כאשר קבוצת אנשים
מגדירה עצמה כבעלת זהות משותפת אזי הם הופכים ל"עם". הקרטריונים שכביכול אמורים לקבוע בצורה "אובייקטיית" מהו "עם" הם נזילים ולא ברורים. גם האיטלקים רובם לא חיים באיטליה, לא חולקים היסטוריה משותפת ויש ביניהם אף הבדלי שפה אבל למרות זאת אין מי שטוען שהאיטלקים אינם עם. כמו כן גם בהיסטוריה האיטלקית הייתה תופעה של "גאולת אדמות" היסטורית למרות שבאותם שטחים לא ישבו איטלקים כבר הרבה מאוד זמן. העם היהודי למעשה נוצר כאנטיתזה ללאומיות האירופאית. כאשר החלה האמנסיפציה באירופה הזכויות ניתנו ליהודים כפרטים ולא כקבוצה בעלת מודעות לאומית. לכן, היהודים (פינסקר למשל) החלו לדרוש להכיר בהם כקבוצה לאומית ככול העמים ולהעניק להם את הזכויות בהתאם. לעניין הקרטריונים עצמם אפשר להתייחס לזה בצורה הבאה- במאה ה-19 כ-80% מיהודי העולם היו יוצאי אירופה בעלי מוצא משותף ורובם גם הכירו את הידייש כשפתם הנוכחית או את העברית כשפתם ההיסטורית. כול היהודים בעולם הכירו במוצא משותף היסטורי שהחל בא"י ובקו תרבותי די מובהק שהשינויים בו נבעו מן העובדה כי היהודים חיו במדינות שונות במשך זמן רב. את השינויים האלה ניתן לדמות לשינויים שיש בין האיטלקים תושבי שוויץ לבין האיטלקים תושבי סיציליה. לכן, המסקנה מכך היא שהיהודים מוגדרים עם ע"י התנועה הלאומית היהודית באותה צורה בדיוק כמו ששאר התנועות הלאומיות מגדירות עצמן כ"עמים" או "אומות" מכיוון שהמושג "עם" או "אומה" הינם חדשים ונוצרו באמצע-סוף המאה ה-19 ולפני כן בכלל לא היו קיימים בתודעה האנושית.
מגדירה עצמה כבעלת זהות משותפת אזי הם הופכים ל"עם". הקרטריונים שכביכול אמורים לקבוע בצורה "אובייקטיית" מהו "עם" הם נזילים ולא ברורים. גם האיטלקים רובם לא חיים באיטליה, לא חולקים היסטוריה משותפת ויש ביניהם אף הבדלי שפה אבל למרות זאת אין מי שטוען שהאיטלקים אינם עם. כמו כן גם בהיסטוריה האיטלקית הייתה תופעה של "גאולת אדמות" היסטורית למרות שבאותם שטחים לא ישבו איטלקים כבר הרבה מאוד זמן. העם היהודי למעשה נוצר כאנטיתזה ללאומיות האירופאית. כאשר החלה האמנסיפציה באירופה הזכויות ניתנו ליהודים כפרטים ולא כקבוצה בעלת מודעות לאומית. לכן, היהודים (פינסקר למשל) החלו לדרוש להכיר בהם כקבוצה לאומית ככול העמים ולהעניק להם את הזכויות בהתאם. לעניין הקרטריונים עצמם אפשר להתייחס לזה בצורה הבאה- במאה ה-19 כ-80% מיהודי העולם היו יוצאי אירופה בעלי מוצא משותף ורובם גם הכירו את הידייש כשפתם הנוכחית או את העברית כשפתם ההיסטורית. כול היהודים בעולם הכירו במוצא משותף היסטורי שהחל בא"י ובקו תרבותי די מובהק שהשינויים בו נבעו מן העובדה כי היהודים חיו במדינות שונות במשך זמן רב. את השינויים האלה ניתן לדמות לשינויים שיש בין האיטלקים תושבי שוויץ לבין האיטלקים תושבי סיציליה. לכן, המסקנה מכך היא שהיהודים מוגדרים עם ע"י התנועה הלאומית היהודית באותה צורה בדיוק כמו ששאר התנועות הלאומיות מגדירות עצמן כ"עמים" או "אומות" מכיוון שהמושג "עם" או "אומה" הינם חדשים ונוצרו באמצע-סוף המאה ה-19 ולפני כן בכלל לא היו קיימים בתודעה האנושית.