם. פרודתי היא אמא נהדרת לילדים. הכי טובה שאפשר למצוא. מרוב קיטורים שלי עליה הובן שהיא סוג של אמא מתעללת ולא כך. בזכותה יש לי ילדים מקסימים ונהדרים. הטוראט הוא לא הכל בחיים. רציתי בשאלותי להבין יותר טוב את דרכי התנהלותה והבסיס שעל פיו היא מקבלת החלטות. רציתי להבין האם אתם מכירים את הנושא מהכיוון הזה. פרודתי מנסה לגמד את המציאות. אני מנסה לא ליברוח מהמציאות ולהוות במידת האפשר גורם מאזן. במידה והיה ברור לי חד-משמעית שבני לא מקבל את הטיפול הראוי באופן שפוגע בו קשות הייתי נוקט בגישה אחרת. הטיקים אצל בני לא הופיעו בעקבות הפרידה. הם קיימים כבר הרבה שנים והוחמרו כצפוי לקראת גיל 12. את הטוראט אבחנתי אני לראשונה לפני כשנה. קיימתי קשר (תחת ניק אחר) עם שביק והיא זו שהפנתה אותי לפרופסור אפטר שאישר ואושש לצערי את האבחון שלי (וגם הגדיר את הטוראט כקשה).

 

[ש ל י ק]

אתה אב נהדר, כל הכבוד לך!

על הרגישות והרצון לעזור למשפחתך. מאמינה שתצליח בסופו של דבר לסלול לכם דרך לחיים טובים והתמודדות קלה יותר עם הקיים.

 

[משה מלמן]

כדאי שתשים את כל הקלפים על השולחן

אם אתה רוצה לקבל עצות מחברי הפורום כדאי שתשים ישר את כל הקלפים על השולחן ואז תוכל לקבל אינפורמציה מלאה. שוב תפנה לשביק עם אותו ניק שפנית אליה בעבר.הרי זה לא סביר שאם אתה רוצה לקבל עזרה מאדם כל פעם תשנה את זהותך. לפי דעתי גם אם נעשה אבחון אצל פרופ' אפטר צריכים גם לטפל באבחון כגון שיחות עם פסכיולוגים או נטילת כדורים כלשהם כדי לשפר את איכות חייו. שלך משה

 

[תיקי וזיו שגן]

מר מלמן האדון רשאי להשתמש בכל ניק

שיחפוץ...גם אם היה פעם בכינוי אחר והוא רוצה לבדוק אולי עקביות...או התמדה

אולי רוצה לבדוק אם אנחנו עוזרים לכולם....חוץ מזה אתה יודע כמה כאלו יש כאן ובחברתי

גם כאלו שאתה מכיר טוב טוב.

 

[שביק]

לשאללללה חביבי, שוב אתה מוזמן

ליצור שר טלפוני על-מנת שאוכל לעזור לך ולמשפחתך. אין ספק שאתם זקוקים וראויים לכל עזרה נידרשת. בהצלחה משביק

 

[משה מלמן]

זאת היתה תגובה למה שהוא הגיב

הבן אדם לא נהג בתמימות.ראשית כל הוא הציג את הבעיה שלו.אחרי שקיבלנו הרושם שפרודתו לא משתפת עימו פעולה.הוא אמר שמאשים את עמו והוא רצה לבדוק את התנהגותה באמצעות התגובות שלנו.מצידי שיופיע באיזה ניק שרוצה אבל שלא יבוא בטענות.שביק אפילו השיבה לו ולפני שהשיבה לו ייעצתי לו לפנות לשביק. הוא אמר שפנה לשביק אבל בזהות אחרת.חבל כי זה גם יכול להכשיל אנשים במתן התשובה. בן אדם שרוצה לקבל ממני או מכל אדם אחר עצה, עדיף שישים את הקלפים על השולחן ולא ילך סחור סחור.לא אני ולא אף אחד אחר נמצא במבחן.אנחנו מנסים לעזור כמיטב יכולתנו ובמיטב הבנתינו. שיהיה יום טוב לכולם משה

 

[השגיא]

שאללה ברוך הבא או נכון יותר-

ברוך השב, (תחת איזה ניק שתחפוץ) ,ביתינו - ביתך! אנסה להשיב , כמיטב יכולתי על שאלותיך. כל התופעות שתיארת- הטיקים, הקולות, ההתנהגויות המשונות ,התקפי הזעם והחרדות, כולם קשורים לטוראט. חלק מהדברים שתיארת באמת נשמעים כ-OCD. לגבי שימוש/הימנעות משימוש בתרופות: זוהי סוגיה מורכבת שנדונה כאן לא אחת. והתשובה היא שאין תשובה אחת. הרי כל התרופות שניתנות לת"ט, אם לטיקים ואם ל-OCD, או לחרדות, הן תרופות שבמקור מיועדות לדברים אחרים, ולחלקן, אצל חלק מהילדים, יש תופעות לוואי. אני אישית, (לא באופן וירטואלי), מכירה 2 אנשים שמשתמשים בהלידול לדוגמא, שזו תרופה שבד"כ נותנים לאחר שתרופות אחרות לא עזרו. (והיא אמורה להשפיע על הטיקים). אצל אחד היא עוזרת מאוד מאוד, ואצל השני, לא ברור אם היא עוזרת. לאחר כשנה וחצי, עדיין יש לו טיקים לא מעטים, ומצד שני הוא חווה מספר תופעות לוואי, אבל בצורה די מינורית. כך שההחלטה אם לתת תרופה או לא, היא משהו שכדאי לשקול אבל לא לתלות בכך את כל התקוות. וכן להבין, שלעיתים זה מסע ארוך עד למציאת התרופה המתאימה. דבר נוסף- משתתפת בפורום בחורה שרק לפני שנתיים גילתה שכל התופעות שהיא סבלה מהם תמיד, נקראות "תסמונת טוראט". לא ברור לה ב-100% שאם היא היתה יודעת ומטופלת, הילדות שלה בהכרח היתה טובה יותר. לפעמים דווקא שימת התוית מגבילה גם אותך בעיני עצמך. בדבר אחד אין ספק- ילדים עם טוראט זקוקים למלוא ההבנה והאהבה, התמיכה ושימת דגש על הדברים שבהם הם מוצלחים, (ואני מבינה שבנך באמת מוצלח בהמון תחומים), ואם ילדך זכה באבא כמוך ובאמא כפי שאתה מתאר את פרודתך, הרי שאני בטוחה שהוא יוכל למצות את הכשרונות הרבים שהוא ניחן בהם. בהצלחה ואשמח אם תישאר איתנו גלית